רבי רפאל משה בולה
 | |||||
| מצבת קברו של רבי רפאל משה בולה | |||||
| לידה | סלוניקי | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
20 באפריל 1773 כ"ז באדר תקל"ג ירושלים | ||||
| מקום פעילות | אנקונה, ירושלים | ||||
| תחומי עיסוק | תלמוד והלכה | ||||
| תפקידים נוספים | הראשון לציון וראש ישיבת "נוה שלום" בירושלים | ||||
| בני דורו | רבי חיים אבן עטר, רבי ישראל יעקב אלגאזי | ||||
| חיבוריו | "חיי עולם", "גט מקושר", "זכות משה" | ||||
| |||||
רבי רפאל משה בולה (סלוניקי - כ"ז באדר תקל"ג, 20 באפריל 1773, ירושלים), רב מחכמי ירושלים, שימש תקופה קצרה בתפקיד הראשון לציון.
מיצירתו התורנית נודע בעיקר ספרו "גט מקושר" העוסק בהלכות ומנהגי גירושים וגיטין.
ביוגרפיה
נולד ככל הנראה בסלוניקי לרב יוסף בולה (נפטר א' בחשוון ה'ת"ק), נשא את בתו של הרב שמואל קמחי. בצעירותו שימש תקופה מסוימת כרב באנקונה, שבמארקה, איטליה. עלה לארץ ישראל, והשתקע בירושלים.
בשנת תקי"ב (1752) יצא כשד"ר היישוב הירושלמי לטורקיה. במהלך שהותו בה הדפיס בקושטא את ספרו הראשון, קובץ הדרשות "חיי עולם". מדבריו בהקדמת ספרו זה עולה שבתקופתו גבר קצב העלייה לירושלים, והדבר עורר את חמתם של הערבים המקומיים.
חזר לירושלים והיה מחכמי ישיבת "נוה שלום", לאחר פטירת ראש הישיבה הקודם, רבי ישראל יעקב אלגאזי בקיץ תקט"ז, התמנה במקומו כראש הישיבה. בשנת תקי"ח הוא מוזכר בתואר נשיא הישיבה.[1]
בשנת תקכ"ז הדפיס בקושטא את ספרו "גט מקושר", ספר זה הקנה לו פרסום נרחב גם בעולם התורה באירופה. אולם אף שהספר עוסק לפרטי פרטים בצורת סידור הגירושים מן הפן ההלכתי, וזכה לשבחים רבים מחכמי דורו,[2] הוא לא התקבל כספר-עזר מעשי במערכת בתי הדין, יש שתולים זאת בכך שלא פוצלו ההלכות המעשיות לפרטיהן, מנימוקי הפסיקה, מה שמקשה מאד את הקריאה השוטפת.[3]
בשנת תק"ל חתם על אגרת שליחותם של ר' יום טוב אלגאזי ור' יעקב חזן.
ביום י"ח באב תקל"ב, נפטר הראשון לציון רבי חיים רפאל בן אשר, והוא התמנה תחתיו לכהונת הראשון לציון. באותה עת שרר בירושלים רעב, וכמה מאות מתושביה מתו כתוצאה מהרעב וממחלות נלוות. גם רבי רפאל משה בולה היה בין החולים.
הוא נפטר בירושלים ביום כ"ז באדר תקל"ג, 20 באפריל 1773 ונטמן בהר הזיתים;[4] בח' בניסן תקל"ז (15 באפריל 1777) נפטרה רעייתו זינבול ונטמנה לצדו.
משפחתו
- בנו היה רבי שלמה בולה, מחבר הספר "לחם שלמה" (שאלוניקי תקנ"ה).[5]
- בתו נישאה בזיווג שני לרב יום טוב אלגאזי, מדייני בית דינו ויורשו בתפקיד הראשון לציון.
מינויו כראשון לציון
רבי רפאל משה בולה שימש זמן קצר בתפקיד הראשון לציון, כפי הנראה מדובר היה במינוי של פשרה זמנית. עם פטירת הראשון לציון רבי רפאל מיוחס, ציווה למנות כיורשו את בנו הרב משה יוסף מרדכי מיוחס. מינוי זה התעכב, כי אנשי ירושלים העדיפו למנות את הרב יום טוב אלגאזי שהתגורר בירושלים ונחשב לאחד מגדולי התורה. נראה שבתקופת ביניים זו מונו לתפקיד הרבנים חיים רפאל בן אשר, ואחריו רבי רפאל משה בולה. לאחר פטירת הרב בולה, מונה לתפקיד הרב אלגאזי, ופרצה מחלוקת סביב המינוי. המחלוקת נפתרה כאשר הלכה לעולמה אשתו של הרב מיוחס הבן, הוא נשא בזיווג שני את בתו של הרב אלגאזי והשנים נעשו לידידים טובים. לאחר פטירת הרב אלגאזי, מונה הרב מיוחס הבן לכהונת הראשון לציון.[6]
לקריאה נוספת
- משה גאון, יהודי המזרח בארץ ישראל, ח"ב, ירושלים, תרצ"ח. עמ' 132–134.
קישורים חיצוניים
- אודותיו
- ר' רפאל משה בולה, בתוך: אריה לייב פרומקין, תולדות חכמי ירושלים, ח"ג, עמ' 93–95, באתר היברובוקס
- חיבוריו
- חיי עולם, קושטאנדינה, תקי"ב, באתר היברובוקס
- גט מקושר, קושטאנדינה, תקכ"ז, באתר היברובוקס
- זכות משה, שאלוניקי, תקע"ח, באתר היברובוקס
הערות שוליים
- ^ ראו ישיבות הספרדים בירושלים בשנת תקי"ח, אצל: משה גאון, יהודי המזרח בארץ ישראל, ח"א, ירושלים, תרפ"ח. עמ' 135. לפי הרב שלמה חזן, המעלות לשלמה.
- ^ ראו למשל: חיד"א, שם הגדולים, בערכו.
- ^ דוב בורשטיין, גופו של גט, תל אביב, תשל"א. עמ' 3.
- ^ הספדים עליו נדפסו בספרו של הרב רפאל אלעזר נחמיאש, הון רב, שאלוניקי, תקס"ד, פרשת בהעלותך, דרוש ב'. ובספרו של הרב ידידיה טאריקה, קידש ידיד, שאלוניקי, תקע"ח.
- ^ שלמה בולה, לחם שלמה, שאלוניקי, תקנ"ה, באתר היברובוקס.
- ^ לפי אריה לייב פרומקין (להלן בפרק "קישורים חיצוניים").