רבי רפאל מייזליש

ראב"ד, ורב בפריצק
רבי רפאל מייזליש

שער הספר תוספת שבת - דפוס זלקאווא תקס"ו
שער הספר תוספת שבת - דפוס זלקאווא תקס"ו
לידה	1996 (לכל המוקדם) תנ"ו - תס"ו
פטירה	1777 (לכל המוקדם) תקל"ח (לכל המוקדם) פריצק
כינוי	רבי רפאל מהארחוב
מקום מגורים	הארחוב, פריצק
תחומי עיסוק	ראב"ד בהארחוב ורב בפריצק
חיבוריו	תוספת שבת, הגהות לשולחן ערןך
אב	רבי חיים בן רבי רפאל

רבי רפאל מייזליש (נקרא גם רבי רפאל מהארחוב; נולד לכל המוקדם בתנ"ו, 1696 – נפטר לא לפני תקל"ח, 1777), מחבר הספר תוספת שבת, היה ראב"ד בהארחוב ורב בפריצק.

ביוגרפיה

מקובל לייחס שנת לידתו בין השנים ה'תנ"ו לה'תס"ו. אביו היה רבי חיים בן רבי רפאל בנו של רבי משה לימא מחבר הספר חלקת מחוקק.

על אודותיו ידוע רק מעט. שימש חלק ניכר מימי חייו בעיר הארחוב כראב"ד, על שמה נקרא "רבי רפאל מהארחוב". על תקופה זו העיד בהסכמתו רבי דוד טעביל מבראד שהיה רבה של הארחוב בתקופתו: ”והנה מתחילת ביאתי לכאן אמרנו האח חמותי ראיתי אור בהיר כספירים איש עתי עמי במחצתי”. וכן העיד גם רבי איציקל המבורגר, אף הוא רב בעיר עד שנת תקט"ו ”מכירו הייתי לשעבר בהיותי רובץ תחת משא ה' על כסא היראה בק"ק הארחוב פלפלתי עמו בחכמה, ולא מצאתי דדייק כוותיה לאמיתה של תורה”.

רבי אברהם מטריסק העיד עליו שהיה איש קדוש ועל כן הלך להתפלל על ציון קברו.

אחת עשרה שנה לפני פטירתו מונה לרב בעיר פאריצק (כיום פריצ'י בבלארוס) ושם כיהן עד פטירתו.

נפטר לא לפני שנת תקל"ח.

משפחתו

כמה מבניו נודעו כרבנים גדולי תורה:

• רבי אלכסנדר מייזליש, נפטר ברכניץ בראש חודש אדר תקע"ט.
• רבי משה, רבה של סרד. נישא לבת אחות ההפלאה. נפטר בי"ט בסיון תקע"ו. בניו היו:
  • רבי שמואל שמעלקא מייזליש. רב בכמה קהילות.
  • רבי רפאל מייזליש, אב"ד סיגטוואר.
  • רבי מאיר צבי מבנוביץ, אב"ד אילווא.
  • חתנו רבי יעקב, דיין בסרד, נפטר בתרכ"ט.
• רבי חיים, דיין בלבוב בבית דינו של הישועות יעקב.
• רבי צבי מפודהייץ. בתו שלאמצא נישאה לרבי מאיר מפרמישלאן.
• יש אומרים שגם רבי שלמה אביו של רבי חיים מטשרנוביץ, מחבר הספר באר מים חיים היה בנו, ויש אומרים שר' שלמה היה נכדו, ויש מפקפקים בכל זה.

אחיו היה רבי מנחם מאהן מייזליש מויטקוב, רבו של המגיד מזלוטשוב וחותנו של בנו רבי יוסף מיאמפולה.

גיסו, חתן אביו, היה רבי יצחק מסקול, בנו של רבי זכריה מנדל בן אריה לייב, בעל הבאר היטב.

ספריו

תוספת שבת

בשנת תקכ"ז הדפיס את ספרו תוספת שבת על הלכות שבת ועירובין, לפי סדר סימני השולחן ערוך, כאשר דברי השולחן ערוך והרמ"א מובאים בראש הדף, ותחתיהם כתב המחבר את עיקרי דעות האחרונים שקדמו לו, ודן בדבריהם יחד עם חידושיו שלו.

בספרו הוא מרבה לחלוק על דברי קודמיו ואף על המגן אברהם - שנחשב מהפוסקים המרכזיים והמכריעים. ייתכן שבשל ייחודיותו זה - התקבל הספר בקרב הלומדים באהדה רבה, כאשר אף בני דורו הנודע ביהודה, הפרי מגדים והחיד"א מצטטים ממנו בספריהם.

שם הספר רומז למושג ההלכתי תוספת שבת - פרק זמן קודם לשבת ולאחריה, שבה נוהגים דיני השבת והלכותיה, כבעיקר השבת. רבי רפאל כתב בהקדמה לספרו כי השם בא לבטא שלא חידש הרבה בספרו, אלא בעיקר הביא וסיכם את דעות הפוסקים שקדמו לו, וחידושיו הם רק כתוספת לדבריהם.

כאמור הספר נדפס לראשונה בשנת תקכ"ז בפרנקפורט על האודר, בסיוע בנו רבי אלכסנדר, בהסכמת הנודע ביהודה ורבי יצחק מהמבורג.

בשנת תקס"ו הדפיסו בנו רבי חיים במהדורה מתוקנת עם הרבה הוספות מספרו "ספר היקר". בשנת תש"ן נדפסה מהדורה חדשה בשני כרכים על ידי נכדו הרב אשר אנשיל עקשטיין מו"ץ בקהילת בעלזא בארצות הברית.

הגהותיו לשלחן ערוך

'ספר היקר', תיקונים לספרו תוספת שבת, והגהות וחידושים על דברי השולחן ערוך, הרמ"א, הט"ז והמגן אברהם. כשהדפיס בנו רבי חיים את הספר במהדורה שנייה קראו בשם ספר הפלאים (ראשי תיבות: פ'רפראות ל'חכמה א'מרים י'קרים מ'פז). הגהות אלו נדפסו מחדש בשולחן ערוך שבהוצאת מכון ירושלים.

לקריאה נוספת

• בצלאל ויכלדר, קובץ זכור לאברהם, בהוצאת ישיבת אליהו שעל ידי מכון ירושלים, חולון תשנ"ה, עמוד קכד והלאה.
• וונדר מאיר, אלף מרגליות, בערכו עמ' 605.

קישורים חיצוניים

• רבי רפאל מייזליש, תוספת שבת, פרנקפורט דאודר תקכ"ז, באתר היברובוקס
• רבי רפאל מייזליש, תוספת שבת, מהדורה מתוקנת שהודפסה על ידי בנו, זאלקווא תקס"ו, באתר היברובוקס