רבי אלכסנדר מייזליש
לידה |
ה'ת"ק הארחוב, ווהלין, האיחוד הפולני-ליטאי | ||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
פטירה |
א' באדר ה'תקע"ט (בגיל 79 בערך) רכניץ, ממלכת הונגריה | ||||||||
מקום קבורה | רכניץ, ממלכת הונגריה | ||||||||
מדינה | גליציה | ||||||||
מקום פעילות |
זבלוטוב, האיחוד הפולני-ליטאי סרדאהלי, ממלכת הונגריה רכניץ, ממלכת הונגריה | ||||||||
רבותיו | אביו | ||||||||
מספר צאצאים | 3 | ||||||||
חותן | רבי אברהם אבא אבלס | ||||||||
|
רבי אלכסנדר מייזליש ( ה'ת"ק בערך - א' באדר ה'תקע"ט) היה רב ואב"ד בסרדאהלי ורכניץ. הדפיס את ספרו של אביו תוספת שבת עם הוספותיו.
ביוגרפיה
נולד בהארחוב שבווהלין לרבי רפאל, מצאצאי החלקת מחוקק. למד תורה מפי אביו עד גיל 22[1].
בצעירותו כיהן כדיין ומו"ץ בזבלוטוב שבפולין ובהמשך בגליציה. בשנת ה'תקכ"ז נסע לפרנקפורט על האודר (פרוסיה) בכדי להדפיס את ספרו של אביו.
בשנת ה'תק"מ בעקבות הלשנה נאלץ לברוח מגליציה יחד עם אחיו רבי משה[2], ככל הנראה לאמסטרדם (הרפובליקה ההולנדית). בשנת ה'תקמ"א שב להונגריה, והיה לרבה של סרדאהלי, בהשתדלותו של מהר"ם ברבי. בתקופה זו הרבה להתכתב עם הנודע ביהודה. בסוף שנת ה'תקנ"ט פרצה מחלוקת בעיר נגדו, עד שנאלץ לעזוב את העיר.
בשנת ה'תק"ס נקרא לכהן ברבנות העיר רכניץ, על מקומו של רבי אהרן האליטשער[3] שעלה לארץ ישראל. אמנם הוא החל לכהן שם בפועל רק בשנת ה'תקס"ב[4], ובתפקיד זה כיהן 17 שנה, עד לפטירתו.
התפרסם בעולם ההלכה כשהצטרף למתירים של דג השטירל, וכן בהיתריו לעגונות, וכמו שכתב לו החתם סופר[5] ”ומי כמהו צדיק נשגב שוקד על תקנת בנות ישראל העליבות יהיה שכרו איתו ופעלתו לפניו"”. אך הוא עצמו לא חיבר ספרים.
בשנותיו האחרונות נחלה והתעוור. נפטר בליל שבת א' באדר ה'תקע"ט[1].
נוסח מצבתו
|
---|
אראלים גברו מציקים במלחמה
|
משפחתו
בין צאצאיו הידועים:
- בנו רבי אפרים יהודה לייב מייזליש, אב"ד וויסאקי שבליטא.
- בתו יוכבד נישאה בזיווג ראשון לרבי קלמן סג"ל, ובזיווג שני לרבי מרדכי טאסק[6], ראב"ד פרשבורג.
- בתו מרים נישאה לרבי אברהם אבלי אבלס, ראש הקהל בסרדאהלי.
- נכדו רבי אליעזר ליפמן נייזאטץ – רבן של כמה ערים בהונגריה (נשוי לנכדתו)
קישורים חיצוניים
- רבי רפאל מייזליש, תוספת שבת, באתר אוצר החכמה
- הגה״ק רבי אלכסנדר מייזליש זי״ע אב״ד רעכניץ 1
- הגה״ק רבי אלכסנדר מייזליש זי״ע אב״ד רעכניץ 2
- ספר הזכרון לקהילת דונאסרדהאלי בספריה הלאומית של ניו יורק.
- גרינוואלד, יקותיאל יהודה בן יעקב, מקורות לקורות ישראל, תרצ"ד, עמ' 68, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום)
- גרינוואלד, יקותיאל יהודה בן יעקב, פארי חכמי מדינתינו, תר"ע, עמ' נב, סימן קנא, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום)
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 עלים לתרופה (פר' פקודי-ויקרא תשע"ט)
- ^ רבה של סערעד
- ^ מחבר ספר בית אהרן
- ^ כך על פי פנקסה של קהילת רכניץ
- ^ בשו"ת חתם סופר, חושן משפט, סימן קצ"ט. החתם סופר כתב לו כמה לשונות הערכה וידידות, ראה בשו"ת חתם סופר, אורח חיים סימן צ"ז, א"נ לנצח... החותם באהבה רבה...
- ^ חתנו היה רבי מנדל כ"ץ, שהיה אב"ד זמני בקיטזה