רבי אלכסנדר מייזליש

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
רבי אלכסנדר מייזליש
אין תמונה חופשית
לידה ה'ת"ק
הארחוב, ווהלין, האיחוד הפולני-ליטאי
פטירה א' באדר ה'תקע"ט (בגיל 79 בערך)
רכניץ, ממלכת הונגריה
מקום קבורה רכניץ, ממלכת הונגריה
מדינה גליציה
מקום פעילות זבלוטוב, האיחוד הפולני-ליטאי
סרדאהלי, ממלכת הונגריה
רכניץ, ממלכת הונגריה
רבותיו אביו
מספר צאצאים 3
חותן רבי אברהם אבא אבלס
רב בסרדאהלי
ה'תקמ"דה'תק"ס
→ רבי יצחק
רב ברעכניץ
ה'תק"סה'תקע"ט
→ רבי אהרן חליטשר

רבי אלכסנדר מייזליש ( ה'ת"ק בערך - א' באדר ה'תקע"ט) היה רב ואב"ד בסרדאהלי ורכניץ. הדפיס את ספרו של אביו תוספת שבת עם הוספותיו.

ביוגרפיה

נולד בהארחוב שבווהלין לרבי רפאל, מצאצאי החלקת מחוקק. למד תורה מפי אביו עד גיל 22[1].

בצעירותו כיהן כדיין ומו"ץ בזבלוטוב שבפולין ובהמשך בגליציה. בשנת ה'תקכ"ז נסע לפרנקפורט על האודר (פרוסיה) בכדי להדפיס את ספרו של אביו.

בשנת ה'תק"מ בעקבות הלשנה נאלץ לברוח מגליציה יחד עם אחיו רבי משה[2], ככל הנראה לאמסטרדם (הרפובליקה ההולנדית). בשנת ה'תקמ"א שב להונגריה, והיה לרבה של סרדאהלי, בהשתדלותו של מהר"ם ברבי. בתקופה זו הרבה להתכתב עם הנודע ביהודה. בסוף שנת ה'תקנ"ט פרצה מחלוקת בעיר נגדו, עד שנאלץ לעזוב את העיר.

בשנת ה'תק"ס נקרא לכהן ברבנות העיר רכניץ, על מקומו של רבי אהרן האליטשער[3] שעלה לארץ ישראל. אמנם הוא החל לכהן שם בפועל רק בשנת ה'תקס"ב[4], ובתפקיד זה כיהן 17 שנה, עד לפטירתו.

התפרסם בעולם ההלכה כשהצטרף למתירים של דג השטירל, וכן בהיתריו לעגונות, וכמו שכתב לו החתם סופר[5] ”ומי כמהו צדיק נשגב שוקד על תקנת בנות ישראל העליבות יהיה שכרו איתו ופעלתו לפניו"”. אך הוא עצמו לא חיבר ספרים.

בשנותיו האחרונות נחלה והתעוור. נפטר בליל שבת א' באדר ה'תקע"ט[1].

נוסח מצבתו

אראלים גברו מציקים במלחמה
לחושך נהפך אור ולשמה
כסה צלמות עטרה הנעימה
סגולה החמדה עלה הרמה
נטש הכל בנפש עגומה
דעה וחיים משפט ועזר תמימה
ראה וידע, אך לו תהילה דומה
מפיו יצא ידידי, הקשיבה נעימה
זה לו לתהלה, לא יותר מאומה
ת' נ' צ' ב' ה'

משפחתו

בין צאצאיו הידועים:

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 עלים לתרופה (פר' פקודי-ויקרא תשע"ט)
  2. ^ רבה של סערעד
  3. ^ מחבר ספר בית אהרן
  4. ^ כך על פי פנקסה של קהילת רכניץ
  5. ^ בשו"ת חתם סופר, חושן משפט, סימן קצ"ט. החתם סופר כתב לו כמה לשונות הערכה וידידות, ראה בשו"ת חתם סופר, אורח חיים סימן צ"ז, א"נ לנצח... החותם באהבה רבה...
  6. ^ חתנו היה רבי מנדל כ"ץ, שהיה אב"ד זמני בקיטזה