רפאל חיים הכהן
 | |
| לידה |
25 בנובמבר 1884 שיראז, איראן |
|---|---|
| פטירה |
29 בדצמבר 1954 (בגיל 70) ירושלים |
| פעילות בולטת | חבר אספות הנבחרים והוועד הלאומי, שופט בית משפט השלום העברי ונשיא הוועד הכללי של העדה הפרסית בירושלים |
רפאל חיים הכהן (1884, ה'תרמ"ה - 1954, ה'תשט"ו) היה איש ציבור ירושלמי ממוצא פרסי, ציר וחבר אספת הנבחרים הראשונה והשנייה, חבר הוועד הלאומי, שופט בית משפט השלום העברי בירושלים, חבר ועד העדה הספרדית, מראשי העדה הפרסית בעיר וממייסדי בית הכנסת אוהבי ציון בשכונת זיכרון טוביה.
ביוגרפיה
נולד בשיראז שבאיראן ב-25 בנובמבר 1884 (ז' בכסלו ה'תרמ"ה) לכאנום ולמולא אהרן בכ"ר משה הכהן[1]. בילדותו התחנך אצל אביו ובהמשך אצל מורים פרטיים, ובשנת 1890 (ה'תר"ן) עלה לישראל והשתכן בירושלים.
בשנת 1903 (ה'תרס"ג) ייסד בירושלים יחד עם אחיו ואחרים את אגודת הקהילה הציונית-פרסית "אוהבי ציון"[2] שפעלה להרמת המצב הרוחני והחומרי של בני העדה בעיר. כן פעלה האגודה וייסדה מספר מוסדות, בהם בית כנסת ותלמוד תורה "אורח חיים" שלאחר מותו נקרא על שמו של רפאל חיים. כן ייסד את "חברת אוהבי ציון לעדת יהודי פרס בירושלים"[3].
בשנת 1904 (ה'תרס"ד) נישא לבוליסה (אמירה) בת רפאל גוזלן. בשנה זו שימש כציר ירושלים ובני עדתו בכנסייה הראשונה של תושבי ארץ ישראל שהתאספה בזכרון יעקב. בהמשך שימש כציר אספת הנבחרים הראשונה, חבר הוועד הלאומי ולאחר מכן כחבר אספת הנבחרים השנייה.
בצעירותו התפרנס כעובד בבית הדפוס של אברהם משה לונץ, ונמנה עם מייסדי אגודת פועלי הדפוס בירושלים. בשנת 1913 (ה'תרע"ג) ייסד בירושלים בית דפוס פרטי בו הודפסו ספרים חשובים ויקרי ערך, והיה חלוץ ראשון מסוגו בארץ בהדפסת לוחות עם דפים לתלישה.
בשנות מלחמת העולם הראשונה נמנה עם עסקני וועד הסיוע שטיפל בסבלם של תושבי ירושלים, בעיקר למשפחות מבני עדתו שראשיהן גויסו לצבא הטורקי. גם כאלו שאינם בני עדתו זכו לסיוע ופטור מהצבא, כשטען עבורם שהינם כביכול בעלי נתינות איראנית. כשבהמשך גירש השלטון הצבאי את כל הנתינים הפרסים האמיתיים והמדומים לדמשק שבסוריה, פנה אל החכם באשי בטורקיה, הרב משה הלוי, ויחד פעלו בהצלחה להחזרת המגורשים לירושלים. בשל אי הבנה בנוגע לפעילות זו, נעצר על ידי הממשל ושוחרר לאחר מספר ימים.
לאחר כיבוש ירושלים בידי הבריטים המשיך בפעילותו הציבורית וייסד בעיר את חברת "המרפא" לעזרה לחולים ולעניים, ונמנה עם מייסדי "מרכז בעלי המלאכה", בנק "הלוואה וחיסכון", "הסתדרות הספרדים" ועוד. כן פעל למען "קרן הגאולה", שימש כחבר "וועד הקהילה העברית" ונשיא ויו"ר הוועד הכללי של העדה הפרסית בעיר, חבר בוועד בית חינוך עיוורים, חבר ועד העדה הספרדית והוועד הפועל שלו, שופט בבית משפט השלום העברי בירושלים, חבר וועד קופת מזון ותמחוי, וחבר ועדת הביקורת למועצת עזבון בליליוס.
בשנת 1923 (ה'תרפ"ג) ערך תזכיר מחאה לקונגרס הציוני, בעקבות התגברות הרדיפות כנגד בני עדתו. בסיועו של הרברט סמואל, הוגשה התלונה לדרגים הרלוונטיים והועילה במקצת. בחודש אוקטובר 1926 (חשוון ה'תרפ"ז) נבחר לשמש כחבר בוועדה להתאזרחות מטעם הרבנות הראשית, ובחודש פברואר 1932 (אדר ה'תרצ"ב) נבחר לוועד הקהילה של יהודי ירושלים מטעם רשימה של יהודי המזרח[4].
הלך לעולמו ב-29 בדצמבר 1954 (ד' בטבת ה'תשט"ו) לאחר מחלה.
היה אב לשבעה בנים ובנות, ביניהם פרופ' אהרן מרדכי כהן, חוקר מחלת הסוכרת. אחיינו, אהרן חיים כהן, היה איש מודיעין ופעיל ציבור ישראלי.
חיבוריו
- אבנים בחומה - פרשת חייו, בהוצאת "בית עלים", ספטמבר 1970, דפוס רפאל חיים הכהן[5].
- מקרא קודש - פיוטים, שירים ופזמונים ממשוררי עדות המזרח שערך ואסף תחת הכותרת 'שיר ושבחה'[6].
קישורים חיצוניים
- דוד תדהר (עורך), "רפאל חיים הכהן", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך ה (1952), עמ' 2192
- משה דוד גאון, "רפאל חיים ב״ר אהרן הכהן", יהודי המזרח בארץ ישראל ח"ב, ירושלים, תרצ"ח, עמ' 303, באתר HebrewBooks
הערות שוליים
- ^ על מולא אהרון הכהן ושליחותו ראה: אודי מזרחי-צורף, "בית הכנסת אורחים כוננו בעיר ירושלים", שרשרת הדורות כ"ו (3), כסלו תשע"ב, עמ' 4-10.
- ^ מאמר בעיתון ירושלים על 100 שנה להקמת בית הכנסת שהקימה האגודה
- ^ התבדלות עדות המזרח מהעדה הספרדית 1860 - 1914, רחל שרעבי
- ^ תוצאות הבחירות לועד הקהלה, דואר היום, 3 בפברואר 1932
- ^ הספר אבנים בחומה באתר esfarim
- ^ אדווין סרוסי, לראשית שירת הבקשות בירושלים במאה הי"ט באתר הזמנה לפיוט
25873494רפאל חיים הכהן