רעידת האדמה בבקעת הירדן (1033)
 |
ערך ללא מקורות
| |
| ערך ללא מקורות |
 |
יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: ייתכן שהמידע בערך אינו מדוייק.
| |
| יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: ייתכן שהמידע בערך אינו מדוייק. |
| מגניטודה | 7.3~ בסולם מגניטודה לפי מומנט |
|---|---|
| במדינות או באזורים | ארץ ישראל, בקעת הירדן |
| הרוגים | 70,000 |
רעידת האדמה בבקעת הירדן הייתה רעידת אדמה באזור הלבנט שהתרחשה ב-5 בדצמבר 1033, וגרמה לכ-70,000 הרוגים ולהרס קיצוני באזור. רעידת האדמה הייתה חלק מרצף של ארבע רעידות אדמה חזקות באזור בין השנים 1033 עד 1035.[1] חוקרים העריכו את עוצמת רעידת האדמה כיותר מאשר 7.0 בסולם מגניטודה לפי מומנט, והעריכו את העוצמה המשתנה ל-X (קיצוני) לפי סולם מרקאלי. הרעידה לוותה בצונאמי לאורך חופי ארץ ישראל ונגרם נזק כבד ברמלה, שכם, ירושלים, חברון, יריחו ועזה.[2]
רעידת האדמה
על פי דיווחים על נזקים כבדים שדווחו מים המלח לכנרת, רעידת האדמה פרצה את כל קטע שבר בקעת הירדן. התיעוד ההיסטורי הראה גם שדפוס הנזק דומה לרעש שביעית. גם רעידות האדמה של 749 לספירה וגם של 1033 לספירה קרעו את שברי בקעת הירדן בעוצמה של יותר מ-7.0. רעידות אדמה קודמות בשנים 31 לפנה"ס ו-363 לספירה נחשבות שנגרמו כתוצאה מקרע של אותו שבר. מחקרים פליאואיזמולוגיים שנערכו ליד יריחו והכנרת חשפו עדויות לקרעים על פני השטח. בשכבות המשקעים ניכרים גם סימנים של משקעים מופרעים הנחשבים שנגרמו מרעידת האדמה.
מחקר מועט נערך להערכת עוצמת רעידת האדמה, וקיימת אי התאמה גדולה בטווח העוצמה. מחקר משנת 2004 של מיגוסקי ואחרים העריך את הגודל ב-7.1, תוך שהוא מבסס את המספר על מחקרים של שכבות משקע מופרעות. עיתונים ישנים יותר גם הציבו את הגודל כנמוך כמו 6.0–6.7. עם זאת, רוב החוקרים מסכימים עם טווח גודל של 6.7-7.1. קטלוגים של עוצמת רעידת האדמה שהוכנו על ידי חוקרים נבדקו גם הם, תוך שאלה לגבי מהימנותם ואמינותם. המכון הלאומי לגיאופיזיקה ווולקנולוגיה של איטליה הציב את עוצמת האנרגיה ב-7.3, וקטלוג עדכני (2020) העריך מחדש את רעידת האדמה לדרגת רגע של 7.3.
ההרס שגרמה רעידת האדמה
נזק כבד דווח באזור צפון–דרום לאורך 190 ק"מ מים המלח לכנרת. שליש מהעיר רמלה נהרס. מחצית משכם נהרסה ו-300 תושבי העיר מתו. גם הנוף סביב העיר היה הרוס. עכו ספגה נזק רב ומספר הרוגים גבוה. גם הערים בניאס ויריחו סבלו מהרס גדול יותר. מפולת אדמה קברה את אל-באד'אן, והרגה את כל תושביו ובעלי החיים באזור. מפולות אדמה הרסו גם כפרים אחרים והרגו את רוב אוכלוסייתה. בניאס נהרס חלקית. בסוריה כפרים שלמים "נבלעו" על ידי האדמה וגרמו להרוגים. בעזה קרסו מסגד והצריחים שמסביב. למגדלור בעיר נגרם נזק כבד. דיווחים על נזק חמור הגיעו גם מאשקלון. דווח על נזק עד מצרים. אחרים דיווחו על מספר הרוגים של 70,000.
חומות ירושלים קרסו וכנסיות רבות ניזוקו. קרסה חומה של הר הבית והמחראב דאוד,[3] שנמצא ליד שער יפו או הר הבית. הנזק בירושלים הביא לכך שהח'ליף הפאטמי אל-זהיר לי-עזאז דין אללה (אנ') הקים פרויקטים גדולים לשיקום שנמשכו משנת 1034 לספירה עד 1038 לספירה. מאמינים שזהו פרויקט השיקום הגדול ביותר בתולדות העיר. כיפת הסלע נאכפה בקורות עץ לחיזוק המבנה. למסגד אל-אקצא נוספו קורות עץ ופסיפסים. אורוות שלמה ומסגד אל-אקצא היו בין המבנים שעברו שיקום.
ח'רבת אל-מפג'ר נהרס. בעבר חשבו שהאתר נהרס במהלך רעידת האדמה של שנת 749 לספירה, אך העוצמה הנמוכה יחסית (VII) מעידה על כך שזו לא הייתה רעידת האדמה האחראית. מחקרים אקדמיים ציינו כישורי שברים ברצפת ההריסה. היו עדויות לכשלים בעמודים ובקירות. כמו כן נמצאו שבר גיאולוגי בשטח החפירה, החורבות הראו עד 10 ס"מ של שבר בצד שמאל. שרידי אדם שהתגלו מתחת להריסות של קשת שהתמוטטה נגרמו ככל הנראה מרעידת האדמה. עוצמת המרקאלי המתוקנת בארמון הוקצתה בין IX–X. ייתכן שהאתר ננטש לאחר רעידת האדמה, ונכבש כעבור זמן מה.
צונאמי פקד את עכו, נמסר כי נמל העיר התייבש למשך שעה, ואז הגיע גל גדול. כמו כן דווח על גלים לאורך חופי לבנון. הסיסמולוג היווני ניקולאס אמברייזיס דיווח שהצונאמי לא גרם לנזק או לנפגעים, אבל זה נחשב לבלבול עם רעידת האדמה של 1068. בעכו דווח על הרס עקב הצונאמי. אנשים שסרקו את קרקעית הים החשופה טבעו כשהגלים הגיעו. זעזועים נוספים באפריל או מאי 1035 לספירה גרמו לנזק נוסף ועשויים להיות קשורים לצונאמי.
איום עתידי
רעידת האדמה ב-1033 לספירה היה רעידת האדמה האחרונה הידועה בשבר בקעת הירדן. בהינתן שיעור ההחלקה המשוער הוא 4.9 ± 0.2 מ"מ לשנה, הצטברו כ-5 מ' של החלקה פוטנציאלית. לפי הערכות, 3.5-5 מ' של החלקה עשויה להיווצר במהלך רעידת אדמה עתידית לאורך אזור שבר שאורכו 110 ק"מ × 20 ק"מ. אירוע כזה יכול לרמוז על רעידת אדמה בעוצמה של Mw 7.4, המהווה איום גדול לאזור.
בסוף 2020 אמרו חוקרים מאוניברסיטת תל אביב כי באזור צפויה להתרחש רעידת אדמה בעוצמה של 6.5, שתגרום להרוגים רבים. חוקרים גם ציינו כי תדירותן של רעידות אדמה גדולות באזור מוערכת באופן משמעותי. החוקרים הציעו מרווח הישנות של 1,300 עד 1,400 שנים עבור רעידות אדמה בעוצמה של 7.5. מבקר המדינה דאז יוסף שפירא, אמר כי רעידת אדמה גדולה בישראל עלולה להרוג עד 7,000 בני אדם אם המלצות הבטיחות לא יאכפו. בדוחות של השנים 2001, 2004 ו-2011 נמצא כי ממשלת ישראל לא מימנה כל עבודות שיפוץ לבנייה ישנה. למרות שממשלת אולמרט אמרה ב-2008 שהיא תבצע שיפוץ בבתי חולים ובתי ספר, אך לא בוצעו שינויים גדולים.[4]
הערות שוליים
- ^ אבי בליזובסקי, ההסטוריה של רעידות האדמה בארץ ישראל, באתר "הידען", 12 בפברואר 2004
- ^ רעידות אדמה - האיום בישראל, באתר פיקוד העורף
- ^ ד"ר אבי שפירא, סיכוני רעידת אדמה במדינת ישראל, באתר ועדת ההיגוי הבין-משרדית להיערכות לרעידות אדמה
- ^ "State comptroller: Israel unprepared for major quake, ignoring warnings". The Times of Israel. 18 ביולי 2018. נבדק ב-22 ביוני 2022.
{{cite news}}: (עזרה)
35393994רעידת האדמה בבקעת הירדן (1033)