רנדולף ל. ברהם
שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית אישיות ריקה. רנדולף לואיס ברהם (Randolph Lewis Braham; 20 בדצמבר 1922 - 25 בנובמבר 2018) היה היסטוריון ופוליטולוג אמריקאי יהודי, פרופסור אמריטוס של אוניברסיטת ניו יורק. התפרסם במיוחד הודות למחקריו בתחום פוליטיקה ההשוואתית ותולדות השואה בהונגריה ורומניה.
קורות חיים
ברהם נולד בבוקרשט שברומניה בשם אדולף אברהם (Adolf Ábrahám), כבן הזקונים של לאיוש (איציק לייב) אברהם, יליד הכפר מיקה במחוז קלוז' שברומניה, ושל אסתר, בת לבית כ"ץ, מהכפר פנטיצ'או (פנטיצ'ך), גם מאותו אזור בטרנסילבניה. בעת לידתו שהו הוריו בבירת רומניה, בוקרשט, ככל הנראה בעת חיפוש עבודה. אדולף הקטן, שנודע בין מקורביו בכינוי "פיצי", חזר עם הוריו זמן קצר לאחר לידתו לביתם בעיר הטרנסילבנית דז', גם היא בקרבת קלוז'.
ברהם גדל בתנאי דלות. כמו רוב בני המיעוט היהודי בעיר דז', הוריו השתייכו לזרם אורתודוקסי המתון, ודיברו הונגרית. ברהם למד בבית ספר יסודי יהודי ולאחר מכן בתיכון הרומני "פטרו רארש" בו היה תלמיד מצטיין. בילדותו קיבל גם שיעורי תורה מסורתיים. בנעוריו השתלב בחוגי החברה והתרבות של הצעירים היהודים בעיר, חלק מהם במסגרת תנועת בית"ר. כמו כן, מיוזמת ההורים, היה חניך בשעות הפנאי בבית מלאכה לנגרות ולמד יצור רהיטים. שליטתו במלאכה שימושית זו הייתה לו לעזר רב בעת גיוסו לגדודים הטרום-צבאיים "לבנטה" בשנים 1941–1942, כשאיפשרה לו להיות פטור מעבודות פרך. אף על פי שאהד כל חייו את הציונות, חלם מגיל קטן להגר לארצות הברית, שבה שהה חלק ממשפחתו (דוד ושלוש דודות היגרו לשם בשנות העשרים של המאה ה-20).
שנות השואה
החל משנת 1938 התחילו להתמודד ברהם ומשפחתו עם החוקים האנטישמיים מזמן "הדיקטטורה המלכותית" של קרול השני. בשנת 1940 בעקבות תכתיב וינה פונה צפונה של טרנסילבניה על ידי רומניה ועבר בחזרה לשליטת הונגריה אחרי הפסקה של 22 שנה. יהודי האזור שהכירו זמנים טובים יותר בשנות האימפריה האוסטרו-הונגרית קיוו לשיפור חייהם לעומת האווירה האנטי-יהודית ששררה תחת השלטון הרומני. אבל בינתיים המשטר ההונגרי של מיקלוש הורטי, במיוחד בגלגוליו האחרונים, הנהיג בהדרגתיות חוקים אנטישמיים וההסתה נגד היהודים בהונגריה לא פחתה מזו שברומניה. בנסיבות אלה לא הספיק ברהם לסיים את לימודי התיכון ובחינות הבגרות ונשלח החל מ-4 באוקטובר 1943 ליחידה לעבודה נספחת לצבא ההונגרי שהשתתפה בחזית האוקראינית בפלישתה של גרמניה הנאצית לשטחי ברית המועצות.
במסגרת יחידה זו עבד בחפירות ועבודות אחרות באזור קולומיה וסטניסלבוב. בדצמבר 1944 במהלך נסיגת הכוחות הגרמנים וההונגרים בחזרה להונגריה מפני מתקפת נגד סובייטית, ברחו ברהם עם עוד ארבעה מחבריו היהודים ומצאו מקלט ביישוב כפרי באזור נירי בצפון-מזרח הונגריה, קרוב לגבול עם סלובקיה. שם קיבלו קורת גג וצרכי מחייה מידי משפחה נוצרית הונגרית בשם נובאק. בהמשך, בינואר 1945 נלקח ברהם בשבי על ידי הצבא הסובייטי ונאסר במחנה שבויים. למזלו הוא שוחרר ולא נשלח למחנות הגולג.
לעומת מצבו הטוב יחסית, משפחתו בדז' וסביבתה נאסרה בגטאות בקיץ 1944, נושלה מכל נכסיה ונשלחה על ידי הגרמנים למחנות המוות בפולין הכבושה, על ידי הממשלה הפרו-נאצית החדשה של דמה סטויאי. 13 מתוך 15 בני המשפחה הגרעינית של ברהם, כולל הוריו, נרצחו.
לאחר המלחמה וההגירה לארצות הברית
בחזרתו לטרנסילבניה, כמעט חסר משפחה, קיבל ברהם שוב את האזרחות הרומנית וסיים את לימודי התיכון. מצא חבר בעיר טרגו מורש איתו חצה את הונגריה כדי להגיע לאזורים הכבושים על ידי האמריקאים באוסטריה וגרמניה, משם אפשר היה להגר יותר בקלות לארצות הברית. נקלט במחנה עקורים בשדה התעופה לשעבר אינרינג בבוואריה והתחיל לעבוד בשרותי הסיוע לפליטים במסגרת ה"אונראא" (מנהל האומות המאוחדות לסעד ושיקום) והג'וינט. במשך שנתיים השתתף בקורסים באוניברסיטת מינכן, כולל בתחום מדעי המדינה שהתחילו לעניין אותו אחרי שהיה עד לישומים הזוועתיים בשטח של הניסויים הפוליטיים הפאשיסטי -נאציונל-סוציאליסטי והקומוניסטי.
בדצמבר 1947 הפליג מנמל ברמן לארצות הברית. בכניסה לשם, ברוח עידן המלחמה הקרה שרק התחיל, נחקר קודם בקפידה בגלל היותו אזרח רומניה, אחת המדינות הקרויות "דמוקרטיות עממיות" שנמצאו מעבר למסך הברזל.
הלימודים ופעילותו בארצות הברית
בניו יורק אדולף אברהם הצעיר, שינה את שמו לשם אמריקאי יותר, רנדולף לואיס ברהם. הוא עבד לפרנסתו בעבודות שונות, כולל בחנות העניבות של בני דודיו, וכך מימן את לימודיו במכללת סיטי קולג'. כבר ב-1948 השיג את התואר הראשון וכעבור שנה את התואר השני במדעי המדינה. בהמשך, בעזרת מלגת הילל נרשם לבית הספר החדש למחקר חברתי, הNew School המפורסם, שבה סיים את עבודת הדוקטורט שלו בשנת 1952. עם מוריו שם נמנו הרבה גולים מארצות הרייך השלישי כמו הכלכלנית פרידה וונדרליך, המשפטנים ארנולד ברכט ואריך חולה, כמו כן המשפטן הרוסי-צרפתי בוריס מירקין -גצביץ'. בשנת 1953 ברהם קיבל את אזרחות ארצות הברית.
בין השנים 1954–1959 הצטרף לצוות חוקרים במכון למחקר יהודי ייווא ועסק בשיתוף פעולה עם מכון יד ושם שנוסד לא מזמן (ב-1953) באיסוף מסמכים, ספרים ומכתבים הקשורים לשואת היהודים בהונגריה ובשטחים שנשלטו על ידי הונגריה. קרא חומר רב - אוטוביוגרפיות, עדויות אישיות, זכרונות, עתונים, עבודות תאולוגיות ובתחומים אחרים המתייחסים לתקופת השואה בהונגריה. פרי עמלו זה הוא ספרו "ביובליוגרפיה מובחרת ומוערת" על שואת יהדות הונגריה (1962), כמו כן אוסף מסמכים תחת הכותרת "חרבן יהדות הונגריה. דיווח תיעודי" (1963).
ברהם לימד במשך כארבעים שנה פוליטיקה השוואתית באוניברסיטת סיטי בניו יורק. היה חבר בוועד האקדמי של מוזיאון השואה האמריקני בוושינגטון וכיהן כיועץ מיוחד של מוזיאון המורשת היהודית בניו יורק. הוא מנהל את המכון לחקר השואה של אוניברסיטת סיטי בניו יורק. בינתיים הוא תרם את אוסף המכתבים שלו למוזיאון השואה בוושינגטון.
ספריו ומחקריו שימשו מקור חשוב לבתי המשפט במדינות שונות, כמו ארצות הברית, קנדה, גרמניה וישראל בדיונים בנוגע לתביעות פיצויים ותביעות לגבי פשעי מלחמה ופשעים נגד האנושות בזמן השואה.
ברהם נפטר ב-25 בנובמבר 2018. היה נשוי משנת 1954 לאליזבת, מהנדסת אלקטרוניקה, ילידת העיר הגרמנית מנהיים, שמשפחתה ניצלה בעת המשטר הנאצי הודות לבריחה לאיטליה. לזוג שני בנים ושני נכדים.
פרסים ומחוות כבוד
- 1981- פרס הספר היהודי הלאומי לספר Jewish National Book Award בארצות הברית בשביל הספר "השואה בהונגריה" .
- 1995 - העיטור להצטיינות של הרפובליקה ההונגרית בדרגת קצין.
- 1998 - בפרס אוסקר זכה הסרט התיעודי "הימים האחרונים" (The Last Days) בבימויו של ג'יימס מול, שבו השתתפו ההיסטוריונים רנדולף ברהם ומייקל ברנבאום, ושהוקדש לתולדות השואה בשטחים בשליטת הונגריה בימי מלחמת העולם השנייה.
- 2002 - הפרס "פרו קולטורה" מטעם משרד התרבות ההונגרי .
- 2004 - העיטור "כוכב רומניה" (סטיאווה רומניאֵי) בדרגת קצין - מטעם נשיא רומניה, יון איליאסקו. ברהם סירב לקבלו במחאה על הענקת אותו עיטור על ידי הנשיא איליאֶסקו למשורר והפוליטיקאי הימני קיצוני הרומני קורנליו ודים טודור.
- 2009 - הפרס לדיסלב לסט לסולבנות והבנה בין דתית וחברתית - מטעם אוניברסיטת בן-גוריון בבאר שבע, ישראל.
ספרים ומאמרים
רנדולף ברהם כתב והשתתף בעריכתם של מעל שישים ספרים ומעל 300 מאמרים.
- 1961 Eichmann and the Destruction of Hungarian Jewry, Twayne, New York
- 1962 בהונגרית - Eichmann és a magyar zsidóság pusztulása, Pro Arte, New York)
- 1962 The Hungarian Jewish Catastrophe, Marstin, New York
- 1963 The Destruction of Hungarian Jewry: A Documentary Account. 2 Vol. New York: Pro Arta.
- 1964 Education in the People's Republic of Romania,.
- 1966 Israel: a Modern Education System.
- 1969 The Eichmann Case, A Source Book, New York .
- 1970 Education in the Hungarian People's Republic, Washington .
- 1977 The Hungarian Labor Service System, 1939-1945.East European Monographs, Boulder CO 1977, Distributed by Columbia University
- 1977 The Treatment of Hungarian Jews in German-occupied Europe, Jerusalem .
- 1981 The Politics of Genocide, The Holocaust in Hungary I-II, Columbia University Press, New York
- 1983 Genocide and Retribution, The Holocaust in Hungarian-ruled Northern Transylvania, Kluwer–Nijhoff, Boston–The Hague.
- 1983 redactor) Contemporary Views on the Holocaust (tangy.), Boston
- 1985 (ed. - with Vágó Béla - The Holocaust in Hungary: Forty Years Later, New York
- 1985 Jewish Leadership during the Nazi Era: Patterns of Behavior in the Free World, East European Monographs, Boulder CO .
- 1986 The Tragedy of Hungarian Jewry, East European Monographs, Boulder CO
- רנדולף ל’ בראהאם, נתנאל קצבורג, תולדות השואה - הונגריה, ירושלים: יד ושם, תשנ"ב.
- 1994 The Politics of Genocide: The Holocaust in Hungary. Revised and enlarged edition. 2 Vol. Distributed by Columbia University Press.
- 1996 (red.) Randolph L. Braham, ed. The Destruction of Romanian and Ukrainian Jews During the Antonescu Era. Social Science Monographs; East European Monographs, no. 483. Boulder; New York: Columbia University Press
- 1997 A népirtás politikája. A Holocaust Magyarországon. 2 Vol. The Politics of Genocide: The Holocaust in Hungary. Budapest:Belvárosi Könyvkiadó.
- 1998 (with Scott Miller -ed.) The Nazis` Last Victims - The Holocaust in Hungary Wayne State University Press/U.S.Holocaust Memorial Museum . Detroit
- 2001. The Holocaust in Hungary: A Selected and Annotated Bibliography, 1984-2000. Distributed by Columbia University Press.
- 1997. Braham and Attila Pók. The Holocaust in Hungary: Fifty Years Later. Distributed by Columbia University Press.
- 2007. A Magyarországi Holokauszt Földrajzi Enciklópédiája asistat de Zoltán Tibori Szabó:
(The Geographical Encyclopedia of the Holocaust in Hungary), 3 vols. Budapest,Park Könyvkiadó,
- Braham and Julia Bock. The Holocaust in Hungary: A Selected and Annotated Bibliography ,2000-2007.
- מאמרו של רנדולף ברהם "הכנסיות הנוצריות בהונגריה והשואה" בShoah Resource Center, יד ושם במאמרו זה, ציין, בין השאר, כי "גישת מנהיגי הכנסיות הנוצריות בהונגריה בשנות השואה הייתה בלתי מוגדרת. למרות שהשיטות הנהוגות בידי הנאצים היו בזויות בעיניהם ואף על פי שהביעו רחמים כלפי היהודים הנתונים במצוקה, הם לא נקטו באף אמצעי החלטי כדי למנוע תוכניות ה"טיהור מיהודים". פעולותיהם יכולות להיות מוגדרות בלשון במקרה הטוב כבלתי מספיקות ומאוחרות". "המנהיגים הלאומים של הכנסיות ההונגריות לא ניסו באף רגע לקומם את דעת הקהל נגד העוולות שהיהודים סבלו מהן. לשתיקת החשמן יוסטיניאן שרדי הייתה השפעה שלילית על שאר אנשי הכמורה, ושתיקתם מצידה גרתה עוד יותר את אויבי היהודים וריפתה את ידיהם של המצילים הפוטנציאלים של היהודים".
קישורים חיצוניים
- ראיון עם ברהם בכתב- העת היהודי בהונגריה "עבר ועתיד" Múlt és Jövő
- רנדולף ל. ברהם, בספרייה היהודית המקוונת (באנגלית)
- אנציקלופדיית ההיסטוריונים והכתיבה ההיסטורית, בעריכת קלי בויד, הוצאת ספרים פיצרוי דירבורן, לונדון, שיקגו, 1999 (באנגלית) ע' 116 הערך "ברהם".
- כתבה בהונגרית על האנציקלופדיה של שואת יהדות הונגריה
