רבי מרדכי גימפל יפה
 | |
| לידה |
תק"פ אוטנה, האימפריה הרוסית |
|---|---|
| פטירה |
כ"ה בחשוון תרנ"ב (בגיל 71 בערך) יהוד, האימפריה העות'מאנית |
| תחומי עיסוק | תנ"ך, מדרש, תלמוד בבלי, פסיקת הלכה, יישוב ארץ ישראל |
| רבותיו | ר' יצחק מוולוז'ין |
| תלמידיו | הרב יחיאל מיכל פינס, הרב יוסף צבי הלוי |
| חיבוריו |
|
הרב מרדכי גימפל יפה (תק"פ, 1820 – כ"ה בחשוון תרנ"ב, 26 בנובמבר 1891) היה רבה של העיירה רוז'ינוי שברוסיה הלבנה, ומאנשי העלייה הראשונה.
קורות חיים
נולד בעיירה אוטיאן שבצפון ליטא. מצאצאי הרב מרדכי יפה "בעל הלבושים". אביו, הרב דב בער יפה (ר' בער'ל טורצר), היה תלמידו של הרב חיים מוולוז'ין. האב נפטר בגיל 32, כנראה משבץ, בעוד מרדכי גימפל הצעיר היה בן תשע בלבד.
למד בוולוז'ין. הוא תמך בלימוד הלכה מסודר.[1]
כיהן במשך כ-40 שנים כרבה של העיירה רוז'ינוי. בתחילת תרמ"א (נובמבר 1882) סייע ליחיאל בריל ולרב שמואל מוהליבר במציאת קבוצת איכרים יהודים מסביבת רוז'ינוי, שיהיו מוכנים לעלות איתו ארצה ולעסוק בחקלאות.[2]
במהלך הכנותיו לעלייתו ארצה, החל הרב יפה לעסוק בהרחבה בתחום של סדר זרעים.
היה מראשוני החברים בחובבי ציון, והתכתב בנושאים אלו עם משה מונטיפיורי, וכן עם הרב צבי הירש קלישר והרב שמואל מוהליבר. כתב, לעיתים בשיתוף הרב מוהליבר, מאמרים לעיתון הלבנון של בריל. בחלקם יצא נגד משכילים שביקשו לפגוע בתורה.[3]
ב-1888 עלה לארץ ישראל יחד עם משפחות רבות מעיירתו, והתיישב במושבה עקרון. הוא סירב להזמנת רבנים מהיישוב הישן, להתיישב ביניהם. זמן קצר לאחר עלייתו יסד ישיבה ביהוד, מושבה שננטשה זמן קצר קודם לכן מתושביה עקב הפחד ממחלת המלריה. הישיבה נקראה 'עץ חיים', כשמה של הישיבה המפורסמת בוולאז'ין, שבה למד.
שנה זו הייתה ערב שנת שמיטה, ובפולמוס השמיטה הרב צידד בהחמרה ובהתנגדות להקלות כלשהן. הוא טען שאין סכנת נפשות או סכנה של איבוד האחיזה בקרקע, אם המתיישבים ישמרו שביעית[4] המתיישבים בעקרון שמעו לרב יפה ושבתו מעבודה חקלאית בשנת השמיטה, למרות איומי פקידי הברון.[5]
שש שנים לאחר עלייתו ארצה חלה הרב יפה בקדחת ונפטר, במושבה יהוד. קברו נמצא בבית העלמין הישן של פתח תקווה, בתוך בית העלמין סגולה,[6] לפי בקשתו שלא להיקבר בירושלים, על מנת להוכיח "שגם מקום זה קדוש בקדושת ארץ ישראל".[7] ללוויה הגיעו רבנים ואישי ציבור, כולל הרב דיסקין הישיש, בניגוד למנהגו שלא לצאת את ירושלים. הרב עמד במשך כל ההספדים אשר נמשכו שלוש שעות.[8]
מורשתו
לרב יפה מיוחסת האימרה: "לא מכים על חטא – על הלב של מישהו אחר". נטען כי היא נאמרה בעת שאנשי קהילת רוז'ינוי ביקשו למצוא אשמים בחטאים שגרמו למגפת הכולרה.[9]
מסופר עליו שכאשר ראה את ראשון לציון לראשונה, כעשר שנים אחרי היווסדה, לפני שבירך "ברוך מציב גבול אלמנה", אמר: "אמנם היא קצת חצופה, ובכל זאת היא אלמנה. ברוך מציב גבול אלמנה".
כתב כי יש למצוא צדדים להקל ולהתיר עגונות כפי היכולת.[10]
ספרייתו של הרב יפה ברוז'ינוי עלתה באש, בשריפה הגדולה שהתחוללה בעיירה, בין היתר נשרפו בה כתבי יד שתיארו מאורע מיסטי שאירע לרבי חיים מוולוז'ין ושעל פיו ביאר לתלמידיו כמה אגדות חז"ל מוקשות.[11] ארכיונו האישי שמור בספרייה הלאומית.[12]
בין תלמידיו היו יחיאל מיכל פינס ויוסף צבי הלוי.
משפחתו
הרב גימפל-יפה היה אח-סבתו (אם אביו) של הרב אברהם יצחק הכהן קוק,[13] איתו עמד בקשרים גם לאחר עלייתו ארצה (האיגרת הפותחת את הכרך הראשון בקובץ אגרות הראי"ה ממוענת לרב יפה ועוסקת בהכנות לקראת העלייה). גיסו, הרב נתן נטע פלאום, היה רב העיירה קרקינובה.[14]
אשתו הראשונה הייתה הינדה יפה, ולהם שמונה ילדים: יוסף, דב, אליהו, צבי, יחזקאל, יעקב, רבקה ויוכבד. לאחר שנפטרה הינדה, נישא שנית לצ'שנה-מלכה, ואיתה עלה לישראל.
- צאצאיו
- בנו הבכור יוסף היה גבאי ישיבה, למדן וסוחר בעיר ניקופול. נפטר בגיל 100 בנבהרדק בימי מלחמת העולם השנייה.
- בנו דב בר נישא לחיה לאה בת פישל לאפין מהורדנה ("ר' פישל נגיד"). בניהם היו אריה לייב יפה ובצלאל יפה.
- בנו הרב יעקב רבינוביץ התגורר בלוצין. לימד את שאר בשרו הרב אברהם יצחק הכהן קוק בהיותו נער צעיר.
- בתו רבקה נישאה לרב יוסף זכריה שטרן, אב"ד שאוולי, מחבר הספר "זכר יהוסף".
- בתו יוכבד נישאה לרב צבי הירש הכהן וולק, רבה של פינסק, מחבר הספר "כתר כהונה". בתם חיה קיילא נישאה לרב יעקב דוב רפפורט.
כתביו
- הגדת מרדכי(באתר היברובוקס על ההגדה של פסח, יצא לאור בפיוטרקוב תר"ע בשם הגדה של פסח עם באור הגדת מרדכי על דרך פלפול ועמקות מאד נעלה, ובכמה מהדורות נוספות.
- תוספת ביאורים והגהות הרמ"ג[15] - הגהות וביאורים על מדרש "שוחר טוב" לתהלים. הודפס עם מדרש שוחר טוב ועם ביאורים אחרים. לראשונה הודפס בורשה תרכ"ה.
- תכלת מרדכי – על פירוש הרמב"ן לתורה. יצא לאור לראשונה בהוצאת א. לוין אפשטיין – דפוס עזריאל, ירושלים, תשי"ד.
- אלף המגן - על מסכת הוריות, יחד עם גיסו הרב נתן נטע לוריא, ורשה תרע"ב, (באתר היברובוקס).
- זכרונות מרדכי – מכתבים לשניים מבניו ולברונים הירש גינצבורג ובנו דוד ולשר משה מונטיפיורי; הספד על מונטיפיורי; צוואתו ועוד. בספר נדפס גם "הספד מר", של הרב ירוחם פישל פינס על הרב גימפל-יפה. ורשה תרע"ג.
- מבחר כתבים, ירושלים תשל"ח, כולל גם את "זכרונות מרדכי".
לקריאה נוספת
- בנימין יפה, הרב מיהוד: מרדכי גימפל יפה, בהוצאת "המדור הדתי במחלקה לענייני הנוער והחלוץ של ההסתדרות הציונית", ירושלים תשי"ח.
- הרב צבי הירש הכהן וולק, תכלת מרדכי: תולדות... רבי מרדכי גימפל יפה, רבה של ראז’ינאי ובעל "תכלת מרדכי" על הרמב"ן;
- בתוך: כתר כהונה: חידושי סוגיות ועניינים, מכון ירושלים – מפעל תורת חכמי ליטא", ירושלים תשס"ד, עמ' 26–60.
- מובא גם במהדורת "מכון ירושלים" לפירוש הרמב"ן לתורה בכרך א', עמ' 16–40.
- רפאל חסמן והרב צבי יהודה הכהן קוק, כרך ג', 'יהדות ליטא', תשכ"ז, עמ' 56
קישורים חיצוניים
- דוד תדהר (עורך), "רבי מרדכי גימפל יפה", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך א (1947), עמ' 351
- 'יפה, ר' מרדכי־גימפל ב"ר דב־בער', בתוך: דב ליפץ (מרכז המערכת), נתן גורן [ואחרים] (מערכת), יהדות ליטא, כרך ג, ספר א: "אישים", תל אביב: עם הספר, תשכ"ז, עמ' 56 (ספר יזכור לקהילת ליטא, בספריית העיר ניו יורק, תמונה 1254).
- תמונת חוברת על המושבה עקרון, ובה סיפור העולים מן העיירה רוז'ינוי
- הוויכוח על השמיטה בעקרון (מזכרת בתיה), באתר דעת
- "לא עת לחשות" צילום קול קורא של הרב יפה לשמירה על השמיטה, מכתב מקורי שהוציא מעט אחרי הגיעו ארצה, מתוך תערוכה וירטואלית על פולמוס השמיטה באתר הספרייה הלאומית
- מכתב על מתנגדים ששלח הרב יפה ליחיאל מיכל פינס
- איתם הנקין, קשרי הרב מרדכי גימפל יפה ותלמידו רי"מ פינס באספקלריית פרשת החרם בירושלים, המעין טבת תשע"א
- גאולה בת יהודה, הרב מרדכי גימפל יפה, "מגד ירחים" (עלון חודשי להנחלת משנת הראי"ה ומורשתו), גיליון 23 חשוון תשס"ב, עמ' 4
מכתביו:
- הרב מרדכי גימפל, מכתב בנוגע לשימוש בלחשים, הלבנון, 17 במאי 1870
- שלום ואמת, הלבנון, 25 בדצמבר 1872; המשך
מרדכי גימפל בן דב בר יפה (1820-1891), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
- ^ למשל בהלכות שחיטה תמך בהוצאה לאור משותפת של הספר "תיקוני שלמה" (הקישור אינו פעיל, 30 אוגוסט 2018) של הרב שלמה זלמן נכד הגאון מווילנה יחד עם הספר הישן יותר אהל יצחק – וחייב את השוחטים ללמוד את שני הספרים.
- ^ על יחיאל בריל ומפעל חייו
- ^ על תשובות באנשי און, הלבנון, 22 בנובמבר 1869
- ^ בספרו של הרב ישראל יהושע טרונק מקוטנא נגד הקלות בשביעית הוא מצטט "אך בשקר השמיעו קולי קולות כי השמירה השביעית נוגעת לסכנת נפשות". בהמשך, בעקבות היתר המכירה שבו תמכו מגדולי הפוסקים כמו הרב יצחק אלחנן ספקטור מקובנה הרב ישראל יהושע טרונק מקוטנא הצטרף הרב לאוסרים באמרו: "איך שתהיה ההלכה הקבועה בעניין שמיטה בזמן הזה, דאורייתא או דרבנן, ראויים אנו ומחויבים לקיימה בזה, מלבד כי גם חמורים דברי סופרים מדברי תורה. (ציטוטי הרב יפה בספרו המקוון של הרב קלמן כהנא באתר דעת).
- ^ שנת השמיטה אצל הבילויים. נכד אחותו, הרב קוק, תמך בהיתר המכירה והרחיבו.
- ^ אתר גינות עדן לאזכרת נפטרים רושם את הרב בחלקת הראשונים, כולל תמונת המצבה של ראשון הנקברים במקום
- ^ עם פטירתו נתגלע ויכוח בין תושבי עקרון ופתח תקווה על צוואתו בעניין מקום הקבורה. בסופו של דבר הוכרע שייקבר בפתח תקווה.
- ^ הרב צבי יהודה הכהן קוק, לנתיבות ישראל, חלק ב' עמוד ל"א.
- ^ על פרשת וארא באתר [קיבוץ שדה אליהו (אנגלית) www.seliyahu.org.il/parasha/par5760/epar60015.rtf]
- ^ על תקנת בנות ישראל באתר דעת.
- ^ שבת הראי"ה, גיליון 43 באתר ישיבה.
- ^ ארכיון רבי מרדכי גימפל יפה, בספרייה הלאומית
- ^ ראו מכתב שכתב לראי"ה נ"א ("נכד אחותי").
- ^ ברל כהן, קראַקינאָווע, בספרו: יִידישע שטעט, שטעטלעך און דאָרפֿישע יִישובים אין ליטע ביז 1918: היסטאָריש-ביאָגראַפֿישע סקיצעס, ניו יורק 1991, עמ' 508, באתר היברובוקס.
- ^ תוספת ביאורים והגהות הרמ"ג, באתר היברובוקס
39592699מרדכי גימפל יפה