רוז'ינוי
 | |
| שרידי בית הכנסת בעיירה | |
| מדינה |
 בלארוס |
|---|---|
| מחוז |
 ברסט |
| ראיון | פרוז'ני |
| תאריך ייסוד | 1552 |
| אוכלוסייה | |
| ‑ צפיפות | 2,587 נפש לקמ"ר (2017) |
| קואורדינטות | 52°52′N 24°54′E / 52.867°N 24.900°E |
רוֹזִ'ינוֹי (בבלארוסית: Ружаны, "רוּזַ'אנִי"; בפולנית: Różana, "רוּזַ'נַה"; ביידיש: ראָזשינאָי; מקובלים גם השמות Ражана, "רַזַ'נַה", וכן Ражаная, "רַזַ'נַיַה") היא עיירה קטנה השוכנת לגדות הנהר רוז'נקה, בנפת פרוז'ני שבמחוז ברסט שבמערב בלארוס. העיירה מרוחקת כ-140 ק"מ מברסט ליטובסק, ונמצאת כ-45 ק"מ מצפון-מזרח לעיירה פרוז'ני, בנקודת המפגש של הדרך המחברת בין פרוז'ני וסלונים עם זו המחברת בין וולקוביסק וקוסוב פולסקי.
האזכור הראשון של העיר הוא משנת 1552[1]. בעיירה שרידיו של ארמון מרשים; שתי כנסיות – כנסיית השילוש הקתולית (נבנתה ב-1617) וכנסיית פטרוס ופאולוס האורתודוקסית (נבנתה בין השנים 1762–1788); קפלה קטנה בבית הקברות המקומי; בית קברות גרמני; וכן בית קברות יהודי עתיק[2] וחורבותיו של בית כנסת[3].
בין רבניה של העיר היה הרב מרדכי גימפל יפה.
יהודי היישוב
התיעוד הראשון לישיבת יהודים בעיירה הוא מראשית המאה ה-17. בשנת 1659 (ראש השנה ה'ת"ך) הופצה בעיירה עלילת דם, שבעקבותיה הוצאו להורג מספר יהודים בה. על מאורע זה נכתבו מספר קינות, שנאספו יחד בספר "זיכרון קדושים"[4].
קבוצת איכרים יהודים מהכפר נובופבלובקה הסמוך לרוז'ינוי עלתה ארצה ב-1883 והייתה לגרעין המייסד של המושבה עקרון (מזכרת בתיה). בשנת 1919 ערכו חיילים פולנים פוגרום ביהודי העיירה, בו נרצחו 6 יהודים ונשדדו רבים.
בין מלחמות העולם נמנו בעיירה כ-2,400 יהודים, כשני שלישים מתושביה, והתקיימה בה פעילות של המפלגות היהודיות השונות, תוך פעילות של תלמוד תורה ובית ספר עברי. פעילות זו נאסרה עם כיבוש האזור בידי הסובייטים בספטמבר 1939, תוך הלאמת המסחר הפרטי בעיירה.
בשואה
בתחילת מבצע ברברוסה, סוף יוני 1941, נכבשה העיירה בידי הגרמנים, ואלו הטילו עד מהרה גזירות שונות על יהודיה, ובהן חובת ענידת טלאי צהוב וחובת ביצוע עבודות כפייה. ביולי 1941 רצחו הגרמנים 15 יהודים מהעיירה, והטילו על הקהילה לשלם סכום כופר גבוה, תוך החרמת רכוש היהודים. בד בבד ערכו הגרמנים מספר מעשי התעללות והשפלה המוניים ביהודי העיירה.
באוגוסט 1941 רוכזו יהודי העיירה בגטו שהוקם בה. ב-2 בנובמבר 1942 הוצעדו כל יושבי הגטו למחנה הריכוז שכונה "מחנה הבונקרים" בוולקוביסק, תוך ירי בכ-500 יהודים בדרך, בהם ילדים רבים. מהמחנה שולחו יתר היהודים עד סוף החודש, לאחר שהוחזקו בו בתנאי צפיפות ורעב קשים, יחד עם כ-20,000 היהודים הנוספים במקום, בקרונות משא למחנה ההשמדה טרבלינקה.
מכ-2,400 יהודי רוז'ינוי, שרדו את השואה שלושה אנשים.
ילידי עיר מפורסמים
- יצחק שמיר - ראש ממשלת ישראל.
- יחיאל מיכל פינס - רב וסופר ציוני, מאבות הציונות הדתית.
- מגנוס קרינסקי - פדגוג ומחנך, מו"ל ומדפיס, סופר ועורך עברי ויידי
- מנחם אורן - שחמטאי ישראלי
לקריאה נוספת
- מאיר סוקולובסקי, רוז'ינוי: ספר זיכרון לקהילת רוז'ינוי והסביבה, תל אביב: ארגון יוצאי רוז'ינוי והסביבה, 1957.
קישורים חיצוניים
- ספר יזכור לקהילת רוז'ינוי, בספריית העיר ניו יורק
- רוז'אנה באתר מרכז מורשת יהדות פולין
- רוז'נה (Różana), ב"אנציקלופדיה של הגטאות", באתר "יד ושם"
- "רוז'נה", באתר השטעטל הווירטואלי
- דף העיירה, באתר ShtetLinks (באנגלית)
- רוז'ינוי, במהדורת האינטרנט של האנציקלופדיה היהודית בשפה הרוסית (ברוסית)
- תרגום חלקי לספר הזיכרון, באתר Jewishgen.org (באנגלית)
- תמונות מן העיירה
- לאורה קרגו ואלכסנדר קרוגלוב (רו')}, רוז'נה, אנציקלופדיה של המחנות והגטאות (כרך II, חלק A, עמ' 946–947), מוזיאון ארצות הברית לזכר השואה והוצאת אוניברסיטת אינדיאנה, בלומינגטון ואינדיאנפוליס (באנגלית)
הערות שוליים
- ^ היסטוריה של מחוז ברסט - המאה ה-16 (באנגלית)
- ^ תמונות מבית הקברות היהודי העתיק בעיירה רוז'ינוי
- ^ בית הכנסת בעיירה רוז'ינוי
- ^ זיכרון קדושים, לזכרם של יהודי רוז'ינוי בעלילת הדם, ספר גנאלוגיה, פטרבורג ה'תרנ"ז-1897, באתר היברובוקס
