רוברט בלייק
 |
יש לשכתב ערך זה. הסיבה היא: תרגמת, חוסר בהירות.
| |
| יש לשכתב ערך זה. הסיבה היא: תרגמת, חוסר בהירות. |
 | |
| ציור של רוברט בלייק מאת הנרי פרונט בריגס (1829) | |
| לידה |
1598 ברידג'ווטר |
|---|---|
| פטירה |
17 באוגוסט 1657 (בגיל 59 בערך) ים מול פליימות' |
| כינוי | אבי הצי המלכותי |
| השתייכות | הצי המלכותי |
| תקופת הפעילות | 1649–1657 (כ־8 שנים) |
| דרגה | גנרל של הצי (אדמירל) |
| פעולות ומבצעים | |
|
מלחמת האזרחים האנגלית מלחמת הולנד-אנגליה הראשונה תוניס מלחמת אנגליה-ספרד | |
רוברט בלייק (אנגלית: Robert Blake, 1598 - 17 באוגוסט 1657) היה אחד מן המפקדים הצבאיים החשובים של הקומונוולת' של אנגליה (אנגליה הרפובליקנית, בין השנים 1649–1660), ואחד מהאדמירלים המפורסמים במאה ה-17.
בלייק היה אחד משלושה עשר ילדיו של סומרסט בלייק, סוחר בברידג'ווטר (Bridgwater). לאחר שסיים את לימודיו בברידג'ווטר, המשיך בלימודיו בוודהאם קולג' (College Wadham) באוקספורד. הוא קיווה לקריירה אקדמית, אך לא הצליח להבטיח לעצמו מלגת לימודים. כנראה שהסירוב להעניק לו מלגה זו נבע מדעותיו הפוליטיות ומהשקפותיו הדתיות, אם כי יש האומרים שהסירוב נבע מגובהו הנמוך, 167 ס"מ. בשנת 1638 חזר לברידג'ווטר, כנראה בשל מות אמו, והחליט להתמודד בבחירות לפרלמנט.
פוליטיקה
בשנת 1640 נבחר בלייק לפרלמנט כנציג ברידג'ווטר וכיהן ב"פרלמנט הקצר". "הפרלמנט הקצר" היה הכינוי שניתן לכינוס הפרלמנט האנגלי על ידי צ'ארלס הראשון, מלך אנגליה, ב-13 באפריל 1640. צ'ארלס הראשון נאלץ לכנס את הפרלמנט לראשונה מזה 11 שנים, בשל הצורך הדחוף להשיג מימון למלחמתו בסקוטים. ואולם, חברי הפרלמנט סירבו לדון בבקשתו של המלך ועסקו בעיקר בהעלאת תלונות רבות נגד המינהל המלכותי. לאחר שלושה שבועות בלבד פקעה סבלנותו של המלך, והוא פיזר את הפרלמנט ב-5 במאי.
המלך כינס שוב את הפרלמנט ב-1640, ומושב זה נקרא "הפרלמנט הארוך" (שמו ניתן משום שחבריו חוקקו חוק שקבע כי יפוזר רק בהסכמתם, וזו התקבלה רק ב-1649). בלייק כשל בניסיונו להיבחר שוב, והצטרף לתומכי הפרלמנט ("עגולי הראש") במלחמת האזרחים האנגלית. כך החלה הקריירה הצבאית שלו, למרות שלא היה לו כל ניסיון צבאי, יבשתי או ימי. בלייק חזר לכהן בפרלמנט בשנת 1653 למספר חודשים, בעת שהחלים מפציעתו בקרב פורטלנד ולפני חזרתו לפיקוד בים.
ביבשה
הקרבות היבשתיים המפורסמים שבלייק לקח בהם חלק היו המצור על בריסטול (יולי 1643), המצור על ליים (Lyme) (אפריל 1644), המצור על טאונטון (Taunton) (1645) והמצור על דנסטר (Dunster) (נובמבר 1645). זכורה הצהרתו בטאונטון, שיאכל ארבעה זוגות מגפיים בטרם ייכנע.
בים
ב-1649 מונה בלייק לגנרל של הצי (General-at-Sea) (דרגה מקבילה לאדמירל). הוא היה אחראי לבניית הצי המלחמתי, הגדול ביותר שידעה אנגליה, שכלל מאות אוניות-קרב. בעקבות זאת כונה "אבי הצי המלכותי". הוא היה הראשון ששימר צי בים בזמן החורף (בגלל שכיחות הסערות החזקות נמנעו קודמיו מלהוציא ספינות לים בתקופה זו). בעת החלמתו ב-1653 כתב את "הוראות הלחימה" (Fighting instructions) ואת "הוראות השיט" (Sailing instructions), שהיוו את הבסיס לטקטיקת המלחמה בים של הצי הבריטי למשך שנים רבות. הוא גם היה הראשון שהצליח להתקיף שוב ושוב, למרות אש שנורתה ממבצרי חוף.
במלחמת האזרחים
ב-11 בינואר 1649 הוביל הנסיך רופרט (כונה גם הנסיך רופרט מהריין), מהמפקדים המוכשרים יותר של המלוכנים במלחמת האזרחים באנגליה, 8 אוניות מאוישות בחסר לקינסל (Kinsale) שבאירלנד, במטרה למנוע מתומכי הפרלמנט להשתלט על אירלנד שהוחזקה על ידי המלוכנים. בלייק צר על הצי של רופרט בקינסל מ-22 במאי, באפשרו בכך לאוליבר קרומוול לנחות בדבלין ב-15 באוגוסט. באוקטובר הצליח רופרט לחמוק מהמצור בעת סערה, שפיזרה את אוניותיו של בלייק. רופרט הפליג לליסבון והגדיל שם את ציו ל-13 אוניות. בלייק הפליג גם הוא לליסבון עם 12 אוניות ושם הסגר בפברואר 1650, במטרה לשכנע את מלך פורטוגל לגרש את רופרט. לאחר כחודשיים החליט המלך הפורטוגלי לתמוך ברופרט, ובלייק, שתוגבר ב-4 אוניות קרב נוספות בפיקודו של אדוארד פופהאם (Edward Popham) הכריז מלחמה על פורטוגל.
רופרט נכשל פעמיים בנסיונותיו להיחלץ מהמצור, שהסתיים לבסוף לאחר שבלייק הפליג לקדיס (Cádiz) עם 7 אוניות פורטוגליות, אוניות ששבה בקרב בן 3 שעות עם 23 אוניות קרב פורטוגליות, שבמהלכו טבע התת-אדמירל הפורטוגלי. רופרט נפגש בקרב עם בלייק ב-3 בנובמבר בראש 6 אוניות-קרב ליד מאלגה ואחת מאוניותיו אבדה. יומיים לאחר מכן נאלצו יתר אוניותיו של רופרט לעלות על החוף בעת הימלטותן מקרטחנה. בכך הוכרה עליונותם של תומכי הפרלמנט בימים וממשלת תומכי הפרלמנט הוכרה על ידי רוב מדינות אירופה.
בפברואר 1651 בלייק קיבל מענק של 1000 לירות שטרלינג מהפרלמנט האנגלי. בחודש יוני של אותה השנה, לכד בלייק את איי סילי (Isles of Scilly), שהיו המעוז האחרון של הצי של המלוכנים. בלייק זכה שוב למענק מהפרלמנט ומונה כחבר במועצת המדינה.
מלחמת הולנד-אנגליה הראשונה
בקרב פורטלנד (18-20 בפברואר 1653) גבר בלייק על תת-אדמירל מרטן טרומפ ההולנדי, שנאלץ לסגת בחסות החשיכה. בקרב (Gabbard) גברד (12-13 ביוני 1653), תיגבר בלייק את כוחותיהם של הגנרלים ריצ'רד דין (Deane) וג'ורג' מונק (Monck) והביס את הצי ההולנדי, תוך הטבעה או לקיחה בשבי של 17 אוניות-קרב הולנדיות, בלי לאבד אף אוניית-קרב אנגלית. בכך הוחזרה השליטה בים הצפוני לידי האנגלים והצי ההולנדי הושם במצור במספר נמלים שונים, עד הקרב של סכוונינגן, שבו נהרג התת-אדמירל מרטן טרומפ. לאחר שהושג שלום עם הולנד (חוזה וסטמינסטר) הפליג בלייק לים התיכון באוקטובר 1654 בראש צי של 24 אוניות קרב, בהרתיעו בהצלחה את הדוכס מגיז (Duke of Guise) מלכבוש את נאפולי.
תוניס
באפריל 1655 נשלח שוב בלייק לים התיכון לגבות פיצויים מהמדינות הפיראטיים שהתקיפו אוניות אנגליות. רק מושל (Bey) תוניס סרב, ובלייק בראש 12 אוניות מלחמה הרס שתי סוללות חוף ו-9 אוניות אלג'יריות בפורטו-פארינה. זו הייתה הפעם הראשונה שסוללות חוף הושמדו ללא הנחתת חיילים על החוף.
המלחמה האנגלו-ספרדית
בפברואר 1656 יריבות מסחרית עם ספרד הגיעה לכלל מלחמה. בלייק שם מצור על קדיז, כאשר אחד הקפיטנים שלו, ריצ'רד סטיינר (Styner) מחץ את הצי הספרדי. גליאון אחת, עמוסה אוצרות נלכדה וסך האבידות הספרדיות נאמד בסכום עתק של 2 מיליון לירות שטרלינג. בלייק המשיך במצור כל החורף . זו הייתה הפעם הראשונה שהצי האנגלי שהה בים במשך החורף.
בשנת 1657 בלייק זכה כנגד הצי הספרדי של הודו המערבית, באחזקת ג'מייקה שבאיי הודו-המערבית (בים הקריבי) ב-20 באפריל בשנה זו בלייק הרס את צי ספרדי של 16 אוניות קרב במפרץ סנטה-קרוז בטנריפה (Tenerife) בעוד שהוא איבד אוניית-קרב אחת בלבד, למרות שהוא היה נתון תחת אש הסוללות שבחוף. עבור פעולתו זו זכה בלייק לטבעת יהלומים יקרה מידי קרומוול, ומחוות כבוד, 140 שנה מאוחר יותר, מלורד נלסון, שאיבד שם את ידו בהתקפת נפל. מחווה זו, מצידו של נלסון, דירגה את רוברט בלייק כאחד המצביאים הימיים הדגולים, במשך ההיסטוריה.
מותו של בלייק
לאחר שהפליג מקדיז, פנה בלייק לנמל הבית, אולם מת בסובלו מפצעים ישנים, כשפורטסמות' בטווח ראיה. הוא נקבר בכנסיית ווסטמינסטר, כשאוליבר קרומוול וחברי מועצת המדינה נוכחים בהלוויה. איבריו הפנימיים נקברו קודם לכן, בכנסיית סט. אנדרו שבפליימות'. לאחר חזרתה של המלוכה, הוצאה גופתו מקברה ונטמנה בקבר פשוט, לפי הוראתו של המלך צ'ארלס השני.
לקריאה נוספת
- מאיר שָׂשׂ, המערכה על הימים - תולדות העוצמה הימית. תל אביב, משרד הביטחון - ההוצאה לאור, 1991.
- .C. R. Boxer, The Anglo-Dutch Wars of the 17th Century, 1652-1674. National Maritime Museum, 1974
קישורים חיצוניים
25772130רוברט בלייק