רבי שמעון אברשטרק
| לידה |
תרנ"ד טרנוב, גליציה | ||
|---|---|---|---|
| פטירה |
כ"ט באדר א' תשמ"א (בגיל 87 בערך) ירושלים, ישראל | ||
| מקום קבורה | בית הקברות היהודי בהר הזיתים | ||
| תאריך עלייה | כ"ו בחשוון תרצ"ה | ||
| מקום מגורים | טרנוב, רופשיץ, וינה, ברלין, לודוויגסהאפן, ירושלים | ||
| מקום פעילות | לודוויגסהאפן, ירושלים | ||
| תקופת הפעילות | תרפ"ח–תשמ"א | ||
| תחומי עיסוק | רב, ר"מ | ||
| רבותיו | דודו רבי משה אברשטרק, רבי אברהם אבלי שנור | ||
| אב | רבי אהרן וינר | ||
| |||
רבי שמעון יחיאל אברשטרק (נולד בשם וינר; תרנ"ד - כ"ט באדר א' תשמ"א) היה רבה של לודוויגסהאפן שבגרמניה ורב שכונת בתי הורנשטיין בירושלים.
ביוגרפיה
נולד בטרנוב שבגליציה, לרבי אהרן וצינה וינר, אמו הייתה בתו של רבי יוסף מנדל אברשטרק, משמשו של רבי שלמה הלברשטאם מבאבוב.
בצעירותו למד אצל דודו (אחי אמו) רבי משה אברשטרק רבה של מוסטי ויילקיה, ואצל רבי אברהם אביש ריינהולד ראש ישיבת טרנוב. נבחן על ידי רבי שלום מרדכי שבדרון, רבי שמואל ענגיל ורבי אברהם אבלי שנור, שהתפעלו מאוד מידיעותיו[1].
בשנת תרע"ג נישא לגולדה רייזל, בתו של רבי שלמה הלפרין מלובאצ'וב. בשנת תרע"ד, עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה, פחד מאימת הגיוס לצבא האוסטרו-הונגרי, והתחבא בעיר רופשיץ, אז שינה את שם משפחתו מוינר לאברשטרק כשם משפחת אמו. משם נסע לוינה, ולאחר המלחמה עבר להתגורר בברלין[1].
נסמך לרבנות על ידי רבי מאיר אריק שכיהן כרבה האחרון של טרנוב, ועל ידי רבי קלמן יוסף קורץ שכיהן כאב בית דין בשידלוב[2].
בשנת תרפ"ח החל לכהן כרבה של לודוויגסהאפן שבמערב גרמניה[3].
עם עלייתו של אדולף היטלר לשלטון ותחילת הרדיפות נגד היהודים, גורש מגרמניה, והחל לתכנן את עלייתו לארץ ישראל. הרב הראשי הרב קוק שהעריך את גדולתו בתורה דאג עבורו לסרטיפיקטים לו ולבני משפחתו[3], ובכ"ו בחשון תרצ"ה עלה עם אשתו ושלשת בנותיו, והתיישב בירושלים.
עם בואו לירושלים, התגורר בדירה קטנה בשכונת מאה שערים, תוך שהוא יושב והוגה בתורה במצוקה כלכלית גדולה, כאשר את המשפחה פירנסה אשתו שעבדה בעבודות רבות, ביניהם בבית החולים ביקור חולים בירושלים[2].
בכ"ח בחשון תש"מ נפטרה אשתו, וכעבור כשנה נפטר הרב אברשטרק, ונקבר בסמיכות לאביו בבית הקברות היהודי בהר הזיתים[4].
פעילות ציבורית
בשנת תש"ז, התמנה בהמלצת רבי צבי פסח פרנק, לרב שכונת בתי הורנשטיין בירושלים[5]. מאוחר יותר, החל לכהן גם כר"מ בישיבת תורת חיים[1], וגם כרב בית הכנסת סדיגורה בשכונת זכרון משה בירושלים[6].
הרב אברשטרק היה חבר בנשיאות התאחדות הרבנים פליטי רוסיא ושאר ארצות, ועמד לימינם של מאות רבנים שעלו לארץ חסרי כל, לסייע להם בשיקומם הכלכלי, כולל עזרה במציאת משרות רבנות הולמות. כמו כן, היה חבר מערכת אוצר הפוסקים, וכן השתתף בכתיבת חלק מהערכים באנציקלופדיה התלמודית[7].
עמד בקשרי ידידות עם רבני ירושלים מכל הזרמים, ביניהם: רבי צבי פסח פראנק, הרב אברהם יצחק קוק, רבי שלמה יוסף זווין, רבי מנחם מנדל כשר, הרב יצחק אייזיק הרצוג, הרב צבי יהודה קוק, הרב דוד כהן (הנזיר), ורבי ישעיהו דבורקס. כמו כן, היה בידידות עם ש"י עגנון אותו הכיר עוד מגליציה, ועם יוסף בורג[5].
לאחר פטירתו, התמנה רבי יוסף ליברמן למלא את מקומו כרב בית המדרש סדיגורה בירושלים[6].
משפחתו
- בתו מינה, נישאה למשה בצלאל בלזם, בנו של רבי רפאל בלזם מחשובי הרבנים בהנובר ובחיפה.
- בתו לאה, נישאה לפרופ' אברהם ברוכין, לכירורגיה פלסטית ואסתטית במרכז רפואי ברזילי.
- בתו ציפורה, נישאה לראובן בלוט מקריית אונו.
ספרו
הרב אברשטרק הרבה לכתוב חידושי תורה, והביע את רצונו שדבריו יודפסו בספר בשם "שם משמעון". נינו, נועם בלזם, ערך את כתביו על התורה והמועדים, והוציאם לאור בשם "שם משמעון".
- שם משמעון, תשס"א, באתר אוצר החכמה.
הנצחתו
לאחר פטירתו, קראה ועדת השמות העירונית בעיריית ירושלים את צומת הרחובות אבא הלל סילבר והנרי מורגנטאו שבשכונת רמות - כיכר 'שם משמעון' על שמו.
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 1.2 מאיר וונדר, אנציקלופדיה לחכמי גליציה, חלק א', עמ' 27, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום).
- ^ 2.0 2.1 שם משמעון, עמ' א, באתר אוצר החכמה.
- ^ 3.0 3.1 שם משמעון, עמ' ג, באתר אוצר החכמה.
- ↑ מאיר וונדר, עיניך רואות, עמ' 10, באתר אוצר החכמה.
- ^ 5.0 5.1 שם משמעון, עמ' ב, באתר אוצר החכמה.
- ^ 6.0 6.1 רבי יוסף ליברמן, משנת יוסף, עמ' לט, אגדות הש"ס, חלק א', באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום).
- ↑ שם משמעון, עמ' ד, באתר אוצר החכמה.