רבי שם טוב אבן שם טוב (השני)
| לידה | ספרד |
|---|---|
| פטירה |
ה'רנ"ג פורטוגל |
| תחומי עיסוק | דרשן, פילוסוף |
| רבותיו | רבי יצחק קנפנטון |
| חיבוריו | פירוש למורה נבוכים, דרשות התורה (שלוניקי ה'רפ"ה) |
רבי שם טוב בן יוסף אבן שם טוב (השני) (נולד בספרד, בגירוש ספרד גלה לפורטוגל ובה נפטר בשנת ה'רנ"ג, 1493) היה דרשן, פילוסוף יהודי ומפרש הספר "מורה נבוכים" של הרמב"ם. היה תלמידו בגמרא של רבי יצחק קנפנטון.
ביוגרפיה
היה נכדו של רבי שם טוב אבן שם טוב (הראשון), מחבר "ספר האמונות", שהיה מגדולי מתנגדי הרמב"ם והפילוסופים היהודיים, ובנו של רבי יוסף אבן שם טוב, שהיה מתומכיו של הרמב"ם. הערצתו לרמב"ם הייתה מופלגת, ואמר שהלומד את הספר "מורה נבוכים" אהוב בעיני א-להים ואדם ומובטח לו שהוא בן עולם הבא.
מחיבוריו נשתמרו בידנו פירושו למורה נבוכים, שנדפס במהדורות הקלאסיות של הספר לצד פירושיהם של האפודי, רבי אשר קרשקש ורבי יצחק אברבנאל, וספר דרשות התורה שנדפס לראשונה בשלוניקי בשנת ה'רפ"ה.
הפירוש למורה נבוכים
את הפירוש למורה נבוכים חיבר רבי שם טוב בשנת ה'רמ"ח (1488). הפירוש הופיע לראשונה בוונציה בשנת ה'שי"א (1551), ומאז הפך לפירוש קלאסי של ה"מורה", והוא זה שהקנה לרבי שם טוב את פרסומו.
מטרתו בפירוש הייתה לפענח את סתרי הספר בפני מעייני זמנו, מתוך נאמנות לדעתו של הרמב"ם. לצורך עבודתו נעזר בפרשנים שקדמו לו, כאפודי, רבי יוסף אבן כספי ורבי משה נרבוני. הוא מצטט גם את הרמב"ן מספר פעמים, ובכולן הוא חולק עליו. מבין פרשני המקרא בספרד הוא מצטט מתוך הסכמה רק את רבי אברהם אבן עזרא.
רבי עזריה מן האדומים ייחס, בטעות, את הפירוש שעל ה"מורה נבוכים" לרבי שם טוב בן יוסף אבן שם טוב הראשון, מחבר "ספר האמונות" והמתנגד לפילוסופיה. במחצית הראשונה של המאה ה-19 פקפק יצחק שמואל רג'יו על יחוס זה, וטען שמחברו של הפירוש הוא רבי שם טוב בן יוסף אבן פלקירה. כיום מנוי וגמור שמחבר הפירוש הוא רבי שם טוב בן יוסף אבן שם טוב השני, נכדו של מחבר "ספר האמונות", ואילו פירושו של רבי שם טוב בן יוסף אבן פלקירה למורה הנבוכים הוא פירוש אחר, שנדפס בנפרד בשם "מורה המורה". מסקנה זו הוכחה במחקריהם של יצחק בר לווינזון[5] ומתתיהו שטרשון.[6]
לקריאה נוספת
- J.Guttman, Die Familie Schemtob in ihren Beziehungen zur Philosophie, Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums, LVII [57] (1913), 447-451.
- אברהם מטרוטייאל, השלמת ספר הקבלה, בתוך: שתי כרוניקות עבריות מדור גירוש ספרד, ירושלים: ה'תשנ"א, עמ' 39.
קישורים חיצוניים
- מרדכי מרגליות (עורך כללי), "רבי שם טוב אבן שם טוב (השני)", אנציקלופדיה לתולדות גדולי ישראל, תל אביב: י' צ'צ'יק, תש"ו, עמ' 1316-1315, באתר HebrewBooks
- דרשות שם טוב בן שם טוב, באתר היברובוקס
הערות שוליים
- ^ דברי ימי ישראל, ו, עמ' 248.
- ^ נובלות חכמה, בזיליה ה'שצ"א, קיא, ב.
- ^ דברי ימי ישראל, ו, עמ' 248.
- ^ נובלות חכמה, בזיליה ה'שצ"א, קיא, ב.
- ^ ריב"ל, בית האוצר, עמ' 252–253.
- ^ מבחר כתבים, עמ' רכג-רכז.
| פרשני מורה הנבוכים | ||
|---|---|---|
| מתרגמים | רבי שמואל בן יהודה אבן תיבון • יהודה אלחריזי • מנדל לפין • הרב יוסף קאפח • מיכאל שורץ • הלל גרשוני | |
| פרשנים ראשונים | רבי משה בן שלמה מסלרנו • רבי שם טוב בן יוסף אבן פלקירה • רבי אברהם אבולעפיה • רבי יוסף אבן כספי • משה נרבוני • האפודי • רבי אשר קרשקש • רבי זכריה הרופא • רבי מרדכי כומטיאנו • רבי שם טוב בן יוסף אבן שם טוב • רבי יצחק אברבנאל • רבי דוד בן יהודה מסר לאון • רבי מרדכי יפה | |
| פרשנים מהעת החדשה | שלמה מימון • הרב שלמה אבינר • יהודה אבן שמואל | |
| תרגומים לשפות אחרות | שלמה מונק (צרפתית) • שלמה פינס (אנגלית) • אלכסנדר אלטמן (גרמנית) • מיכאל שניידר (רוסית) | |