רבי שלום אלשיך
 | |
| לידה |
1859 ה'תרי"ט צנעא, תימן |
|---|---|
| פטירה |
1944 (בגיל 85 בערך) ה'תש"ד ירושלים |
| מקום קבורה | הר הזיתים, ירושלים |
הרב שלום הלוי אלשיך (תרי"ט, 1859, צנעא, תימן – א' באלול תש"ד, 1944, ירושלים) היה רב העדה התימנית בירושלים.
תולדותיו ומפעליו
נולד בשנת 1859 בצנעא בירת תימן, בנם של יוסף אלשיך, צורף (דור תשיעי לרב יחיא אלשיך), וידידיה לבית בדיחי, אחותו של הרב יחיא בדיחי. למד בתלמוד תורה, ולאחר מכן מפי אביו, דוד הרב בדיחי והרב חיים קורח. לפרנסתו עסק, כמשפחתו, בשזירת חוטי משי, וכן היה שוחט ומוהל.
בשנת 1888 התכוון לעלות לארץ ישראל, אך כשהגיע לעיר הנמל חודידה אסרה הממשלה העות'מאנית על העלייה לארץ ישראל, והוא נאלץ לשוב לצנעא. כשחזר לעיר ערער בפני הממשל, והאיסור בוטל. ביקר בארץ ישראל לראשונה בשנת 1882 ובשנת 1891 עלה עם בני משפחתו ובני קהילה נוספים והתיישב בשכונת נחלת צבי בירושלים[1].
בשנת 1893 נבחר לעמוד בראש קהילת יוצאי תימן בירושלים, יחד עם חברו מארי אברהם אלנדאף. הקהילה הייתה לעצמאית בראשותו משנת 1908 עד פטירתו. הרב אלשיך והרב אלנדאף אהדו את הציונות והיישוב החדש והיו נציגי קהילתם ב"כנסייה הגדולה" בזכרון יעקב בשנת 1903. עקב מתיחות עם הנהגת היישוב בתקופת המנדט התקרב הרב אלשיך לחוגים חרדיים.[2] עם זאת, נשאר נאמן לדרך הציונות הדתית.
לאחר שהגיע לירושלים למד בישיבת המקובלים בית אל ובישיבת "חסד אל". השתתף בהקמת תלמוד תורה "תורה אור" וישיבת "תורת משה" לבני קהילתו. הקים עם הרב חיים שאול הכהן דוויק את ישיבת "רחובות הנהר".
בשנת 1904 הקים עם חברים את חברת "שיבת ציון" לשם רכישת קרקעות באזור נבי סמואל[1].
כתב פיוטים ותפילות, פרשנות ברוח קבלית על התורה וכרוניקה לתולדות קהילתו, שבה הוא מספר על התלאות בתימן ערב העלייה לארץ, והתיישבותם של העולים בירושלים וביפו. רוב כתביו לא ראו אור.
הרב אלשיך נפטר בשנת 1944 ונקבר בבית העלמין בהר הזיתים. את מקומו כאב"ד ורב העדה התימנית בירושלים מילא הרב יחיא עבאהל.
בן דודו, רפאל אלשיך, היה רב, מחנך ואיש ציבור ביישוב, חבר אספת הנבחרים והוועד הלאומי.
מחיבוריו
- עלית יהודי תימן לארץ-ישראל, בתוך: אברהם יערי (עורך), מסעות ארץ ישראל, גבעתיים, הוצאת מסדה, 1976, עמ' 650-640
- . "דברי שלום", (פירוש על שירי הדיואן). 1997.
ראו גם
לקריאה נוספת
- יהודה רצהבי, לדמותו של הרה"ג שלום אלשיך ז"ל, דין וחשבון כספי ומעשי מתשרי תש"ג עד תשרי תש"ז, הוועד הכללי לעדת התימנים בירושלים, ירושלים תש"ז
- הערך: שלום (יוסף) אלשיך, בתוך: יעקב שביט, יעקב גולדשטיין וחיים באר (עורכים), לקסיקון האישים של ארץ-ישראל: 1799-1948, תל אביב: הוצאת עם עובד, תשמ"ג
- ניצה דרויאן, עלייתם והתערותם של יהודי תימן בעלייה הראשונה, בתוך: מרדכי אליאב (עורך), ספר העלייה הראשונה, א, ירושלים: הוצאת יד יצחק בן-צבי, תשמ"ב 1982, עמ' 224-207
- יוסף טובי, הקהילה התימנית בירושלים: בין היישוב הישן ליישוב החדש, בין תימנים לספרדים, אפיקים, קכ"ה-קכ"ו, תשס"ה, עמ' 36-34
קישורים חיצוניים
- רשימת הפרסומים של רבי שלום אלשיך, בקטלוג הספרייה הלאומית
- דוד תדהר (עורך), "הרב שלום אלשיך (הלוי)", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך א (1947), עמ' 151
- יהודה רצהבי, מכתבי הרה"ג שלום אלשיך, הד-המזרח, 6 בנובמבר 1942
- הרב ר' שלום יוסף אלשיך זצ"ל, הד-המזרח, 25 באוגוסט 1944 (הודעה על פטירתו)
- יהודה רצהבי, הרה"ג שלום ב"ר יוסף אלשיך ז"ל, הד-המזרח, 8 בספטמבר 1944
- הרב רפאל אלשיך, חלוץ העליה הראשונה מתימן: הרב שלום אלשיך ז"ל, דבר, 12 בדצמבר 1944
- כרטיס הקבר של רבי שלום אלשיך, באתר הר הזיתים
- הרב אלשיך בסרטון משנת 1921, בקטע העוסק בביקורו של וינסטון צ'רצ'יל בארץ ישראל. הרב אלשיך נראה בתזמון 8:43, ומאחוריו חבר בית דינו הרב דוד בן סעיד קאפח.
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 עבודה ותורה, הבוקר, 27 באוגוסט 1944
- ^ יוסף טובי, שלום אלשיך, בתוך: העלייה השנייה, כרך ג: "אישים", (עורך: זאב צחור), ירושלים, הוצאת יד יצחק בן-צבי, תשנ"ח 1998, עמ' 24-23.
24696985שלום אלשיך