רבי צבי הירש הלר

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
צורת הרב הגאון אמתי החריף המפורסם מוהרר צבי הירש העלליר
חתימת ידו של צבי הירש הלר

רבי צבי הירש הלרכתיב מיושן: העליר או העללער; נודע בכינויו: ר' צבי הירש חריף; ה'תקל"ו, 1776 - כ"ה בתשרי ה'תקצ"ה, 28 באוקטובר 1834) היה ראש ישיבה בברודי ורבן של אונגוואר ובוניהד. בחודשי חייו האחרונים, רבה של אובן ישן. נודע בספרו "טיב גיטין".

ביוגרפיה

נולד בזמושץ' שבפולין להינדל[1] ולרבי אריה לייב הלר. אביו היה ראש בית הדין בזמושץ' ולימים ראש בית הדין בראווה. בזמושץ' למד אצל רב העיר רבי יוסף הוכגלרנטר.
נישא לחיה[2] בת הנגיד ר' חיים מראווה, אחי אשתו היה רבי מרדכי מארדוש ויינרב, ואחותה ליבא מאליה נישאה מאוחר יותר לרב שלמה קלוגר. לאחר נישואיו התגורר בירוסלב ולמד בבית המדרש המקומי עם הרב יעקב אורנשטיין.

בגיל צעיר מאד התמנה כרבה של בריגל. הוא נמנה על ה'מתנגדים' לחסידות[3]. בשנת ה'תקע"ט (1819) התמנה כראש ישיבה בברודי, ישיבה שנפתחה בניסיון למשוך תלמידים מבני הקהילה כדי שלא ילמדו בבית הספר שעתיד היה לקום בעיר ברוח תנועת ההשכלה היהודית. בשל עלילה של ראשי בית הספר הריאלי, שהוא מלמד מספרים שנאסרו בידי הרשויות, גורש מן העיר בידי השלטונות.

היגר להונגריה והתמנה כרבה של אונגוואר. הוא היה מייסדה של ישיבת אונגוואר[4] שברבות השנים הייתה לאחת הישיבות הגדולות בהונגריה. באונגוואר אסף לביתו את שלמה גאנצפריד שהתייתם בילדותו משני הוריו, והיה לתלמידו ולבן טיפוחיו. מאונגוואר הוזמן לכהן כרבה של בוניהד במקום רבי וולף בוסקוביץ'. אך לאחר כמה שנים חזר לאונגוואר. בתמורה לוויתור על רב העיר, שילמה קהילת אונגוואר את חובותיה של קהילת בוניהד שהסתכמו באלפיים זהובים. זמן קצר לאחר חזרתו לאונגוואר, עבר לכהן כרבה של אובודה (אובן ישן) שעדיין לא התאחדה לתוך בודפשט, משרה שהתפנתה עם פטירת הרב משה מינץ ועמדה פנויה[5]. לדרישת קהילת אונגוואר שילמה קהילת אובודה את הסכום שנדרש לכיסוי חובותיה של קהילת בוניהד[6].

אך הוא לא האריך ימים באובן ישן, ונפטר בכ"ה בתשרי ה'תקצ"ה, 28 באוקטובר 1834. שנה לאחר פטירתו נישאה אלמנתו לרבי משה סופר, "החת"ם סופר".

בנו, הרב מנחם דב הלר, היה רבה של קהילת אלמאש בהונגריה (נפטר בשנת ה'תרי"ט). חתנו רבי אברהם יצחק ויינברגר (תקס"ה-תרמ"ח) היה אב"ד בפריישטאטל ומשנת תר"ד בקליינווארדיין מחבר פני יצחק ומלל לאברהם[7].

מתלמידיו

"ספר חידושי טיב גיטין", זולקווא, תר"ד. לחצו על התמונה לדפדוף בספר מעמוד 1
"ספר תפוחי זהב", אונגוואר; תרכ"ה. לחצו על התמונה לדפדוף בספר מעמוד 1

מכתביו

לקריאה נוספת

  • דוד הלחמי, חכמי ישראל, תל אביב תשי"ח, ערכו בעמ' רנה-רנו

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא רבי צבי הירש הלר בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ יהודה שפיגל, יהדות אונגוואר - אוזהורוד, תל אביב תשנ"ד, עמ' 21
  2. ^ שמה לפי לוח ההנצחה לנשות רבני בוניהד (תמונה בקישור).
  3. ^ ראו דברי רבי נפתלי מרופשיץ על כך, אצל: אברהם חיים מיכלזון, אהל נפתלי, לבוב תרע"א עמ' 111.
  4. ^ על הישיבה ראו: יהודה שפיגל, יהדות אונגוואר- אוזהורוד, תל אביב תשנ"ד, עמ' 202 ואילך "הישיבה".
  5. ^ המשרה הוצעה קודם לרבי יעקב אורנשטיין והיו קופצים אחרים על המשרה, ראו על כך: מכתב הגאון רבי יעקב אורנשטיין... בענין הרבנות ד"ק אובן־ישן, נדפס בקובץ 'פנים מאירות', בני ברק תשל"ה, עמ' ל, באתר אוצר החכמה.
  6. ^ לפי יהודה שפיגל, תולדות ישראל והתפתחות החסידות ברוסיה הקרפטית, אישים, עמ' 237.
  7. ^ ראו: רבי אברהם שטרן, מור"ר אברהם יצחק ז"ל וויינבערגער, מליצי אש, עמוד קכז, אות של"ד, באתר היברובוקס.
  8. ^ חלקים מכתב יד של בנו הכוללים השלמות שלו לספרו זה, הודפסו בספר הזכרון "עולת שלמה", פתח תקוה תשמ"ט, עמ' קסו-קעד.