רבי פסח פרוסקין

רבי פסח פרוסקין

תמונה זו מוצגת במכלול בשימוש הוגן. נשמח להחליפה בתמונה חופשית.
לידה	תרל"ט קושצ'ינו (רו'), האימפריה הרוסית
פטירה	י"א בחשוון ת"ש (בגיל 60 בערך) קוברין, ברית המועצות
השתייכות	רבני ליטא,
תחומי עיסוק	תלמוד, הלכה, מוסר, דרשנות
תפקידים נוספים	פעיל באגודת ישראל ומשתתף קבוע בכינוסיה
רבותיו	החפץ חיים, הסבא מסלבודקה, רבי איסר זלמן מלצר, רבי שמחה זיסל זיו מקלם, רבי חיים הלוי סולובייצ'יק מבריסק
תלמידיו	תלמידיו בישיבת קוברין
חיבוריו	"חידושי מרן ר' פסח פרוסקין מקוברין זצ"ל", "שעורי מרן ר' פסח מקוברין"

רבי פסח פרוסקין (תרל"ט, 1879 – י"א בחשוון ת"ש, אוקטובר 1939) היה רבה של קוברין (כיום בבלארוס ואז בפולין), ומייסדה של "ישיבת קוברין".

בצעירותו

נולד בעיירה קושכין שליד קוברין לאחר פטירת אביו ששמו היה פסח, ונקרא על שמו. אביו היה מבני משפחתו של רבי משה מקוברין. אמו הייתה נכדתו של רבי משה צבי רבינוביץ אב"ד הורודץ ולימים רבה של אנטופול, ובילדותה גדלה אצלו. גם לאחר שהתאלמנה נסעה עם ילדיה להתגורר אצלו.

בנו של ר' משה צבי, ישראל מיכל רבינוביץ (שהיה אח של פרידה גרינברג, סבתו של רבי פרוסקין), נהה אחר תנועת ההשכלה. הוא נסע לפריז ונעשה פרופסור לפילוסופיה. לאחר שהוריו נפטרו ראה שאחייניתו חיה בעוני רב עם ילדיה והציע לקחת את ילדיה לפריז כדי שיחיו בתנאים מרווחים. האם הסכימה והדוד לקח איתו שלושה בנים (אחד מהם הוא מוריס סרג' אביו של גסטון פאלבסקי) ושתי בנות, למעט פסח שהיה קטן מדי. לאחר כמה שנים הגיע שוב הדוד לליטא כדי להשתתף במשלחת אל הצאר, כדי לבטל גזירה נגד היהודים. הוא הציע לקחת איתו גם את פסח, שהיה כבן שמונה. האם הסכימה, אך הילד סירב בתוקף באמרו שעליו ללמוד בחדר ובישיבה. הדוד לא קיים את הבטחתו לגדל את הילדים באווירה דתית. לאחר עשרות שנים פגש רבי פרוסקין את שני אחיו ונזקק למתורגמן כדי לשוחח עמם.

למד אצל החפץ חיים בישיבת ראדין ואצל רבי נתן צבי פינקל בישיבת כנסת ישראל בסלבודקה. היה אחד מארבעה-עשר התלמידים ששלח רבי פינקל כדי להקים את ישיבת סלוצק, בראשות רבי איסר זלמן מלצר. למד גם אצל רבי שמחה זיסל זיו מקלם ב"תלמוד תורה" בקלם במשך למעלה משנה.

בישיבות בלט ביראת שמים ודקדוק במצוות. בישיבת ראדין למד בתנאים קשים ובחרפת רעב ולא החליף את בגדיו. הוא נענה להפצרות חבריו לנסוע לבית אחותו הנשואה בפריז. הוא התקבל שם בחביבות וגיסו היה מוכן לתמוך בו כלכלית אם יעבור ללמוד בגימנסיה. פסח עזב את ביתם ולא הסכים להיפגש יותר עם אחותו וגיסו כל חייו.

ברבנות ובראשות ישיבה

נשא לאישה את ציפורה בת ר' זאב וולף ליפשיץ מלאישין. כדי לפרנס את משפחתו עסק בשמירת פרדסים ובמסחר. בהמשך שימש במשך תקופה קצרה כמגיד שיעור בישיבה הקטנה בפינסק שהקים רבי דוד פרידמן, שהיה קרוב משפחתו. רבי איסר זלמן מלצר ביקשו לשמש כמנהל רוחני ומשגיח בישיבת סלוצק. בתחילה סירב, עד שאחד מבניו חלה מאוד, והוא נדר נדר שאם יחלים יקדיש כל זמנו לתורה. כשהחלים בנו הגיע לסלוצק. באותה תקופה ביקר לעיתים קרובות את רבי חיים הלוי סולובייצ'יק מבריסק ולמד את שיטת הלימוד המיוחדת שלו.

מסופר כי באותה תקופה עדיין לא היה גדול כל כך בתורה, ופעם העיר הערה למדנית שתלמידים מובחרים התייחסו אליה בגיחוך. הוא הצטער על כך ובכה בכי מר עד שנרדם. בחלום נאמר לו שהקב"ה יעזור לו לפתוח את שכלו ללימוד ושיתחיל ללמוד בעיון את מסכת בבא קמא שלומדים בישיבה. לאחר שהתעורר מהחלום והחל ללמוד בעיון את המסכת, ראה שכך אכן קרה. עם הזמן התפרסם בלימודו והחל להעביר בישיבה שיעורים שמשכו אליהם תלמידים רבים.

בשנת 1908 התגלעה מחלוקת בינו לבין הרב מלצר, והם הלכו ל"דין תורה" אצל רבה של אוזדא, רבי דוד פיינשטיין (אביו של רבי משה פיינשטיין), שהתיר לרב פרוסקין לייסד ישיבה חדשה עם שישה מתלמידי הישיבה. הוא עבר לשקלוב עם שישה תלמידים, בהם רבי משה פיינשטיין שראה בו את רבו המובהק, וייסד בה ישיבה. בשלהי שנת תרע"א נבחר לכהן כרבה של אמצ'יסלב שבמחוז מוהילב ברוסיה הלבנה בהמלצת החפץ חיים ורבי חיים מבריסק ורבנים נוספים, גם שם הקים ישיבה שלא פסקה מתלמודה גם בעיצומה של מלחמת העולם הראשונה. כמו כן הקים שם תלמוד תורה שבו למדו כ-90 ילדים.

בעקבות עליית הקומוניסטים לשלטון ברח לקוברין ובשנת תרפ"ג הקים את "בית אולפנא רבתא דקוברין" שכלל ישיבה גבוהה ששכנה בבית המדרש "חיי אדם", וישיבה קטנה ששכנה בשטיבל של החסידים במקום. מתרפ"ד כיהן גם כרב המקום. בתר"ץ נסע לארצות הברית כדי לאסוף תרומות למוסדותיו. כמשגיח בישיבתו מונה רבי יוסף לייב ננדיק, מגדולי תלמידי הסבא מקלם. לאחר שבתרצ"ו עבר הרב ננדיק לישיבת קלצק, החליפו בתפקיד בנו של רבי פסח, רבי אברהם. כר"מים נוספים מונו בנו רבי נתן-נטע וחתנו רבי שלמה מאטות. שיעוריו של רבי פרוסקין הצטיינו בבהירות ובעמקות והתבססו על שיטת רבי חיים מבריסק.

כשעלתה הצעה להקים ישיבה מרכזית בארץ ישראל המליץ רבי חיים מבריסק להעמיד בראשות הישיבה את רבי פרוסקין, שהיה אז אברך צעיר. היוזמה לא התממשה. שנים לאחר מכן כשנועץ משה בלוי ברב חיים עוזר גרודזינסקי לגבי מועמד לרבנות העדה החרדית בירושלים, הציע רבי גרודזינסקי גם את רבי פרוסקין.

פעילותו הציבורית

בניגוד ליחסו האישי הרך בדרך כלל, היה תקיף בעניינים ציבוריים. בתרפ"ה השתתף במשלחת רבנים שבאו אל ה"חפץ חיים" שהתכוון לעלות לארץ ישראל, במטרה לשכנעו שלא לעזוב. במשלחת השתתפו עמו רבי ברוך דב ליבוביץ, רבי אלחנן בונם וסרמן, רבי אליעזר יהודה פינקל ורבי ירוחם ליבוביץ. בסופו של דבר בגלל מחלת רעייתו התבטלה עליית החפץ חיים.

בקוברין עודד את הורי ילדי ה"חדר" לשלוח את בניהם לישיבה קטנה לאחר תום לימודיהם ב"חדר". לאחר שמונה לרב העיירה פעל להקמת מוסדות חינוך נוספים כמו "בית יעקב" לבנות. כשהוקם בית ספר חילוני של רשת "תרבות" נלחם בו. הצטרף לפעילות אגודת ישראל והשתתף בכינוסיה הגדולים.

פטירתו

חלה לאחר פטירת רעייתו בי"א בחשוון תרצ"ט. נפטר בדיוק במלאת שנה לפטירתה בת"ש, כחודשיים לאחר פרוץ מלחמת העולם השנייה.

ילדיו

• רבי אברהם פרוסקין - היגר לארצות הברית וכיהן כראש ישיבת רבי חיים ברלין. נפטר בט' באלול תשכ"ז.
• רבי נתן-נטע פרוסקין - אשתו מושקא היתה בתו של הרב גדליהו טיקוצ'ינסקי מביאליסטוק, נפטר בחיי אביו, בכסלו תרצ"ה, אשתו וילדיו נספו בשואה.
• רבי יהודה פרוסקין - אשתו חנה היתה בתו של רבי משה רוזנשטיין, מנהל רוחני של ישיבת לומז'ה. נספו בשואה הם וילדיהם.
• חיה אשת רבי שלמה מאטות, נספו בשואה.
• רבקה, אשת רבי חיים דב זוכובסקי, משגיח בישיבת סלובודקה (קובנה) ובישיבת לומז'ה בפתח תקווה. בנם הוא הרב נתן זוכובסקי מראשי ישיבת גאון יעקב, חבר ועדת רבינים של דגל התורה ומראשי הוועדה הרוחנית של יתד נאמן, .

חיבוריו

כתביו ניצלו מאבדון בשואה בידי בנו רבי אברהם. חלקם יצאו לאור בשני חיבורים:

• חידושי מרן רבי פסח פרוסקין מקוברין זצ"ל - על מסכתות מסדר נשים ונזיקין. יצא לאור בידי נכדו רבי נתן זוכובסקי.
• שעורי מרן ר' פסח מקוברין - שיעורים שהועברו בישיבת קוברין בשני כרכים, בהוצאת משפחתו, בני ברק תשכ"ט-תשל"ב. החלק הראשון כולל שיעורים על מסכתות יבמות, כתובות, נדרים וגיטין וקידושין, מסדר נשים, והחלק השני כולל שיעורים על מסכתות בבא קמא, בבא מציעא ובבא בתרא ועל עניינים שונים מסדר מועד. יצא בדפוס צילום בתשמ"ט עם הוספות.
• קונטרס שחיבר על הלכות שבת ושגגות נספח לחלק ההלכתי של זבד טוב: בהלכה ומוסר מאת חתנו, חיים דב זוכובסקי, ירושלים תשי"ח.

לקריאה נוספת

• אהרן סורסקי, רבי פסח פרוסקין: ראש "בית אולפנא רבתא" דקוברין, בתוך: מרביצי תורה ומוסר, ב, בני ברק, תשל"ו, פרק שבעה עשר

קישורים חיצוניים

• שעורי ר’ פסח מקוברין, באתר היברובוקס.
• שלמה הד, בית אולפנא רבתא דקוברין, גרסה מקוונת באתר "דעת - לימודי יהדות ורוח" של המאמר מתוך "מוסדות תורה באירופה בבנינם ובחורבנם" בעריכת פרופ' שמואל קלמן מירסקי.
• אהרן סורסקי, רבי פסח פרוסקין, ראש ישיבת קוברין, בית יעקב, ירחון לענייני חינוך ספרות ומחשבה; גיליון 179; כסלו תשל"ה; עמ' 18–21

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

פסח פרוסקין33455861Q12410642