רבי ניסים הכהן (שרשרת)
 | |
| הרב נסים הכהן | |
| לידה |
1912 ה'תרע"ב ג'רבה |
|---|---|
| פטירה |
5 ביולי 1974 (בגיל 62 בערך) ט"ו בתמוז ה'תשל"ד |
| מקום קבורה | נתיבות |
| מקום פעילות | רב הערים בן גרדאן בתוניסיה, ורב המושב שרשרת בישראל |
| תחומי עיסוק | רבנות ודיינות |
| תפקידים נוספים | שוחט, מחנך וחזן |
| רבותיו | הרב דוד דידו הכהן. הרב רחמים חי חויתה הכהן |
| תלמידיו | ד"ר אשר עידן, רו"ח גבי (גבריאל) טרבלסי, הרב משה חורב, חבר הכנסת (לשעבר) זבולון כלפה |
| בני דורו | הרב רפאל כדיר צבאן, הרב מצליח מאזוז והרב שלמה מאזוז |
| חיבוריו | אחימלך הכהן |
הרב נסים הכהן[1] (1912–1974) היה דיין, מורה הצדק ורבה הראשי של העיר בן גרדאן שבדרום תוניסיה, ורב מושב שרשרת בישראל.
ביוגרפיה
בתוניסיה
נולד בג'רבה שבתוניסיה בשנת 1912 (ה'תרע"ב) למיחה ולרב כמוס מאסו הכהן, שהיה נשיא הקהילה[2], נצר למשפחת הכהנים אבריש, ודור שישי לרב שאול הכהן. לאחר פטירת אביו בז' בסיון של אותה השנה, גדל והתחנך כבן בית אצל הרב דוד (דידו) הכהן. בהמשך למד אצל הרב רחמים חי חויתה הכהן, שתמך בו כלכלית, גם בהוצאות חתונתו, וכשרצה לצאת לעבוד לפרנסתו, דאג לו הרב רחמים למשרת מלמד תינוקות בתמורה למשכורת חודשית. בשנת 1931 (ה'תרצ"א) נישא לרחל, ונשלח לשמש כמורה וכמחנך לילדים בעיר בן גרדאן שבדרום תוניסיה, לצד הרב מכלוף יאנה[3].
בשנת 1938 (ה'תרצ"ח) מונה לשמש כדיין, כמורה הצדק וכרב העיר בן גרדאן, לאחר שהוסמך לכך על ידי הרב דוד כטורזה, ראש הרבנים ואב בית הדין בתוניס. הרב הכהן והרב מכלוף יאנה ישבו בבית הדין בימי רביעי לסירוגין בכל שבוע. במשך שנות כהונתו כרב העיר, מסר שיעורים במשך ימי השבוע ובשבת למבוגרים, והקים את קרן הצדקה "דגל התורה" שמטרתה לדאוג לצורכי תלמידיו, ולרכישת ספרים[2], וכן הפנה את תלמידיו ללימודים בישיבות ידועות.
מפסקיו הבולטים הוא החיוב לברך ברכת המוציא על מצה, אף בשאר ימות השנה, כנגד מנהג הספרדים, והיתר אכילת צבי ואייל על פי מסורת שהייתה בידיו.
בישראל
ב-7 בנובמבר 1949 (ט"ו בחשוון ה'תש"י) עלה לישראל, והשתכן במעברת בית ליד. בשנה זו הוסמך לרבנות על ידי הרב בן-ציון מאיר חי עוזיאל והרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג, והחל לשמש כרבו של מושב שרשרת, שם הקים את קרן הצדקה "קופת צנועים", וקידם את תחום החינוך והטהרה כשלימד את צעירי המושב בכל ערב, והקים בו מקווה מקומי[2].
בחודש אייר ה'תשי"ז, היו הרב הכהן וידידו הרב שלמה מאזוז, מהראשונים שהשתתפו ביום עיון שבועי לרבני האזור, שיזם ידידם הרב רפאל כדיר צבאן, רב העיר נתיבות. מדי חודש אלול נהגו השלושה לנסוע פעמיים להתפלל ולומר סליחות בכותל המערבי, עם תושבים ורבנים נוספים מהאזור.
הלך לעולמו ב-5 ביולי 1974 (ט"ו בתמוז ה'תשל"ד) לאחר מחלה, ונקבר בבית העלמין שבנתיבות.
חיבוריו
- אחימלך הכהן - דרושים, חידושי גפ"ת והלכות[4]. הודפס לאחר פטירתו (בשני מהדורות), על ידי נכדו הרב ניסים מזגני, בהגהת הרב מאיר מאזוז ירושלים ה'תשל"ה.
- מעלות התורה - מאמר מוסרי לבני התורה - קול סיני, שנה א' תשכ"ה (תמונתו בשער הקובץ); קובץ אור ישראל תשל"ו, סימן י"ב.
- הערות בעניין ספק קם ליה בדרבה מיניה - תגובה למאמר הרב צבי פסח פרנק, קול תורה, שנה י"א חוברת ו' עמוד י"ח.
לקריאה נוספת
- גדעון גילקרוב, האיר המזרח - לדמותם של רבותינו הספרדים בדורות האחרונים, ירושלים ה'תשס"ב (חלק א', עמ' 415 - 430)
- נסים מזגני, הקדמת הספר אחימלך הכהן, מהדורה מחודשת, ה'תשס"ח (עמ' 12 - 42)
קישורים חיצוניים
- תולדות רבי נסים הכהן חלק א, ו-חלק ב, באתר ישיבת כסא רחמים
- הרב מאיר מאזוז, זיכרון להולכים: הרב נסים הכהן, באתר ישיבת כסא רחמים
ספרו
- אחימלך הכהן, באתר HebrewBooks
הערות שוליים
- ^ השלישי. ראה אנציקלופדיה ארזי הלבנון עמוד 1732
- ^ 2.0 2.1 2.2 נסים מזגני, תולדות הרב נסים הכהן, בספרו אחימלך הכהן.
- ^ הרב יאנה שימש אחר עלותו ארצה כרב מושב פורת, ונפטר כבן 96 בשנת ה'תשנ"ח.
- ^ בדומה להנהגת רבו, הרב דידו הכהן, עסק בהרבצת תורה ובתלמידים, ולא בכתיבת ספרים
37736497ניסים הכהן (שרשרת)