רבי יוחנן טברסקי (רחמסטריווקה)
.jpg) | |||||
| לידה |
1816 תקע"ו צ'רנוביל,  האימפריה הרוסית | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
1895 (בגיל 79 בערך) ד' בניסן תרנ"ה | ||||
| מקום קבורה |
רוטמיסטריווקה,  אוקראינה | ||||
| מקום מגורים |
רוטמיסטריווקה, האימפריה הרוסית | ||||
| מקום פעילות |
רוטמיסטריווקה, האימפריה הרוסית | ||||
| בת זוג | חנה (לבית קולק) | ||||
| אב | רבי מרדכי טברסקי | ||||
| אם | פייגע (לבית לייקס) | ||||
| |||||
|
| |||||
|
| |||||
|
| |||||
ערך זה עוסק באדמו"ר הראשון מרחמסטריווקא. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו רבי יוחנן טברסקי (רבי יוחנטשע, תקע"ו, 1816 - ד' בניסן תרנ"ה, 1895) היה אבי שושלת רחמסטריווקא, בנו הצעיר של רבי מרדכי טברסקי - המגיד מצ'רנוביל
.
ביוגרפיה
נולד לרבי מרדכי ופייגע בת רבי דוד לייקס. נישא לחנה בת הרב פנחס קולק, בנו של רבי זאב וולף מז'יטומיר וחתנו של רבי צבי אריה מאליק. לאחר פטירת אביו בשנת תקצ"ז, כבר החלו אחיו לכהן באדמו"רות, אך הוא סירב לכך, ורק לאחר מספר שנים לאחר שהתמנה למגיד בעיירה רוטמיסטריווקה החל לנהוג באדמו"רות. בסוף ימיו נחשב לזקן האדמו"רים ברוסיה. נפטר בד' בניסן ה'תרנ"ה ונקבר ברוטמיסטריווקה. על קברו נבנה אוהל.
הוא נהג בפשטות ובצניעות ונודע כעניו. כך למשל, כשהיו באים אליו חסידיו הוא היה מקצר בתפילתו כדי לחסוך להם את ההמתנה. לאחר שאביו אמר עליו שהוא נשמת רבי יוחנן בן זכאי, הוא ביטל את משמעות האמירה, ואמר כי אכן שמו הוא יוחנן ואביו הוא זכאי
. אמר כי לאחר פטירת אביו כל אחיו ירשו אחת מתכונות נפשו של אביהם, הוא רצה ליטול את הגורנישט
, כלומר את הענווה, אך אחיו רבי משה טברסקי הקדימו, ונשאר לו גורנישט מיט גורנישט
, כלום שבכלום[1]. כמו כן, הוא מיעט לומר דברי תורה בפני חסידיו.
צאצאיו
- רבי דוד טברסקי (ה'תקצ"ז - י"א בטבת ה'תרע"ה) כיהן בזלטיפולי.
- רבי מרדכי טברסקי (ה'תקצ"ט - י"ז באייר ה'תר"פ), כיהן לצד אחיו ברחמסטריווקה, עלה בה'תרס"ו לארץ ישראל וכיהן בירושלים.
- רבי מנחם נחום טברסקי (ה'ת"ר - כ"ח בשבט ה'תרצ"ו), כיהן לצד אחיו ברחמסטריווקה, עלה בה'תרפ"ו לארץ ישראל וכיהן בירושלים.
- רבי זאב טברסקי (ה' באדר ה'תרי"א - כ' בסיון ה'תרצ"ז), כיהן לצד אחיו ברחמסטריווקה, עלה בה'תרצ"ד לארץ ישראל וכיהן בירושלים.
- שיינדל, אשת רבי משה מטיטשלניק.
- פייגא, אשת בן דודה רבי יעקב אריה לייב טברסקי מטריסק.
- מלכה, אשת רבי יצחק מבויאן.
- חוה, אשת בן דודה רבי מרדכי משפיקוב.
חסידים בולטים
לקריאה נוספת
- אוצר פתגמין קדישין, אמרי קודש, ירושלים, ה'תשפ"א, ליקוט דברי תורתו.
- שופריה דרבי יוחנן, בורו פארק ה'תשע"ח.
- דוד שיינברגר, דוד שיש, עיר מלוכה, בחצרות בית ה' בתוככי ירושלים, ה'תשס"ז
- יצחק אלפסי, רבי יוחנן טברסקי, אנציקלופדיה לחסידות - ב, ירושלים, ה'תשמ"ו
- חיים יוסף דוד וינברג, מזקנים אתבונן (סיפורי זקנו ישראל שמעון קסטלניץ), ירושלים תשע"ב, חלק ב' עמודים שי - שיד.
הערות שוליים
- ^ במשמעות כפולה, גם שלא נשאר לו כלום מאביו, וגם שמצד עצמו אין בו כלום
- ^ כנה אחריך משוכה, בחצרות בית ה' בתוככי ירושלים, באתר אוצר החכמה
| אדמו"רי רחמסטריווקה | |||||
|---|---|---|---|---|---|
| הקודמים לשושלת | הבעל שם טוב • המגיד ממזריטש • רבי מנחם נחום מצ'רנוביל • רבי מרדכי טברסקי מצ'רנוביל | 
| |||
| דור ראשון | רבי יוחנן טברסקי | ||||
| דור שני | חסידות זלטיפולי • רבי מרדכי טברסקי • רבי מנחם נחום טברסקי • רבי זאב טברסקי | ||||
| דור שלישי |
| ||||
| דור רביעי | רבי יוחנן טברסקי | ||||
| דור חמישי |
| ||||
| דור שישי |
| ||||
