רבי מרדכי אקלר
| לידה | משהד איראן |
|---|---|
| פטירה |
25 ביוני 1936 ה' בתמוז ה'תרצ"ו ירושלים פלשתינה |
| מקום קבורה | הר הזיתים |
| תאריך עלייה | 25 בספטמבר 1927 |
| מקום פעילות | משהד, מומביי, ירושלים. |
| חיבוריו | עבודת התמיד, עולת שבת, פירוש לחמשה חומשי תורה. |
| בת זוג | יוכבד |
| אב | רפאל |
| צאצאים | רפאל, משה ומרגלית |
הרב מרדכי בן רפאל בן נסים אקאלר (תר"י 1850 - ה' בתמוז תרצ"ו יוני 1936) (מכונה מולא מוראד) היה מתרגם ספרות דתית, רבם של אנוסי משהד, רב ומנהל בית כנסת.
תולדות חייו
מולא מרדכי אקאלר[1] נולד במשהד בשנת 1850 (התר"י)[2]. כאחד עשרה שנה לאחר שבני הקהילה נאנסו להתאסלם, למד מאביו תנ"ך בגיל צעיר והמשיך בכוחות עצמו בלימוד המשנה והגמרא. את אשר למד, תרגם לשפת העדה ודרש בפני הקהל. הרב היה עובר בלילות מבית לבית ללמד את הילדים האנוסים במשהד תורה ולחנכם במצוות.
בדור הראשון לאניסות הקימו הרב יוסף כהן ומולא כודאדאד בתי כנסת, כל אחד במרתפו. הרב מרדכי שהיה רב הקהילה בדור השני לאניסות פתח בביתו בית כנסת נוסף וכך עשה גם רבי בנימין אמינוף. בבית הכנסת שניהל במרתפו, לימד הרב מרדכי את הנערים המצטיינים דינים והלכות, תלמידים אלו הפיצו את מה שלמדו במרתפים ובבתי כנסת אחרים. לבית הכנסת הקטן הגיע הציבור מדי שבת לשמוע את דרשת פרשת השבוע מפי הרב.
כשנפטר אביו ר' רפאל, החליפו בכיסא הרבנות במשהד בשנת 1883[3]. כרב העדה פסק עבור בני עדתו, סידר קידושין בסתר, מל את בני הקהילה ובהיותו שוחט ובודק גם הבטיח שחיטה כשרה, הרב לא לקח כסף מהקהילה על פעלותיו אלא התקיים מחנות שהקים.
פעילותו של הרב מרדכי יחד עם יתר רבני הקהילה והמלמדים שבה, עזרו לשימור היהדות במשהד. רק יהודים בודדים קיבלו עליהם את האסלאם מרצון.
הרב התכתב עם רבני ירושלים ושלח להם עזרה כספית, וכך כתב לו הרב יעקב שאול אלישר:
למעלת כבוד הרב העצום היקר והנכבד כמוהר"ר מרדכי אקאלר יצ"ו ראש קהילת ישראל בעי"ת משהד העי"א... מה מאד שמח ליבנו בשמענו מפי השד"ר בנימין הכהן את החלק הגדול אשר לוקחים אחינו היקרים שבחו"ל בחיבת ציון עיר האלקים ונגע צרת הבת ירושלים בלבבם ובמלוא חפניים בלב שלם הניפו והרימו נדבתם לה' להחיות לב נדכאים שבהר ציון... והיינו מצפים כי ישא רגליו גם למחוז תהילה משהד כאשר חייבנו אותו אך הגיע בקשתכם ע"י טלגרף וגם במכתב לשם הגבאי... כי יחדל מבוא עדיכם פן יזיק לכם בואו שם והבטחתם כי בעזרת ה' תשתדלו לאסוף כסף הקודשים איש איש אשר ידבנו ליבו כברכת ה' עליו
— ארכיון ועד עדת הספרדים אגרת 75
בנו משה פרסם בשמו את הסיבה להתאסלמות הקהילה: ” אבא היה אומר: בספרד אילצו את האנוסים לעבור טקס התנצרות וזה הביא רבים למסור נפשם על קידוש ה', ואילו אצל אנוסי משהד הסתפקו המוסלמים במסירת הצהרה 'אני מוסלמי', חכמי העדה התירו בשעת צרה ומצוקה למסור הצהרה זאת שלא בתום לבב אלא אנו אנוסים, כלפי חוץ השכנים הנכריים היו האנוסים כג'דיד אל אסלם ולמעשה ביצרו את האמונה היהודית וחישלוה בלב האנוסים בתקוות בטחון כי הגזירה תחלוף - נצח ישראל לא ישקר והאנוסים ישובו בגלוי לעם ישראל”[4]
הרב היה נשוי ליוכבד (לבית רחמני) ונולדו להם שני בנים ובת, רפאל, משה ומרגלית. בהגיעו ארצה עלה לבדו עם נכדו דוד מוראדי ועקב תקנת ירושלים, האוסרת על יהודי בעיה"ק להיות שרוי בלא אשה[5][6] - נשא אישה נוספת אף היא בשם יוכבד ונולדה להם בת.
רבי מרדכי נפטר בירושלים בה' בתמוז התרצ"ו ונטמן בהר הזיתים[7] לצידו טמונות 2 נשותיו.
בנו הרב רפאל אקאלר נשאר במשהד להנהיג את העדה, כאשר אביו עלה לארץ ישראל. ונינו של רבי מרדכי, הרב שמשון מוראדי משמש היום כרב קהילת אנוסי משהד בישראל.
ספריו
- "עבודת התמיד" – סידור תפילה לימי החול כמנהג הספרדים ומתורגם בלשון הפרסית. יצא לאור בשנת 1908 (התרס"ח).
- "עולת שבת" – סידור תפילה לימי השבת, כמנהג הספרדים ומתורגם בלשון הפרסית, הסדורים יצאו לאור בהסכמת המרפ"א[8]. ובמהדורה שנייה - ה'תשל"ו בהסכמת הרב עובדיה יוסף.
- "סדר סליחות" – סליחות לימי הרחמים וימים נוראים עם התרגום בלשון פרס.
- מחזור ראש השנה ויום הכיפורים.
- הגדה של פסח עם תפס'יר לפרסית.
- "מאמר מרדכי" - פירוש על חמישה חומשי תורה. יצא לאור מכת"י בשנת ה'תשפ"ד.
רבי מרדכי כתב גם ביאור לכמה מספרי התנ"ך, ביאור המצוי בכתבי יד, ועוד כמה חיבורים שלא זכו לראות אור.[9]
לקריאה נוספת
- אמנון נצר, על שלושה רבנים מפרס, יהודי איראן עמ' 64 – 65.
- נכדו דוד מורדי, "הרב מרדכי אקלר זצ"ל, רבם של האנוסים במחתרת", בתוך קול סיני, תמוז תשכ"ב, גיליון ח, עמוד 174.
- , וכן בהשמטות בסוף הספר.
- בן ציון יהושע יהדות משהד מאניסות ליהדות שלמה – דיוקנה של קהילת האנוסים שבמשהד עמ' 124 – 125.
קישורים חיצוניים
- משה דוד גאון, "מרדכי בן רפאל אקלר", יהודי המזרח בארץ ישראל ח"ב, ירושלים, תרצ"ח, עמ' 116–117, באתר HebrewBooks
- גיורא פוזיילוב, חכמיהם של יהודי פרס ואפגניסטן, ירושלים: הוצאת משרד החינוך, תשנ"ו, עמ' 104–122.
- מאור אקלר, "תולדות רבי מרדכי אקאלר", האוצר נ' (אדר ה'תשפ"א), עמ' תקמה–תקנ (להורדה).
- מאור אקלר דרשה בגודל חובת שמירת שבת מאת רבי מרדכי אקלר ירחון האוצר נד, עמ' 30 - 39, תמוז תשפ"א.
הערות שוליים
- ^ פירוש השם אקלאר: "אגא" – אדון ו"לאר" – לשון רבים בשפה הפרסית משה דוד גאון, "מרדכי בן רפאל אקלר", יהודי המזרח בארץ ישראל ח"ב, ירושלים, תרצ"ח, עמ' 116–117, באתר HebrewBooks
- ^ מ"ד גאון, בספרו "יהודי המזרח בא"י" מציין כי תאריך לידתו הוא אדר תרט"ז, אך ללא מקור.
- ^ שמעון ואנונו, אנציקלופדיה ארזי הלבנון, עמ' 1924, ערך "רבי רפאל אקלר"
- ^ פורסם בעתון 'הצופה' 8.3.63
- ^ תקנות ירושלים מהדורה ב, עמ' מ"א
- ^ משה דוד גאון, כרך ב ערך "יצחק זרחיה הלוי" אבי החיד"א שחתם על התקנה, יהודי המזרח בארץ ישראל, עמ' 35
- ^ דיווחים על פטירתו פורסמו בעיתון הארץ ב-29 ביוני 1936, ובעיתון דבר ב-6 ביולי 1936. דיווח על בואו לארץ פורסם בעיתון דואר היום 25 במאי 1927
- ^ ואלו דבריו 'אשרי עין ראתה אלה איך אחינו הרצוצים והסחופים גם בארצות פזוריהם מרחוק, יזכרו את ה' דבוקים באהבתם ונשענים על חמלתו... ומה מאד נאוה תהלה לישר לב, רב פעלים, הרב המופלא כמוה"ר מרדכי אקלאר יצ"ו אשר השתדל לתרגם סדר התפילה גם לפרסית בעד אחינו האובדים והנדחים בארץ פרס
- ^ דוד מורדי, "הרב מרדכי אקלר זצ"ל, רבם של האנוסים במחתרת", בתוך קול סיני, תמוז תשכ"ב, גיליון ח, עמוד 174
31894457מרדכי אקלר