רבי רפאל אקלר

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הרב
רפאל אקלר
לידה 1884
ה'תרמ"ד
משהד, איראן
פטירה 16 באפריל 1950 (בגיל 66 בערך)
כ"ט ניסן תש"י
כינוי מולא רפי
מקום קבורה בית העלמין קרית שאול
תאריך עלייה ה'תש"ט (1949)
בת זוג רחל
אב מרדכי
אם יוכבד
צאצאים דוד, יוסף, ניסן, מרדכי, שלמה, שרה, בנימין, שולמית, דבורה.
חתימה

רבי רפאל אקלר (תרמ"ד[1] - כ"ט ניסן תש"י, 16 באפריל 1950; מכונה מולא רפי) היה רבם של אנוסי משהד, שימש כדרשן, שוחט ומוהל.

ביוגרפיה

נולד בעיר משהד כבנם הבכור של יוכבד ורבי מרדכי אקלר (מולא מוראד), וגדל בתקופה בה אנוסי משהד קיימו מצוות ולמדו תורה בסתר ולא היו מוסדות ותלמודי תורה[2], ולכן למד תורה בסתר במרתפי האנוסים - מאביו, רבי שלמה משיח ואחרים.

בשנת תרפ"ז, לאחר שאביו עלה לארץ ישראל, מילא רבי רפאל את מקומו כרב הקהילה במשהד[3].

בשנת תש"ט (1949), לאחר כשלושים שנה ברבנות, לקה רבי רפאל בשיתוק.[4] בשנה זו העלוהו ילדיו לישראל.

נפטר בתל אביב בכ"ט בניסן ה'תש"י ונקבר בבית העלמין קריית שאול.[5]

הקהילה בתקופתו

הקשר בין בני הקהילה בירושלים לבן הקהילה במשהד נשמר באמצעות אגרות ומכתבים בעיקר בעניני הלכה[6], והודעות שונות[7].

תקופתו בהנהגת העדה הייתה נוחה יותר ליהודי משהד, לאחר עלייתו לשלטון של רזה שאה פהלווי מספר שנים קודם לכן[8].

מספר היהודים בעיר כפי ששוער בתרצ"ד הוא כ-1000 נפשות.[9]

בהנהגתו סייעו בני העדה לפליטי יהדות בוכארה שברחו מברית המועצות בראשית שנות השלושים לעלות ארצה[10].

משפחתו

אחיו הצעיר הוא משה (מכונה "נבי").

רבי רפאל היה נשוי לרחל לבית נסימי ולהם 9 ילדים: דוד, יוסף, ניסן, מרדכי, שלמה, שרה, בנימין, שולמית, דבורה.

בארץ ישראל שינו רבי רפאל וילדיו את שם משפחתם ל"מוראדי" על שם הרב מרדכי אקלר שהיה מכונה מולא מוראד[11].

בנו רבי דוד מוראדי שימש כגבאי בית הכנסת חאג'י אדוניה הכהן ירושלים.[12][13]

נכדיו של הרב (מבנו דוד) הם הרב שמשון מוראדי, כיום רב קהילת אנוסי משהד בישראל,[14] והרב מרדכי מוראדי, ראש כולל קול יהודה בירושלים.[15]

הערות שוליים

  1. ^ שנת הלידה עולה לפי החשבון הנכתב על מצבתו "נפטר כ"ט ניסן תש"י בן, ס"ו בפטירתו"
  2. ^ כפי שכותב גיורא פוזיילוב על המצב במשהד באותה תקופה: "מפאת הנסיבות הקשות לא היו בעירו תלמודי תורה", חכמיהם של יהודי פרס ואפגניסטן" עמוד 106, ערך רבי מרדכי אקלר.
  3. ^ גיורא פוזיילוב, חכמיהם של יהודי פרס ואפגניסטאן, עמ' 117
  4. ^ בנו יוסף מורדי, הקדמה לסידור עולת שבת..
  5. ^ הסיבה שלא נקבר בחלקת המשהדים בהר הזיתים היא היות ובתש"י הר הזיתים היה בידי הירדנים.
  6. ^ ארכיון ועד עד הבוכארים בירושלים, אגרת מיום ה' באלול ה'תרצ"ט (23 באוגוסט 1939) "לרבי רפאל אקלאר" ואחרים - בעניני נדוניה וירושה.
  7. ^ ארכיון ועד הבוכרים בירושלים, מתמוז תרצ"ו אגרת למולא רפיא (רפאל) אקלר בה מודיעים לו על סדרי ההלויה וההספדים של אביו הרב מרדכי אקלר.
  8. ^ אתר היסטוריה עולמית, אנוסי משהד.
  9. ^ משה דוד גאון, יהודי המזרח בא"י, עמ' 116 בהערת שוליים "מעריכים את היהודים תושבי עיר זו לסוף תרצ"ד לכדי 1000 נפש.
  10. ^ ראובן נסימי זיכרון ימי קדם בערכו.
  11. ^ הכתובת על מצבת רעייתו, "רחל מוראדי אקלאר".
  12. ^ האנוסים ממשהד, אורי כהן אהרונוב.
  13. ^ הרב מאור אקלר, ירחון האוצר אדר תשפ"א, עמ' תקמ"ט
  14. ^ אתר קהילת אנוסי משהד בישראל.
  15. ^ אתר גיידסטאר, כולל אברכים "קול יהודה".