שידלובייץ
 | |
| בית הכנסת בשידלובייץ | |
| מדינה |
 פולין |
|---|---|
| פרובינציה |
 מזוביה |
| ראש העיר | אנדז'יי יז'ינסקי (Andrzej Jarzyński) |
| תאריך ייסוד | 1427 |
| שטח | 21.93 קמ"ר קמ"ר |
| גובה | 260 מטרים |
| אוכלוסייה | |
| ‑ בעיירה | 12,030 (2006) |
| קואורדינטות | 51°14′N 20°51′E / 51.233°N 20.850°E |
| אזור זמן | UTC +1 |
| http://www.szydlowiec.pl | |
שידלובייץ (בפולנית: Szydłowiec; ביידיש: שידלאווצע) היא עיירה באזור "פולין קטן", ליד ראדום שבפולין, בה התקיימה עד השואה קהילה יהודית גדולה.
תולדות העיירה
במאה ה-12 השתייכו העיירה וסביבותיה למשפחת אבירים שהייתה נצר לאצולה בוהמית. במאה ה-13 כבר התקיים במקום כפר בשם שידלובייץ, ולידו הוקמו ביצורים. העיירה הוקמה במאה ה-15, והייתה בין היתר בבעלות משפחת רדזיוויל עד המאה ה-19.
במהלך המאה ה-16 ובחצייה הראשון של המאה ה-17 הייתה העיירה מרכז של מסחר ואמנות, בעיקר אמנות בניין שהתבססה על אבן חול מקומית, קלה לעיבוד. באבן זו נעשה שימוש ליצירת אלמנטים פיסוליים ואדריכליים, וכן ליצירת כלים חקלאיים. באבן זו נבנו גם מספר מבנים מקומיים, בהם הכנסייה ובניין העירייה המקומיים. אבן זו יוצאה לערים באזור, בהן קילצה, קרקוב וורשה. בין מוצרי הייצוא של העיירה הייתה תוצרת חקלאית.
פעילותה הכלכלית והתפתחותה הדמוגרפית של העיירה נעצרו בין השנים 1648-1717 עקב מלחמות, מגפות ושרפות. גם לאחר חלוקת פולין בסוף המאה ה-18 נפגעה התפתחות העיר. במחצית השנייה של המאה ה-19 בוצעו בעיירה פרויקטים של תכנון בנייה עירונית, ואלה מכתיבים את אופיה הצורני עד היום.
יהדות שידלובייץ
התיעוד הראשון לישיבת יהודים בעיירה הוא מהמאה ה-17. בין רבני העיירה נודע הרב מאיר אייזנשטאט ה"פנים מאירות". בעיירה פעלה שושלת אדמו"רים מבית פשיסחה, כאשר הראשון בה היה רבי נתן דוד משידלובצא, נכדו של "היהודי הקדוש מפשיסחה". אחריו כיהן בנו רבי צמח ברוך, אחריו בנו רבי נתן דוד, ואחריו אחיינו רבי צמח שנספה בשואה.
בין מלחמות העולם נמנו בעיירה כ-7,200 יהודים, שהיוו כשלושה רבעים מתושבי היישוב, והתקיימה בה פעילות של המפלגות הציוניות, של הבונד ושל אגודת ישראל, תוך קיום בית ספר עברי ותלמוד תורה.
בשואה
ב-9 בספטמבר 1939, עם הפלישה הגרמנית לפולין, נכבשה שידלובייץ, ומיד החלו הגרמנים בביצוע מעשי התעללות ורצח ביהודיה, תוך שריפת בית הכנסת הגדול בעיירה ביום כיפור, והטלת גזירות שונות על הקהילה. בדצמבר 1941 הוקם גטו בעיירה, בו רוכזו גם אלפים מיהודי הסביבה.
בספטמבר 1942 נכנסו אנשי אס-אס לגטו, מלווים בכוחות עזר ליטאיים, אוקראיניים ופולניים, והצעידו את כ-15,000 יושביו לתחנת הרכבת האזורית, ממנה שולחו בקרונות משא למחנה המוות טרבלינקה. בחודשים שלאחר מכן הוקם בעיירה גטו חוזר, בו רוכזו כ-5,000 יהודים נוספים. בינואר 1943 גורשו גם יהודים אלו לטרבלינקה, ונרצחו שם. יהודים מעטים מהעיירה שרדו את השואה במסתור, בבריחה ובמחנות עבודה.
