רבי יהושע רוקח (ירוסלב)
 | |||
| לידה |
ה'תרנ"ז בעלז | ||
|---|---|---|---|
| פטירה | ד' בניסן ה'תש"ג (בגיל 46 בערך) | ||
| מקום מגורים | בעלז, מכנובקה, ירוסלב, דז'יקוב, זבארוב | ||
| מקום פעילות | ירוסלב, זבארוב | ||
| בת זוג | חנה, חנה שפרה | ||
| אב | רבי ישכר דב רוקח מבעלז | ||
| אם | פסיה לאה | ||
| חותן | רבי יוסף מאיר טברסקי ממכנובקה, רבי משה אליקים בריעה פרומר מראדום | ||
| |||
רבי יהושע רוקח (תרנ"ז - ד' בניסן ה'תש"ג) היה אדמו"ר בירוסלב, בנו השני של רבי ישכר דב רוקח מבעלז.
ביוגרפיה
נולד לרבי ישכר דב רוקח מבעלז וחיה דבורה בת רבי אברהם שמואל פיצ'ניק מברזנה. נקרא על שם סבו רבי יהושע רוקח מבעלז.
בשנת תרע"ג נשא את חנה בת רבי יוסף מאיר טברסקי ממכנובקה. לאחר נישואיו התגורר במכנובקה, סמוך לחותנו. בתקופה זו היה אביו שולח לו מכתבי חיזוק[1], בין המכתבים הורה לו שבכל יום ילמד שיעור באורח חיים דינים הנצרכים בכל יום, וכן ללמוד הלכות תפילה עד שיהיה בקי בדיניה[2].
נסמך להוראה על ידי רבי דוד מנחם מאניש באב"ד מטרנופול ורבי אברהם יעקב הורוביץ מפרוביז'נה.
לאחר לידת בנו רבי יצחק דוד רוקח, גירש את אשתו. בשנת תרפ"ה נשא בזיווג שני את חנה שפרה בת רבי משה אליקים בריעה פרומר מראדום בנו של רבי ירחמיאל פרומר מאוסטרובצה[3][4].
לאחר פטירת אביו בשנת תרפ"ז, הוצע לו לכהן כרב העיר זבארוב, הצעה זו היתה מוסכמת על רוב אנשי העיר, למעט חלק שדרשו כסף בכדי להשיג את הסכמתם, אך רבי יהושע סירב עקב חרם הקדמונים על קבלת משרת רבנות בעד קבלת כסף[דרושה הבהרה].
אדמו"רות
לאחר פטירת אביו הוכתר לאדמו"ר לחסידי בעלז בעיר ירוסלב, בירוסלב הקים בית מדרש ברחוב סביסקי בעיר, מאחורי בית המדרש 'הכנסת אורחים שוהל', ושם התגורר. במשך שעות היום התקיים בבית המדרש זה תלמוד תורה לילדי חסידות בעלז. עם זאת, לילדיו שכר מלמד פרטי.
ניחן בקול מרגש, ובשבתות ומועדים היה עובר לפני התיבה בבית מדרשו בנוסח בעלז. נודע בהכנסת אורחים וצדקה. בירוסלב לחם נגד הציונים והמשכילים.
באלול תרצ"ט פלשו הנאצים לירוסלב, בין הראשונים שנקלעו תחת ידם היה רבי יהושע, הם עינו קשות והתעללו בו במכות רצח. לאחר כיבוש העיר על ידי הנאצים, חזרה העיר לידי שלטון רוסי, שהפריעו לחיי היהדות ובין היתר סגרו את בית מדרשו של רבי יהושע.
משם עבר לעיר דז'יקוב, שם שהה במשך תקופה קצרה. לאחר מכן עבר לעיר זבארוב, שם התגורר בשקט יחסית, ואף נהג שם באדמו"רות במשך כשנתיים, עד לפלישתם של הנאצים לעיר[5].
נרצח על ידי הנאצים באקציה השלישית שנערכה בעיר, בד' בניסן תש"ג[6], יחד עם אשתו חנה שפרה ובניהם ישראל ומלכה.
משפחתו
- בנו רבי יצחק דוד, מאשתו הראשונה, היחיד שנותר לפליטה.
- בנו הרב יהושע רוקח - האדמו"ר ממכנובקה-בעלז.
- חתנו הרב שלמה לייב רוקח - האדמו"ר מירוסלב.
לקריאה נוספת
- אור הצפון, קובץ כ', עמודים ע"ה - צ"ה, באתר אוצר החכמה.
הערות שוליים
- ^ אור הצפון, קובץ כ', באתר אוצר החכמה
- ^ המבשר תורני, ט"ו באב תשע"ב, עמ' ט"ז, באתר אוצר החכמה.
- ^ מאיר וונדר, אנציקלופדיה לחכמי גליציה, חלק ד', עמ' 867, באתר אוצר החכמה.
- ^ הזמנה לחתונתם באתר בית המכירות קדם.
- ^ קובץ "אור הצפון", עמ' פ"ג, באתר אוצר החכמה
- ^ ספר זכרון לקהילת זבורוב, עמ' 459, באתר אוצר החכמה.