רבי יצחק קנטריני
| לידה |
2 בפברואר 1644 כ"ו בשבט ת"ד פדובה |
|---|---|
| פטירה |
8 ביוני 1723 (בגיל 79) ו' בסיוון תפ"ג פדובה |
| מדינה | הרפובליקה של ונציה |
| תחומי עיסוק | שירה, רפואה |
| תלמידיו | הרב משה חיים לוצאטו |
| חיבוריו |
"פחד יצחק" "עת קץ" "עקב רב" Vindex Sanguinis |
רבי יִצְחָק חַיִּים קַנְטַרִינִי (באיטלקית: Isaac Chaim Cantarini, וגם Isaacus Viva; 2 בפברואר 1644 – 8 ביוני 1723), היה רב, משורר, דרשן ורופא יהודי איטלקי. היה תלמידו של רבי שלמה מריני, מחבר הספר "תיקון עולם",[1] וכן למד אצל המשורר משה קטלאנו. המורה שלו לנושאים כלליים היה ברנרדו דה לורנטיוס (Bernardo de Laurentius). הוא היה אחיינו של יהודה בן שמואל הכהן קנטריני (אנ'), גם הוא רופא ורבה של פדובה.
ביוגרפיה
רבי יצחק חיים נולד בפדובה שבאיטליה. נודע כתלמיד חכם מופלג והתבקש פעמים רבות להכריע במקרים הלכתיים, כן לימד בישיבה. הוא הרבה למסור דרשות בבתי כנסת. בדרשותיו השתתפו לעיתים קרובות נוצרים. מספרם של אלה באחת ההזדמנויות היה כה גדול, עד שהיהודים נאלצו למצוא מקומות ישיבה בעזרת הנשים. שימש כחזן בעיקר ביום הכיפורים.
את ההסמכה שלו כרופא הוא קיבל ב-11 בפברואר 1664, לרבי יצחק חיים הייתה פרקטיקה רפואית נרחבת, במיוחד בקרב העשירים מחוץ לפדובה, אך בסוף חייו, לאחר שאיבד את רכושו בשל פעולות של אחרים[דרושה הבהרה], הוא היה במצוקה כלכלית. הוא נפטר בפדובה. אלגיות רבות נכתבו לזכרו, בין היתר על ידי תלמידו רבי משה חיים לוצאטו (ונציה, 1728).
סגנון כתיבה
בכתביו הפואטיים ביסס קנטריני את שפתו כמעט אך ורק על זו של המקרא; המשפטים שלו מכילים, בנוסף לאינספור מטפורות, רמיזות לביטויים מהמקרא. יש לשפוט את תוכנם של יצירותיו מלבד צורתם הלא נעימה, בהיותם יוצאי דופן בחוש התמציתי ובהגדרה האלגנטית.
החשובה ביותר ביצירותיו העבריות היא "פחד יצחק", תיאור בעברית נמלצת של ההתקפה של האוכלוסייה הנוצרית על הגטו היהודי בפדובה ב-20 באוגוסט 1684, שפורסם באמסטרדם ב-1685. עבודה זו מכילה תיאור מפורט של כל המקרים, שברובם השתתף (אוצר נחמד, ג' 131); ומסמכים רבים של הממשל בפדובה וברפובליקה של ונציה (ששלטה אז בפדובה) מתורגמים בו ומצוטטים בעברית. תיאור מצבה הפנימי של הקהילה היהודית, יחד עם סטטיסטיקה, משמשים כהקדמה (עמ' 10). המחבר מפתח תאוריות מודרניות לחלוטין על הגורמים להתרחשויות אלו בעולם הפוליטי כמו גם בעולם הפיזי (5א ואילך). בולטת בעבודה גם הסובלנות ההחלטית שלו כלפי נוצרים.
שיריו
השירים הבאים פורסמו על ידי קנטריני; כמעט כולם מזדמנים: "פי ספרים", שירים חגיגיים שנכתבו כאשר מורי הישיבה החליטו לכלול את לימוד סדר קדשים (ונציה, 1669). שיר בצורת מזמור תהילים, על הצלת הקהילה מידי האוכלוסייה 20 באוגוסט 1684, נדפס ב"פחד יצחק" (עמ' 51 ב), שנקרא בעבר מדי שנה בבית הכנסת ביום השנה להתקפה (י' אלול). שירים נוספים נדפסים בחיבוריו "עקב רב" ו"עת קץ" (ראו להלן), ובהקדמות ל"קבונת אברהם"[2] של אברהם כהן, ול"מעשה טוביה" של טוביה כהן.
קנטריני כתב גם פרפרזה על רוב מזמורי תהילים. רבים משיריו בכתב יד היו ברשותו של מרדכי שמואל גירונדי. כמה משיריו נכתבו גם על קירות בית הכנסת האשכנזי הגדול של פדובה, שנבנה במהלך חייו. "עת קץ" שלו עוסק חישוב הקץ, זמן הופעת המשיח (אמסטרדם, תק"א), ואילו "עקב רב", הוא קובץ שאלות ותשובות בעברית ובאיטלקית, הנוגע לשבועה אשר גובי המיסים של קהילת פדובה נשבעו לפני מפקדי בתי הסוהר (ונציה, 1711). כתב היד של "לב חכם" שלו היה ברשותו של גירונדי. "חיי בשרים", "לב מרפא" ו"שיבת תשבי", פולמוס נגד "התשבי" של אליהו בחור, לא הודפסו לפני המאה העשרים. מכתביו של קנטריני בעברית, הממוענים לחוקר הנוצרי אונגר משלזיה, מעניינים משום שהם מכילים מידע על הסופרים היהודים של איטליה. שאלות ותשובות הלכתיות שלו הודפסו ב"פחד יצחק" של יצחק למפרונטי וב"שמש צדקה" של שמשון מורפורגו.
יצירותיו בלטינית
בלטינית כתב קנטריני את "Vindex Sanguinis" ("דורש דמים"), תשובה לעלילת דם של יאקוב חוזה ("Jacob Geuze") שכתב תחת שמו בלטינית ("Jacobus Geusius") שבו האשים את היהודים בקורבן אדם (אמסטרדם, 1681). כמו כן פורסמו שלושה מכתבים בלטינית שלו; אחד מהם העוסק בתולדות הטבע, מופנה למורו ברנרדו דה לורנטיוס (פדובה, 1856).
מוזכרת תשובה איטלקית שלו (מתורגמת לעברית ב"פחד יצחק" של יצחק למפרונטי). רבות מהדרשות האיטלקיות שלו בכתב יד היו ברשותו של גירונדי. נשתמרו גם כמה עצות (חלקן בלטינית) בנושאי רפואה (אוצר נחמד, ג' 148).
מקורות
ערך זה משלב טקסט מפרסום שנמצא כעת בנחלת הכלל: לוי גינצבורג וישראל ברלין (1901–1906): "CANTARINI, ISAAC ḤAYYIM (VITA)", האנציקלופדיה היהודית, איזידור זינגר ואחרים (עורכים), ניו יורק: הוצאת Funk & Wagnalls.
קישורים חיצוניים
- קנטריני, יצחק חיים, 1644-1723, פחד יצחק, אמשטרדם תמה, באתר היברובוקס
- קנטריני, יצחק חיים, 1644-1723, עקב רב, ונציה תעא, באתר היברובוקס
יצחק חיים קנטריני (1644-1723), דף שער בספרייה הלאומית- Scroll for local Purim of Padua (Purim di Buda)
הערות שוליים
- ^ ר' שלמה מריני (תיקון עולם), איטליה (נפטר ב-1670) "גיליונות נחמה"
- ^ כך במקור באנציקלופדיה היהודית
