רבי יצחק חורי
 | |
| לידה |
1808 י"ג בכסלו ה'תקס"ח ג'רבה  תוניסיה |
|---|---|
| פטירה |
1868 (בגיל 60 בערך) כ"א בניסן ה'תרכ"ח |
| מקום פעילות | ג'רבה, לוב |
| תחומי עיסוק | דיין ב"חארה כבירה" (הרובע הגדול) באי ג'רבה ורב העיר זאויה בלוב. |
רבי יצחק חורי (י"ג בכסלו ה'תקס"ח - כ"א בניסן ה'תרכ"ח) היה דיין ב"חארה כבירה" (הרובע הגדול) בג'רבה ורב העיר זאויה בלוב.
ביוגרפיה
נולד בג'רבה לרבי מנחם. למד אצל סבו רבי רחמים חורי (הראשון)[1][2].
שימש כמה שנים כדיין[3] בבית דינו של הראב"ד רבי מעתוק חדאד ב"חארה כבירה", יחד עם רבי נסים ביתאן.
היה עשיר. תמך כלכלית בתלמידי חכמים רבים, ביניהם ברבי סאסי מעתוק הכהן יהונתן, מילדותו, וכשגדל השיא לו את בתו. כך גם מימן הוצאות שכר לימוד לבחורים וילדים בישיבות ותלמודי תורה בג'רבה.
הקים ספרייה תורנית גדולה ב"חארה כבירא" (הרובע הגדול) הקיימת עד היום בג'רבה ובה ספרים רבים ונדירים, גדולי רבני ג'רבה למדו שם. הספרייה נקראה בעבר "עליית רבי יצחק חורי" על שמו, וכיום נקראת "עליית רבי יעקב חורי" על שם נכדו.
בשנותיו האחרונות[4] ירד מנכסיו, ולצורך פרנסה נאלץ לעבור ללוב שם התמנה לרב העיר זאויה ולראש הישיבה שם.
דברי תורתו על התורה הודפסו בספר "בני שלישים" ובספר "קריית ארבע" (ובו חידושי תורה מארבעה דורות של רבני המשפחה, "שערי רחמים" מרבי רחמים חורי הראשון, "זרע האב" מרבי מנחם חורי, "בני שלישים" לרבי יצחק חורי, "דור רביעי" לרבי רחמים חורי השני).
משפחתו
- בנו רבי רחמים חורי (השני), היה תלמיד חכם, ראש ישיבה ומקובל, היה סגי נהור, בסוף ימיו עלה לארץ ישראל.
- בנו רבי מנחם חורי, היה עשיר ומראשי הקהל בג'רבא.
- חתנו רבי מנחם מאזוז, התמנה לדיין במקום חמיו אחרי שעבר לעיר זאויה בלוב. נפטר בראש חודש אדר ה'תרכ"ח[5], חודש וחצי לפני פטירת חמיו.
- בתו יעקותא אשת רבי סאסי מעתוק הכהן יהונתן ראב"ד ג'רבה.
לקריאה נוספת
- רבי שושן הכהן, ממלכת כהנים בערכו (מהדורה שניה, מכון "אורות הנאמ"ן" תשפ"ב).
- הרב בנימין רפאל הכהן, מלכי תרשיש חלק א' בערכו (ירושלים תשמ"ו).
- הרב יהודה חדאד, תולדות יצחק (מכון "נטע שעשועים" נתיבות תשס"ב, עמ' כ"ד).
- הרב מאיר מאזוז, מגדולי ישראל חלק א' עמ' ר"ע - רע"א.