רבי סאסי מעתוק הכהן יהונתן
 | |
| לידה |
1832 ג'רבה |
|---|---|
| פטירה | 1905 (בגיל 73 בערך) |
| שם מלא | רבי סאסי מעתוק הכהן יהונתן |
| תחומי עיסוק | מרבני ג'רבה |
רבי סאסי מעתוק הכהן יהונתן (כונה מוהרס"ך; ה'תקצ"ב 1832 – י"ט בחשוון ה'תרס"ה 1905) היה מרבני ג'רבה. כיהן כראב"ד "חארה כבירא" (הרובע הגדול) באי ג'רבה וכראש ישיבה.
ביוגרפיה
נולד באי ג'רבה לרבי דוד ממשפחת כהן יהונתן, שמוצאה מאלג'יריה[1]. למד אצל רבי כליפא עידאן[2], ולאחר מכן עבר לטוניס ולמד גמרא בשיטת 'העיון הטוניסאי'[3] אצל רבי יצחק צדיקא וגיסו הרב מנחם מאזוז שניהם מחכמי ג'רבה שעברו לטוניס על מנת ללמוד שיטה זו[4].
למד בישיבת הדיין והגביר רבי יצחק חורי, שנקראה "עליית רבי יצחק חורי". הוא נודע כעילוי, ונשא את ביתו של רבי יצחק[5].
לאחר נישואיו מונה לראש ישיבה ולימד את תלמידיו בשיטת העיון הטוניסאי. תלמידיו הפיצו אף הם שיטה זו עד שהפכה לנפוצה בג'רבה[4].
עם פטירת חמיו הדיין רבי יצחק חורי וגיסו הדיין רבי מנחם מאזוז בשנת ה'תרכ"ח (1868), מונה תחתיהם[6] לדיין בבית דינו של ראב"ד הרובע הגדול בג'רבה רבי נסים ביתאן ומינה את תלמידו רבי יוסף ברבי לראש הישיבה במקומו. אך הוא המשיך ללמד בישיבה בעיתות הפנאי[4].
לעיתים קרובות התברר שעמיתיו הדיינים לא ירדו לסוף דעתו. לאחר שנפטר הראב"ד רבי נסים ביתאן בשנת התרנ"ו (1896), התמנה רבי רחמים חדאד לראב"ד, אך בתיווכו של רבי כלפון משה הכהן, האחריות על הטיפול בגיטין הופקעה ממנו והועברה לרבי סאסי מעתוק, משום שהיה בקיא יותר בנושא זה[4].
בשנת התרס"א (1901) עם פטירתו של ראב"ד ג'רבה רבי רחמים חדאד, מונה רבי סאסי לראב"ד הרובע הגדול בג'רבה, תפקיד בו כיהן עד פטירתו[7]. כמו כן, מונה על ידי הביי (מלך טוניסיה מטעם העותמאנים) לרב ראשי בג'רבה כולה על שני הרבעים היהודים שבה, אך בפועל ברובע הקטן כיהן תלמידו רבי משה זקן מאזוז כרב ולא היה כפוף לו[8].
כפי שהיה נהוג אז שהדיינים ממנים את בני משפחתם כיורשיהם, הוא מינה בעת זקנתו ליורשו בדיינות את בן אחיו רבי ציון כהן יהונתן[7]. ליורשו כראב"ד התמנה תלמידו רבי יעקב הכהן גדישא.
מקום בית הדין של רבי סאסי נקרא על שמו "עליית רבי סאסי", ובית הדין בג'רבה התקיים בו עד פטירתו של הרב כלפון משה הכהן בשנת התש"י (1950)[4].
בהנהגת הקהילה
בעת כהונתו כראב"ד, הוא התעמת עם נשיא הקהילה היהודית (ה"שיך") על רקע גביית מסים שרירותית שהנהיג. לאחר שהנשיא סירב לבקשתו לבטל את המס, הוא פנה למושל ג'רבה, אך הלה התעלם מפנייתו ואף זלזל בו. בתגובה, הוא נסע לטוניס עיר הבירה על מנת להתלונן אצל ה"ביי" (שליט טוניסיה מטעם הטורקים), שהתרשם מאשיותו ופקד להביא אליו לטוניס את נשיא הקהילה היהודית כשהוא אזוק[4]. כשחזר הרב לג'רבה, מינה את רבי רחמים מאזוז לנשיא הקהילה[9].
תקנותיו
הרב תיקן מספר תקנות לחיזוק חיי התורה ויראת השמים בג'רבה[4].
- איסור קיום פגישות בין חתן לכלה לפני נישואיהם. תלמידו רבי משה זקן מאזוז שכיהן אז כראב"ד ה"חארה צגירא" (הרובע הקטן) התנגד לתקנה זו בטענה שאין לתקן תקנה רחבה כזו בעקבות מקרה חד פעמי, ולכן היא נהגה רק בב"חארה כבירא" ולא "בחארה צגירה"[8].
- שלא למכור יין כשר לגויים.
- שלא לסדר גט ללא שלושה דיינים.
ספריו
- ברכת ה' - על מסכת ברכות, מסכת ביצה, מסכת סוכה ומסכת שבת.
- זכות יצחק - על מסכת גיטין ומסכת נדרים.
- שו"ת זרע דוד - יצא לאור בג'רבה בשנת הת"ש (1940) על ידי רבי רחמים חי חויתה הכהן ורבי שלמה מאזוז עם הערותיהם ששולבו בתוך הספר. בארץ ישראל יצא במהדורה חדשה ע"י הרב תומר בוכריץ (נין רבי שלמה מאזוז) בשנת התשע"ט (2019).
מתלמידיו
תלמידיו המובהקים:
- רבי יוסף ברבי שהיה ראש ישיבה ולימים דיין וראב"ד הרובע הגדול בג'רבה.
- רבי משה זקן מאזוז לימים ראב"ד שני הרובעים בג'רבה במקביל.
- רבי יעקב הכהן גדישא שהחליפו כראב"ד הרובע הגדול בג'רבה.
- רבי דוד הכהן גישא שהיה ראש ישיבה ב"חארה צגירא" (הרובע הקטן) בג'רבה ומחבר ספר "שירי דוד".
תלמידיו מהתקופה האחרונה[10]:
- אחיינו רבי ציון כהן יהונתן לימים דיין ואח"כ ראב"ד הרובע הגדול בג'רבה.
- רבי כלפון משה הכהן לימים ראב"ד הרובע הגדול בג'רבה.
- רבי דוד (דידו) הכהן לימים ראש הישיבה הגדולה ב"בית כנסת הכהנים" בג'רבה.
- רבי יעקב חדאד, מגדולי המקובלים בג'רבה מחבר ספרים.
משפחתו
- בנו רבי כמוס, היה תלמיד חכם ואביו מציין בספריו כמה חידושים בשמו.
- ביתו הרבנית זאלו, אביה התאכזב מבנו שלא למד מספיק בהתמדה, והחל ללמד אותה גמרא בשיטת "העיון הטוניסאי". היא התפרסמה בג'רבה כמעיינת גדולה בגמרא, וכשבניה למדו בישיבה, היו באים לשאול אותה את הקושיות שהקשה הרב והיא היתה מתרצת להם אותן[4].
הערות שוליים
- ^ הרב בנימין רפאל הכהן, "משפחת כהן יהונתן", בתוך: מלכי תרשיש חלק א'.
- ^ "מלכי תרשיש" תולדות חכמי טוניס וג'רבה חלק א' בערכו בשם ספר "אנשי השם" לרבי רחמים חי חויתה הכהן.
- ^ שיטה לימודית-עיונית שהיתה נפוצה בטוניס, שכללה עיון טקסטואלי מדוקדק בדברי הגמרא, רש"י, תוספות, מהרש"א ומהרש"ל.
- ^ 4.0 4.1 4.2 4.3 4.4 4.5 4.6 4.7 הרב אדיר כהן יהונתן, תולדות רבי סאסי הכהן יהונתן, תחילת ספר "ברכת ה'", ובספר "זרע דוד" מהדורה חדשה עמוד רמ"ו.
- ^ "מלכי תרשיש" בערכו.
- ^ במלכי תרשיש ערך "רבי יצחק חורי" כתוב שרבי יצחק שהיה דיין נפטר בשנת ה'תרכ"ח, ובממלכת כהנים ערך "רבי מנחם מאזוז" כתוב שנפטר גם כן בשנת ה'תרכ"ח, ובתולדות רבי סאסי הכהן יהונתן מאת רבי אדיר כהן, הביא שרבי סאסי התמנה לדיין בגיל 36 בשנת התרכ"ח, והמנהג בג'רבה היה שבני המשפחה של הדיינים היו יורשים אותם.
- ^ 7.0 7.1 מלכי תרשיש בערכו, מאמר תולדות חייו מאת רבי אדיר כהן
- ^ 8.0 8.1 ר' שמעון דידי, "אורחות צדיק", תולדות רבי משה זקן מאזוז, תחילת ספר "זכר צדיק - הוראת זקן" מהדורה חדשה.
- ^ הרב מאיר מאזוז, מאמר על הרב רחמים מאזוז, מגדולי ישראל חלק ב'
- ^ שלמדו בעיקר אצל תלמידו רבי יוסף ברבי, ולמדו אצל רבי סאסי לפרקים
