רבי נסים ביתאן
 | |
| לידה |
ה'תקס"ו ג'רבה  תוניסיה |
|---|---|
| פטירה | ה'תרנ"ו (בגיל 90 בערך) |
| מקום פעילות | ג'רבה |
| תחומי עיסוק | ראב"ד "חארה כבירה" (הרובע הגדול) בג'רבה |
| רבותיו | רבי יוסף הכהן |
רבי נסים ביתאן (סביבות ה'תקס"ו - ה'תרנ"ו) שימש כראב"ד "חארה כבירה" (הרובע הגדול) בג'רבה.
ביוגרפיה
נולד ב"חארה כבירה" (הרובע הגדול) בג'רבה לרבי משה בנו של רבי אברהם ביתאן (הראשון) מרבני ג'רבה[1].
למד אצל רבי יוסף הכהן ראב"ד "חארה כבירה"[2] ומונה על ידו לדיין בבית דינו, לצד רבי יצחק חורי. מוזכר כדיין כבר בשנת ה'תרי"ג (1853) במסעות בנימין השני שביקר בג'רבה ופגש אותו (והזכירו בשם "רבי נסים זעעמן")[3].
בשנת ה'תרל"ו מונה רבי ניסים לראב"ד במקומו של רבי מעתוק חדאד, (שמונה בשנת ה'תרי"ח במקומו של רבי יוסף הכהן שנפטר) תחתיו שימשו הדיינים רבי רחמים חדאד בנו של רבי מעתוק ורבי סאסי מעתוק הכהן יהונתן[1].
בזמן תפקידו כראב"ד תיקן כמה תקנות בנושאי שחיטה, תקנותיו ומנהגיו בענייני שחיטה, גיטין, חליצה ועוד, מובאים בספריו של רבי משה כלפון הכהן מרבני ג'רבה בדור שאחריו[4],
מספר שנים לפני פטירתו התעוררה מחלוקת בינו לבין יתר הדיינים, כשרבי רחמים חדאד ורבי סאסי מעתוק הכהן יהונתן ביקשו לבטל את הנוהג לפיו מינויי שוחטים מצריך אישור מרבני תוניס הבירה, ואף מינו ארבעה שוחטים שנבחנו רק בג'רבה, סירב רבי נסים ביתאן הראב"ד ליוזמה והורה להקפיא את המינויים (הנוהג התבטל רק לאחר פטירת רבי נסים בתקופת כהונתו של רבי רחמים חדד כראב"ד שחזר ומינה את אותם הדיינים)[5].
נודע בבקיאותו הרבה במנהגי ג'רבה. הרבה בפרישות וסיגופים והתפרסם כאיש קדוש. היה מיודד עם רבי דוד בן שמעון אב"ד קהילת המערבים בירושלים[6].
לא הסכים להתפרנס ממשרתו הרבנית, ולפרנסתו עסק במסחר תבואה וטליתות. כמו כן היתה לו חנות בשוק הגדול בג'רבה ("חומת סוק")[7].
שימש כראב"ד 20 שנה עד לפטירתו בשנת ה'תרנ"ו. על פי צוואתו התמנה במקומו לדיין רבי יוסף ברבי ולראב"ד מונה רבי רחמים חדאד[1].
משפחתו
- בנו רבי חיים ביתאן.
- בנו רבי ציון ביתאן ראב"ד לוב.
- בנו רבי בצלאל ביתאן.
- בנו רבי ראובן ביתאן רב הערים מוכנין ובן גרדאן בתוניסיה.
- בתו ברוריה, עלתה עם בעלה מעתוק חדאד חזקיה לארץ ישראל בשנת ה'תרל"ט ונפטרה שם לאחר כמה חדשים, לאחר מכן בעלה חזר לג'רבה עם בנם המקובל רבי דוד שהיה אז בן 4, ולאחר זמן קצר נפטר גם האבא, הנכד רבי דוד גדל אצל סבו רבי נסים.
לקריאה נוספת
- נכדו רבי דוד חדאד חזקיה, קונטרס מעשה נסים, על חייו ופעלו (ג'רבה ה'תש"ח. יצא לאור במהדורות נוספות).
- רבי שושן הכהן, ממלכת כהנים בערכו (מהדורה שניה, מכון "אורות הנאמ"ן" ה'תשפ"ב).
- הרב בנימין רפאל הכהן, מלכי תרשיש בערכו (ירושלים ה'תשמ"ו).
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 1.2 רבי שושן הכהן, ממלכת כהנים בערכו
- ^ רבי משה כלפון הכהן, ברית כהונה, יורה דעה, מערכת ד' אות ה'.
- ^ בנימין ישראל יוסף, מסעי ישראל, פרק מ'
- ^ ברית כהונה (לדוגמא חלק ג' אבן העזר מערכת ג' אות ד' ואות י"ט ועוד) ושו"ת שואל ונשאל (לדוגמא חלק ט' יורה דעה סימנים פ"ה, צ"ח ועוד)
- ^ רבי משה כלפון הכהן, שו"ת שואל ונשאל ח"ט, יורה דעה סימן ב'..
- ^ הרב בנימין רפאל הכהן, מלכי תרשיש בערכו
- ^ רבי דוד חדאד חזקיה, תחילת קונטרס מעשה נסים