פרופייט דוראן

יצחק בן משה הלוי (כאשר נאלץ להמיר דתו באונס, הוצמד לו שם נוצרי - פְּרוֹפִייַט דּוּרַאן; מכונה גם האפודי על שם חיבורו, שמהווה ראשי תיבות של שמו אני פרופייט דוראן), היה חכם יהודי, רופא ופילוסוף. חי בין השנים 1350-1415. עיקר פועלו היה בעיסוק בדקדוק ובפולמוס עם הנוצרים.

ביוגרפיה

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו למכלול והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

בימי נעוריו למד בישיבות אשכנז ורכש גם השכלה כללית רחבה. תקופה מסוימת גר בברצלונה בביתו של רבי חסדאי קרשקש.

בגזירות קנ"א נאלץ האפודי להמיר דתו באונס, אז הוצמד לו שם נוצרי Honoratus de Bonafide (בעל משמעות אירונית: 'האמונה הטובה'), אך הוא שמר בסתר על זהותו ואמונתו היהודית, ואף המשיך לכתוב כנגד הנצרות ללא איזכור מפורש של שם המחבר. יש לזכור כי האינקויזיציה של אותם ימים הייתה בחיתוליה. האפודי המשיך לחיות את חייו בספרד גם בזקנותו, כיהודי אנוס, החי כלפי חוץ כנוצרי.

כתביו ודעותיו

באיגרת שכתב בשם "אל תהי כאבותיך" לעג לנצרות והבליט סתירות שבה. נימתה האירונית יצרה בעיני נוצרים מסוימים את הרושם המוטעה כאילו הוא בא לשבח את דתם. קיימת מסורת שלפיה כתב את המכתב לחבר אנוס שהתכוון לקבל עליו את הנצרות בהשפעת שלמה הלוי מבורגוס, הרב שהשתמד. את היהדות מזהה האפודי עם דת התבונה. בכתביו יש נחמה לאנוסים והבטחה שאם ישובו, יתכפר להם. האיגרת נדפסה לראשונה עם פירוש רבי יוסף אבן שם טוב בקושטא בשנת 1554.

ספר אחר שלו, "כלימת הגויים", הוא מחקר ביקורתי, בעיקר על טעויות שעושים מתקיפי היהדות בפירוש מקורותיה.

הספר "מעשה אפוד" עוסק בדקדוק, והוא זכה להערכה רבה, ורבים מחכמי ישראל המאוחרים השתמשו בו רבות. בהקדמה לו מדגיש הכותב שהעיקר הוא העיסוק במקרא, יותר מאשר העיסוק במקורות יהודיים אחרים. הוא מעלה את ההשערה הקשה שהגזרות פגעו במיוחד ביהדות אשכנז בגלל התעמקותה בתלמוד על חשבון המקרא.

כן חיבר פירוש למורה נבוכים - שנדפס ביחד עם הטקסט של הרמב"ם ומפרשים נוספים במהדורת סביונטה 1553, במהדורת יסניץ 1742 ובמהדורת ז'ולקייב 1860 של מורה הנבוכים. שם מופיע הפירוש תחת השם 'אפודי'. על פירושו למורה-נבוכים כתב רבי יצחק אברבנאל: "הנרבוני והאפודי שניהם נשרפים בבית הדשן", וזאת, בשל הפרשנות הרדיקלית של השניים למשנתו של הרמב"ם, בשונה מהפרשנות השמרנית, כפי שהסביר גם במקום אחר: "העמיקו שחתו הנרבוני והאפוד במקום הזה, לייחס לרב המורה דעת נפסד בהשגחת הש"י היא כוללת ולא פרטית בארץ".

מלבד כתבים אלה כתב האפודי חיבורים נוספים שנותרו בכתב יד.

לקריאה נוספת

• דב רפל, הקדמת ספר "מעשה אפד" לפרופיאט דוראן, סיני ק,ב (תשמז) עמודים תשמט-תשצה

קישורים חיצוניים

אודותיו

• מרדכי מרגליות (עורך כללי), "ר' פרופייט דוראן (האפודי)", אנציקלופדיה לתולדות גדולי ישראל, תל אביב: י' צ'צ'יק, תש"ו, עמ' 1211-1209, באתר HebrewBooks
• "פרופייט דוראן", במהדורת 1901–1906 של האנציקלופדיה היהודית (באנגלית)
• פלורנס תואתי-וכשטוק, "חכמת התורה" בתפיסתו של האפודי, גרנות 3 (תשס"ג) עמודים 259-265

• Yosi Yisraeli, Constructing and Undermining Converso Jewishness: Profiat Duran and Pablo de Santa María at Academia
• Yosi Yisraeli, A Christianized Sephardic Critique of Rashi's Peshat in Pablo de Santa Maria's Additiones at Academia
• Ryan Szpiech, Scrutinizing History: Polemic and Exegesis In Pablo De Santa Marias Siete Edades Del Mundo at Academia
• Ryan Szpiech, A Father’s Bequest: Augustinian Typology and Personal Testimony in the Conversion Narrative of Solomon Halvei/Pablo de Santa María at Academia
• Judith Krieger, Pablo de Santa Maria, the Purim Letter and Siete edades del mundo at Academia

כתביו

• כתבי פולמוס לפרופיט דוראן, ירושלים: מרכז זלמן שזר ומרכז דינור, תשמ"א, באתר אוצר החכמה
• איגרת "אל תהי כאבותיך", באתר "דעת", מתוך אוצר ויכוחים-חלק ראשון (עמ' 94-98).
• מעשה אפד באתר HebrewBooks

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

26772301פרופייט דוראן