רבי יעקב פרץ
לידה |
4 בספטמבר 1934 כ"ד באלול ה'תרצ"ד מרקש מרוקו |
---|---|
פטירה |
20 באוגוסט 2024 (בגיל 89) ט"ז באב ה'תשפ"ד |
מקום קבורה | הר המנוחות |
תאריך עלייה | ה'תש"ח |
מדינה | ישראל |
תחומי עיסוק | ראש ישיבה, פוסק, מחבר. |
תפקידים נוספים |
ראש ישיבת "מדרש ספרדי", ב עיר העתיקה. ראש כולל "היכל פנחס". רב שכונת נווה יעקב. |
רבותיו | רבי דוד פוברסקי |
חיבוריו | אמת ליעקב, האמת יושר וצדק, אורחות הרב וקהילתו. |
בת זוג | שמחה |
אב | יוסף |
אם | תמר |
צאצאים | 7 |
רבי יעקב פרץ (כ"ד באלול ה'תרצ"ד, 4 בספטמבר 1934 – ט"ז באב ה'תשפ"ד, 20 באוגוסט 2024) היה פוסק הלכה, רבה של שכונת נוה יעקב ראש ישיבת 'מדרש ספרדי', וראש הכולל 'היכל פנחס' בירושלים. מחבר ספרי הלכה ומוסר.
ביוגרפיה
נולד במרקש שבמרוקו לאביו הרב יוסף פרץ ולאימו תמר (תמו). הכינוי המקורי של המשפחה היה 'פרץ בן ברהום'. במרוקו למד תקופה קצרה אצל רבי שלמה דהן (המכונה ל'חכם דהן'). סביב שנת ה'תש"ח, עלה לארץ ישראל ולמד בישיבת פוניבז' בתקופת לימודו בישיבה דבק ברבו ראש הישיבה רבי דוד פוברסקי, ובמשגיח רבי חיים פרידלנדר, בהגיעו לפרקו נשא את שמחה לבית משפחת כהן. בשנת תשט"ז בהיותו כבן 22, נסמך להוראה על ידי הרב אליהו ראם.[1] שימש כר"מ בישיבת בית שמואל בירושלים. כיהן כרב שכונת נוה יעקב בירושלים.[2] בהמשך כיהן כראש ישיבת 'מדרש ספרדי' בעיר העתיקה[3] שנועד להכשיר רבנים לרבני קהילות בחו"ל וכראש כולל "היכל פנחס" שבשכונת מוסררה בירושלים. במשך כשלושים שנה מסר שיעור בכל יום שישי בחברון.
נחשב לעצמאי בדרכו ההלכתית, והדגיש בה את ערך האמת. נפטר בירושלים בט"ז אב ה'תשפ"ד ונקבר בבית הקברות הר המנוחות.
משפחתו
- בנו הרב אלחנן פרץ גאב"ד "חוקת משפט" ור"מ בישיבת רינת התורה.
- בנו הרב פנחס שמעון פרץ ראש כולל "נתיבות רמח"ל".
- בנו רבי יהושע אברהם פרץ רב ב"אפרת".
- בנו רבי יהודה אריאל פרץ ראש כולל בנווה יעקב.
- בנו הרב ישראל ינון פרץ מו"צ בישיבת "חברת אהבת שלום".
מפסיקותיו
- מותר לאכול בשר שאינו חלק, כפי שהיה נהוג בעירו מרקש.[4]
- יש לומר הלל (בלי ברכה) ביום העצמאות, וכן נהג בעצמו.[5]
- אחרי אכילת מאכל פרווה שהתבשל יחד עם בשר, אפשר לאכול חלב מייד, ולא צריך להמתין.[6]
- אין צורך לקנות ירקות עליים מגידול ללא תולעים, ומספיק לבדוק את העלים, כפי שהיה נהוג בעירו מרקש.[7]
- במקרה בו גויה חיה עם כהן, ולא ניתן להפרידם, יש לגייר את האישה הגויה, כדי להציל את זרעו של היהודי.[8]
חיבוריו
- סדרת הספרים אמת ליעקב – הכוללת: דרכי קנין תורה, חידושים וביאורים על התנ"ך, יסודות בעבודת ה', הלכות יום הכיפורים, הלכות מקוואות, הלכות גיור, ועוד.
- ספר "האמת יושר וצדק" בעניין חובת הנהגת האדם בלומר אמת ולנהוג בדרכי יושר וצדק.
- ספר "אורחות הרב וקהילתו".
קישורים חיצוניים
- רשימת הפרסומים של רבי יעקב פרץ, בקטלוג הספרייה הלאומית
- ראיון עם הרב יעקב פרץ, סרטון בערוץ "הרב רפאל דלויה", באתר יוטיוב (אורך: 29:12)
- הלווית הרב, הר המנוחות ירושלים.
- דביר עמר, הלך לעולמו הרב יעקב פרץ, באתר ערוץ 7, 20 באוגוסט 2024
הערות שוליים
- ^ כתב הסמיכה נדפס ב'אמת ליעקב' מהד' תשס"ו
- ^ ראו 'תהלתו בפי' עמ' רנז
- ^ ע"פ הסכמת הרב חיים פנחס שיינברג ל'אמת ליעקב' מהד' תשס"ו
- ^ https://www.youtube.com/watch?v=HnSj5idiTm8
- ^ כמוהר"ר יעקב פרץ שליט"א – תקציר יום העצמאות תשע"ט, סרטון בערוץ "הרב רפאל דלויה", באתר יוטיוב (אורך: 06:32)
- ^ ראיון עם הרב יעקב פרץ, סרטון בערוץ "הרב רפאל דלויה", באתר יוטיוב (אורך: 29:12)
- ^ שיעור של הרב יעקב פרץ, בדיקת יתר של תולעים בחסה, באתר יוטיוב
- ^ האם לגייר אשה שחיה עם כהן? הרה"ג יעקב פרץ שליט"א, סרטון בערוץ "הרב רפאל דלויה", באתר יוטיוב (אורך: 01:59)
39419673יעקב פרץ (רב)