פרווה (כשרות)

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

פַּרְוֶהיידיש: פאַרעווע, פאַרעוו), סתמי או כשר למאכלי בשר או חלב, הוא מונח בתחום הכשרות ומשמעו: לא חלבי ולא בשרי, כלומר - מאכל או משקה שאינו מכיל מרכיבי בשר בהמה, בשר עוף, או חלב ומוצריו, ולכן מותר לאוכלם יחד עם בשר או עם חלב, מבלי לעבור על איסור אכילת בשר בחלב. המילה "פרווה" הושאלה גם כביטוי בעברית המדוברת, במשמעות- לא לכאן ולא לכאן.

מקור המונח

המונח "פרווה" לא היה קיים בספרות ההלכתית עד לדורות האחרונים. במקום זאת, התייחסו הפוסקים למאכלי פרווה בשמם או השתמשו בדוגמאות כמו ירקות[1] או דגים[2], או שהשתמשו במונחים דוגמת "לא של בשר ולא של חלב"[3]. השימוש בכלי פרווה לא היה מצוי בעבר, ולכן משתמשים הפוסקים פעמים רבות בדוגמה של 'קדירה חדשה' כאשר הם רוצים לתאר מקרה של כלי שאיננו בשרי או חלבי[4].

המילה פרווה מקורה ביידיש במילים פאַרעווע ופאַרעוו, וגזרונה אינו ברור. יש ששיערו שמקורה הראשוני באחת מהשפות הסלאביות[5].

ועד הלשון העברית כלל את החלופה העברית "סתמי" במילון כלכלת הבית שיצא לאור בשנת תרצ"ח (1938)[6], אך השימוש בו לא נפוץ.

כללים הלכתיים

מאכלי פרווה כוללים כל מזון שאין מקורו מן החי, וכן דגים, ביצים גמורות ודבש דבורים. אף חלב אישה (חלב אם) נחשב כפרווה, עם זאת נאסר לבשל או לאכול אותו ביחד עם בשר משום מראית עין. בניגוד למאכלי חלב, אם נפל חלב אם לתוך התבשיל הוא בטל גם בפחות משישים[7], ואין חובת המתנה בין אכילת בשר ושתייתו.

קיימים כללים הלכתיים באשר למאכלי פרווה שנאפו או התבשלו בכלי בשרי או חלבי. במקרים מסוימים אף שהמאכל עצמו מוגדר כפרווה גם לאחר הבישול, נאסר לכתחילה לאכול אותו יחד עם בשר או חלב משום החשש לספיחת טעם ממה שנותר בלוע בדפנות הכלי מהבישול הקודם. המונח המקובל למאכלים אלה הוא "בחזקת בשרי" או "בחזקת חלבי".

מצד הדין, ניתן לשטוף כלי פרווה יחד עם כלים חלביים או בשריים. אך אין להשרות במים לזמן כלי פרווה עם כלים חלביים\בשריים[8].

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ ש"ך יו"ד צה יט
  2. ^ גמ' חולין קיא:
  3. ^ שו"ע יו"ד צה ג
  4. ^ שו"ע יו"ד צח ה; לבוש יורה דעה י א; שם צ ב; ש"ך יו"ד צה יט, ועוד רבים
  5. ^ DLC, pareve
  6. ^ מילון כלכלת הבית (תרצ"ח), ושוב במילון כלכלת הבית (תשל"ח), באתר האקדמיה ללשון. במילון מטבח כלים ותבשילים (תרצ"ג) הוצעה כחלופה עברית המילה תָּפֵל.
  7. ^ שולחן ערוך, יורה דעה, סימן פ"ז, סעיף ד' ובש"ך שם.
  8. ^ הרב אליעזר מלמד, פניני הלכה כשרות, פרק כ"ה הלכה י'.

הבהרה: המידע במכלול נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.

Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0