בעל שם

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

בעל שֵׁם הוא כינוי ביהדות לאדם שמכיר את שמותיו המפורשים של הקב"ה, ויודע לעשות בכוחם שימוש לטוב או לרע.

בעלי השם היו מקובלים, מרפאים עממיים שנעזרו בעבודתם בשמות קדושים, בקבלה מעשית, בהשבעות ובקמיעות. כינוי זה ניתן להם בשל עיסוקם בצירופי שמות. בעלי השם נפוצו בעיקר במזרח אירופה. בראשית החסידות הפכו חלק מבעלי השם לצדיקים, והנהיגו קבוצות חסידים. בעל השם המפורסם ביותר הוא הבעל שם טוב, ובגרמניה נודע רבי יצחק אריה וורמסר ממיכלשטאט, הידוע בכינויו "הבעל שם ממיכלשטאט".

בעלי שם נודעים נוספים:

ראו גם

לקריאה נוספת

  • מיכל אורון, מ'בעל שד' ל'בעל שם': שמואל פאלק, 'הבעל שם מלונדון', מוסד ביאליק, ירושלים תשס"ג

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא בעל שם בוויקישיתוף
ערך זה הוא קצרמר בנושא יהדות. אתם מוזמנים לתרום למכלול ולהרחיב אותו.
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

29461038בעל שם