רבי יעקב אנטולי
רבי יעקב ב"ר אבא מרי ב"ר שמשון אנטוּלִי (ד'תתקנ"ד בערך (1194), פרובאנס, דרום צרפת - ה'ט"ז (1256)), מחכמי פרובנס, רב, תלמיד חכם, רופא, פילוסוף, דרשן מעתיק ספרים ומתרגם. שם משפחתו, אנטולי, ניתן לו על פי שמו של אבי סבו. הוא היה חתנו של רבי שמואל אבן תיבון[1][2][3].
בחצר מלך סיציליה
פרנסתו של רבי יעקב אנטולי באה לו מתרגום ספרים מערבית לאיטלקית. דבר מומחיותו בתרגום הגיע לאוזניו של פרידריך השני, קיסר האימפריה הרומית ומלך סיציליה, אשר לקח אותו לתפקיד מתרגם החצר, ומאז התגורר בנפולי, שהייתה באותה עת בירתה של סיציליה. בחצרו של פרידריך התיידד רבי יעקב אנטולי עם המלומד הסקוטי מייקל סקוטוס. רבי יעקב אנטולי העריץ את ידידו הסקוטי, והוא מצטט אותו כ-16 פעמים בספרו "מַלְמַד התלמידים". כמו כן, נעזר סקוטוס ברבי יעקב אנטולי לצורך תרגומיו. רבי יעקב אנטולי, שהיה מיודד עם חכמי הנוצרים, הרחיב בעזרתם את ידיעותיו בחוכמות הכלליות. בידע זה השתמש בביאורים שכתב בספריו. בספרו "מלמד התלמידים" הוא מתנצל על כך, ומסביר:
”ואין ראוי לחכם לתפוש אותי בַּזֶה, ולא לבזות הדבר הכתוב בשמו, לפי שאינו מבני עמנו, כי אין לבחון הדבר רק מצד עצמו ולא מצד אומרו”
אנטולי מתרץ את הבאת הדברים בספר, על פי מעשיו של משה רבנו:
”הלא תראה כי משה רבנו עליו השלום, הקדים פרשת יתרו למתן תורה, לחבוב דעתו”[4][3]
החוקרים חלוקים ביניהם האם בעקבות נהייתו אחר החוכמות החיצוניות, נפגעה אמונתו של אנטולי. בעוד שיהודה דוד אייזנשטיין סבור כי אמונתו נותרה תמימה[5], ההיסטוריון צבי גרץ כותב שאכן אמונתו נפגעה[5].
הליכה בדרך הרמב"ם
חותנו של יעקב אנטולי, שמואל אבן תיבון, שהיה גם מורו, חיבב עליו את שיטתו של הרמב"ם ואת הדרך המיוחדת שבה הוא פירש את כתבי הקודש. אנטולי, כרמב"ם, גרס שיש למצוא הסבר טבעי להתרחשויותיהם של נסים, ולבאר את התורה על פי דרך הפשט. את ספרו "מלמד התלמידים", המחולק לפי פרשיות השבוע, כתב ברוח מורה נבוכים ופרשנותו הפילוסופית של הרמב"ם. הערצתו של אנטולי לרמב"ם גרמה לו לקדש בספריו את שמו מחד[6], ולבזות את מתנגדיו מאידך[7].
לשיטתו של אנטולי, כל סיפורי התורה יש להם תועלת, בין תועלת הנהגתית ובין תועלת אמונית, והוא מדגים זאת בספרו "מלמד התלמידים". אנטולי דגל בצורך ללמוד חוכמות חיצוניות, והתלונן על בני דורו המתנגדים לכך. הוא גם לא רואה בעיה בהבאת מובאות מתוך תרגומי הנוצרים לתנ"ך, והוא מצטט בספרו את תרגומו של הקיסר פרידריך בעניין הקורבנות[8].
חיבה יתירה רחש רבי יעקב אנטולי לספריו של שלמה המלך, קהלת ומשלי, והוא מזכיר אותם כמעט בכל דרשותיו בספר. לדבריו, חיבר שלמה את הספרים כדי ללמד את הנהגת האדם מצד אחד, שזהו החלק הגלוי בתורה, ומצד שני כדי ללמד סתרי תורה. אנטולי כתב בספרו, כי חובה על כל יהודי ללמוד את שני העניינים גם יחד[9].
פולמוס הרמב"ם
מספריו (רובם בכתב יד)
- "ההיקש הקצר" - תרגום מערבית.
- "אומנות הניצוח" (המופת) - תרגום מערבית.
- "הספיסטיקא" (החטעאה) - מספרי אריסטו על פי העתקת אל-פאראבי - תרגום מערבית.
- "הגיון אבן רושד" (כולל ספר המבוא, המאמרות, המליצה, ההיקש והמופת). - תרגום פירושו של הפילוסוף המוסלמי אבן רושד לחמשת הספרים של תורת-ההגיון לאריסטו.
- "אלמגסטי" ספרו של תלמי התוכן, עם ביאורים של אבן רושד - תורגם ב- 1231.
- "מלמד התלמידים" - הוצא לאור לראשונה על ידי חברת מקיצי נרדמים, הדפסה אחרונה ב- 2004
- יש המייחסים לאנטולי גם את הספר "רוח חן", אך לדעת החוקרים מדובר בטעות שכן ניכר מן הספר שנכתב על ידי אדם שלא שלט בשפה הערבית.
קישורים חיצוניים
- יעקב אנטולי, מלמד התלמידים, באתר היברובוקס
- מרדכי מרגליות (עורך כללי), "רבי יעקב אנטולי", אנציקלופדיה לתולדות גדולי ישראל, תל אביב: י' צ'צ'יק, תש"ו, עמוד 845-848, באתר HebrewBooks
הערות שוליים
- ^ יהודה דוד אייזנשטיין באנציקלופדיה אוצר ישראל מציין שיעקב אנטולי היה חתנו של אבן תיבון. מהרש"ק קלוגר, בהסכמתו לספרו של אנטולי מַלְמַד התלמידים, טוען שאנטולי היה חותנו של אבן תיבון, אך זו טעות. עם זאת, בהקדמתו של המחבר, הוא קורא לאבן תיבון "חתני".
- ^ יעקב ב"ר אבא מרי ב"ר שמשון אנטולי, מלמד התלמידים, הסכמת רבי שלמה קלוגר, באתר היברובוקס
- ^ 3.0 3.1 יעקב ב"ר אבא מרי ב"ר שמשון אנטולי, מלמד התלמידים, הקדמת המחבר, באתר היברובוקס
- ^ כוונתו של אנטולי שסיפורו של יתרו, שהיה גוי, ובא ויעץ למשה רבנו, קדם לסיפור מתן תורה עצמו
- ^ 5.0 5.1 יהודה דוד אייזענשטיין, אנציקלופדיה אוצר ישראל, כרך ה"א, עמוד 171, באתר היברובוקס
- ^ ”הוא ספר מורה הנבוכים אבל הוא פוקח עוורים לחזות בנועם השם ולבקר בהיכלו” - יעקב ב"ר אבא מרי ב"ר שמשון אנטולי, מלמד התלמידים, הקדמת המחבר, באתר היברובוקס
- ^ ”מה שדברו על הרב רבינו לפי שהם בני בלי לב” - יעקב ב"ר אבא מרי ב"ר שמשון אנטולי, מלמד התלמידים, לפרשת בא, עמוד נ"ב, באתר היברובוקס
- ^ פרידריך מסביר מדוע ה' ציווה להקריב מהבהמות והעופות המבויתים, ולא ציווה להקריב מן החיות. ההסבר, לפיו, הוא על שום כוונת המקריב לעשות רצון הבורא, ואין אדם מרצה אחר מדבר שאינו שלו. שבניגוד לחיות הבית שהאדם טורח לגדלם ולהאכילם, לחיית השדה אין בעלים ואין האדם טורח בהם. יעקב ב"ר אבא מרי ב"ר שמשון אנטולי, מלמד התלמידים, לפרשת ויקרא, עמוד צ"ב, באתר היברובוקס
- ^ יעקב ב"ר אבא מרי ב"ר שמשון אנטולי, מלמד התלמידים, הקדמת המחבר, באתר היברובוקס
24648899יעקב אנטולי