רבי יחיאל בוים
 | |
| לידה |
ה'תרל"ז טרבטה |
|---|---|
| פטירה | כ"א בחשון ה'תש"א (בגיל 63 בערך) |
| למד ב | ישיבת פרשבורג |
| מקום מגורים | גוטא |
| תחומי עיסוק | רב וראש ישיבה |
| רבותיו | רבי שמחה בונם סופר, רבי יצחק אייזיק וייס, רבי אהרן ראטה |
| אב | רבי יהודה לייב |
רבי יחיאל בוים (ה'תרל"ז – כ"א בחשון ה'תש"א) היה רבה של גוטא (כיום קולארובו (אנ')) בסלובקיה.
ביוגרפיה
נולד בטרבטה (על גדות נהר דונא הקטנה, גלילות קמורון, סלובקיה) לרבי יהודה לייב, רב העיר, וליוטא שבע. בבחרותו למד בישיבת פרשבורג אצל רבי שמחה בונם סופר. בשנות בחרותו הרבה להסתגף ולמעט באכילה ושינה. בשנים אלו שימש אצל ראב"ד העיר רבי דוד לקנבך. לאחר מכן למד בישיבתו של רבי ישראל רייך[1] מחבר ספרי מנחת ישראל.
נישא ללאה בת רבי שלום פליישמן. לאחר נישואיו התגורר בגוטא ולאחר כמה שנים מונה לרבנות העיר. בין מנחה למעריב היה מוסר שיעור בספר קיצור שולחן ערוך לבעלי בתים בעירו ולמחרת היה בוחנם על הנלמד. לאחר מלחמת העולם הראשונה הקים ישיבה לבחורים בעיר.
בזקנותו היה מקורב לרבי יצחק אייזיק וייס מספינקא שהעריכו ואף הורה לחסידיו להביט בהנחת תפילין שלו[2]. כך גם התקרב לרבי אהרן ראטה ולחבורתו בברגסז. היה גם מיודד עם רבי שמואל דוד אונגר, רבי חיים אלעזר שפירא, רבי עקיבא סופר ורבי יעקב יחזקיה גרינוולד.
נוסח מצבתו
|
|---|
|
פ"ט (פה נטמן) המפורסם צדיק יסוד עולם איש אלוקים אדוננו מורינו ורבינו מו"ה יחיאל בוים זצלה"ה אב"ד דקהילתנו הק' נאמן נזר ראשינו מתלמידיו של אברהם אבינו לשמה ומסר נפשו עליה הבריות ומקרבן לתורה ומצותיה מהעולם הזה ודי לו בקב חרובין ובזכותו היינו ניזונין בבואו אל הקודש פנימה לקחו ודבריו שתינו בצמאה זכה בקול חוצב אש להבות רואים את הקולות ויחרדו הלבבות כי אבד חסידנו למליץ יושר בעדינו נפטר ונקבר עש"ק כ"א חשוון תש"א לפ"ק תנצב"ה שם אמו יוטא שבע |
לקראת הכנסייה הגדולה הראשונה של אגודת ישראל שהתקיימה בווינה באלול ה'תרפ"ג, חתם יחד עם גדולי דורו על מכתב תמיכה באגודה, ואף השתתף בכנסייה הגדולה של אגודת ישראל שהתקיימה במרינבד בשנת תרצ"ז.
בין תלמידיו בישיבתו בגוטא היה רבי אליעזר וייזר אב"ד נייפסט ולאחר מכן רבה של קהל שומרי הדת בווינה ומחבר ספר דברי אליעזר.
דמותו
בלט בקדושתו ופרישותו, באהבת ישראל ובתפילותיו. רבי שמואל ענגיל התבטא עליו שכח פסיקותיו הוא כאחד מבית דין של מעלה. כאשר נחלש ולא יכל להניח את תפיליו במשך היום, נהג להניחם מולו ולהביט בהם כדי שלא יסיח דעתו מהם[3][4]. רבי יונתן שטייף אמר עליו שהיה מהל"ו צדיקים שבדורו[5].
דברי תורתו ותולדותיו נדפסו הגאון הקדוש מגוטא על ידי נכדו הרב יחיאל בוים, רב בית המדרש שפע חיים בקריית צאנז.
לקריאה נוספת
- הרב יחיאל בוים (נתניה), הגאון הקדוש מגוטא, תולדות רבי יחיאל בוים, נתניה, תשע"ה, באתר אוצר החכמה
- המבשר (עיתון), המבשר תורני, פרשת חיי שרה, ירושלים, תשפ"ב, באתר אוצר החכמה
הערות שוליים
- ^ בנו של רבי קופל רייך
- ^ מעדות בנו רבי יעקב יוסף וייס מספינקא
- ^ רבי יצחק טוביה וייס, רבנו הגדול אמרו, ירושלים, פרק א' הערה לד.
- ^ גליון בצילא דמהימנותא, קרית צאנז נתניה, פרשת ואתחנן תשפ"ב, עמ' 16.
- ^ ספר היובל הקודש, בשם מרת פישר בתו של הרב בוים