רבי מנחם מנדל פנט
 | |||||
| אוהל אדמו"רי דעעש | |||||
| לידה |
ה'תקע"ח טרצל, הונגריה | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
י"ג בתשרי ה'תרמ"ה (בגיל 66 בערך) דעעש, הונגריה | ||||
| מקום קבורה | אוהל אדמו"רי דעעש, דעעש הונגריה | ||||
| מקום מגורים | טרצל, טרנסילבניה, דז' | ||||
| רבותיו | רבי משה סופר, רבי משה טייטלבוים (הראשון) רבי חיים הלברשטאם. | ||||
| חיבוריו | שערי צדק, משפטי צדק, מעגלי צדק, אבני צדק | ||||
| |||||
רבי מנחם מנדל פנט (י' בטבת ה'תקע"ח, 1818 - י"ג בתשרי ה'תרמ"ה, 2 באוקטובר 1884) בנו של רבי יחזקאל פנט (המראה יחזקאל) היה האדמו"ר השני מדעעש.
ביוגרפיה
רבי מנחם מנדל נולד בי' בטבת ה'תקע"ח בטרצל שבהונגריה לרבי יחזקאל פנט (רבה של העיר קרלסבורג) ולחיה רחל בתו של רבי משה הניג מלינסק שבגליציה. נקרא על שם רבי מנחם מנדל מרימנוב ורבי מנחם מנדל מלינסק רבותיו של אביו. באייר ה'תקצ"ז עבר ללמוד אצל החת"ם סופר, שהיה לרבו המובהק, ואף כינהו בחיבה "דער זיידענער מענדל" על שם לבוש המשי שלבש כדרך החסידים. כן סעד על שולחנו מידי שבת. בסוף שנת ה'תקצ"ח עבר לעיר שאטוראליאויהיי (אויהל) ללמוד את תורת החסידות מרבי משה טייטלבוים (ה"ישמח משה").
מסופר עליו שבבחרותו זכה לגילוי אליהו ותירץ לו קושיא בלימוד[1].
נישא בשנת ה'תקצ"ט לרייזל, בתו של רבי יהודה לייביש הלוי קרויס מאויהל. אחר נישואיו התגורר בעיר אויהל, שם למד אצל הישמח משה, כן שמע שיעורים מאת רבי יחזקאל שרגא משינאווא שהתגורר שם ומפי רבי יקותיאל יהודה טייטלבוים מסיגעט, גם למד שם בחברותא עם רבי אברהם יהודה שווארץ בעל קול אריה.
בשנת ה'תר"ד מונה לרב בעיר אורישור הסמוכה לדעעש, עם בואו לעיר ייסד שם ישיבה שמנתה כמאתיים בחורים. בשנת ה'תרכ"ב מונה לרב בעיר דעעש, והעביר את ישיבתו לשם. בשנת ה'תרל"ה ייסד רבי מנחם מענדל את "כולל אהבת ציון לטרנסילבניה". העיד על עצמו, שזיכך את עיניו עד שאינו רואה מעבר לארבע אמות. נפטר בי"ג בתשרי ה'תרמ"ה ואת מקומו מילא בנו רבי משה פנט.
אדמו"רות
בתחילה לא רצה להתנהג באדמו"רות למרות הפצרות תלמידיו, אך לאחר שרבי חיים מצאנז הורה לתלמידיו ש"ילכו ויתנו לו פתקאות ואם לא ירצה לקבל שישברו לו את החלונות", התרצה לקבל את המשחרים לפתחו, אולם הוא השתמט מלקבל פתקאות, ושלח אותם לצאנז לרבו שיעתיר עבורם. גם אחר הכתרתו לאדמו"ר היה נוהג לנסוע לאדמו"ר מצאנז בלווי חסידיו[דרוש מקור].
ספריו
במשך כהונתו כרב ואדמו"ר הדפיס ספרי שאלות ותשובות על כל חלקי השולחן ערוך, כן נדפס מדברי תורתו ספר מעגלי צדק על התורה ונשארו ממנו עוד הרבה כתבי יד על סוגיות הש"ס ודרושים. בשנים האחרונות יצא לאור חלק מספריו על הש"ס על ידי מכון מראה יחזקאל.
- שערי צדק על אורח חיים ויורה דעה.
- משפט צדק על חושן משפט.
- אבני צדק על אבן העזר.
- מעגלי צדק על התורה.
- מבחר צדק על מסכת פסחים.
- מבחר צדק על מסכת קידושין.
צאצאיו
- רבי משה פנט (ה'תר"ג - כ"ד בכסלו ה'תרס"ג) מילא את מקום אביו באדמו"רות.
- בתו אשת רבי שבתי בן רבי משה, מחבר הספר "מבשר טוב"[2].
לקריאה נוספת
היכל הבעש"ט -ז' עמ' קכ"ב - קמ"ג באתר אוצר החכמה
היכל הבעש"ט -ח' עמ' ק' - קי"ח באתר אוצר החכמה
היכל הבעש"ט - ט' עמ' קמ"ב - קנ"ה באתר אוצר החכמה
קישורים חיצוניים
- ספרו "שו"ת שערי צדק" - חלק אורח חיים באתר היברובוקס.
- ספרו "שו"ת שערי צדק" - חלק יורה דעה באתר היברובוקס
- ספרו "שו"ת משפט צדק" - חלק חושן משפט באתר היברובוקס.
- ספרו "אבני צדק" - חלק אבן העזר באתר היברובוקס.
- ספרו "מעגלי צדק" - על התורה חלק א' באתר היברובוקס.
- ספרו "מעגלי צדק" - על התורה חלק ב' באתר היברובוקס.
- ספרו מבחר צדק - על מסכת פסחים באתר אוצר החכמה
- מבחר צדק - על מסכת קידושין באתר אוצר החכמה