רבי יוסף יואל דייטש
 | |
| שער ספרו יד יוסף | |
| רבותיו | רבי יהושע העשיל באב"ד, רבי משה פודהייצר |
|---|---|
| פטירה |
ח' באלול תרט"ו חודרוב |
| חיבוריו | יד יוסף |
רבי יוסף יואל דייטש (נפטר ח' באלול תרט"ו) היה דיין בטרנופול, ורב במונסטרישץ' וחודרוב. מחבר הספר יד יוסף.
קורות חייו
תאריך לידתו ושמות הוריו אינם ידועים, מלבד העובדה שהוא היה קרוב משפחה של רבי דוד דייטש[1]. אשתו היתה בת רבי משה דוד אשכנזי רבה של טולצ'ווה. אך לדעת נפתלי אהרן וקשטיין[1] היתה היא אשתו בזיווג שני. ואילו צאצאיו נולדו מאשתו הראשונה חוולה, שזהות הוריה אינם ידועים[2].
רבותיו היו רבי יהושע העשיל באב"ד רבה של טרנופול ורבי משה פודהייצר בעבר רבה של הרימלוב. בשנת תק"צ בערך החל לשמש בדיינות בבית הדין בטרנופול לצד רבותיו אלו, כיהנו יחד עמו גם רבי אהרן פרענקל ורבי בצלאל גינצבורג. התכתב רבות עם גדולי הרבנים באותה עת, כמו החתם סופר, רבי אהרן משה טויבש רבה של יאסי, רבי אלעזר הורוויץ רבה של וינה. רבי שלמה קלוגר, וגיסיו רבי יקותיאל יהודה טייטלבוים רבה של סיגט ורבי יואל אשכנזי רבה של זלוטשוב.
בשנת תקצ"ח, מונה שלמה יהודה רפפורט לרבנות העיר טרנופול בסיועם של יוסף פרל והמשכילים. החסידים והיראים יצאו נגדו במלחמה עיקשת. ובחזית המערכה עמדו רבי יוסף יואל וחבריו הדיינים. החתם סופר כתב מכתבים לשני הצדדים בכדי לפשר ביניהם, אך ללא הצלחה. הגיעו הדברים עד לכדי כך, שבמהלך המחלוקת נאלצה אשתו של רבי יוסף יואל לעזוב את העיר לתקופה קצרה עקב מסירה שהתקבלה נגדם אצל השלטונות[3]. בסופו של דבר ביקש שלמה יהודה רפפורט לעזוב את הרבנות בטרנופול וחיפש רבנות אחרת, ובשנת ה'ת"ר התקבל לרבנות העיר פראג. כמוהו גם רבי יוסף יואל חיפש רבנות במקום אחר, לשם כך פנה אל רבי אהרן משה טויבש בבקשה שיסייע לו במציאת משרה כזו[4].
בשנת תר"ב בערך קיבלו אותו לרב במוניסטריץ'. בשנת תרי"א עבר לחודרוב לכהן ברבנות העיר, במקומו של גיסו רבי יואל אשכנזי שמונה אז לכהן ברבנות זלוטשוב. נפטר ביום ח' אלול תרט"ו ונקבר בחודרוב. בית הקברות לא שרד.
משפחתו
בניו:
- רבי שמעון דייטש (תקצ"ב - ט"ו בשבט תרל"ט), ר"מ בדרוהוביץ'.
- רבי דוד נתן דייטש (תקצ"ו - י"א בשבט תרל"ט), רבה של קרעטשניף (רומ') ומחבר הספר נפש דוד.
חיבוריו
- שו"ת יד יוסף חלק ראשון על ארבעת חלקי שלחן ערוך. הובא לדפוס על ידי נכדו רבי יוסף יחיאל מיכל חתן בנו רבי דוד נתן דייטש, סיגט תרל"ד.
לקריאה נוספת
- מאיר וונדר, אנציקלופדיה לחכמי גליציה, חלק ראשון, ירושלים תשל"ח, עמ' 780.
- משה אלכסנדר זושא קינסטליכר, אישים בתשובות חתם סופר, בני ברק תשנ"ג, עמ' קסט.
קישורים חיצונים
- רבי יוסף יואל דייטש זצ"ל אב"ד חאדרוב - ח' אלול תרט"ו - אשכול אודותיו באתר אידישע וועלט פארומס.
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 נפתלי אהרן וקשטיין, המודיע, ויתילדו פרק 80, י"ב באדר תש"ע.
- ^ מעבר לכך ששם אביה היה אהרן, ראה באשכול אודותיו באידישע וועלט פארומס.
- ^ על פי מכתביהם של החתם סופר ושלמה יהודה רפפורט לשלמה רוזנטל. שנדפסו אצל: יקותיאל יהודה גרינוולד, תולדות משפחות ראזענטהאל בודפשט 1920, עמ' 88 - 86.
- ^ ראה תשובתו של רבי אהרן משה אליו בספרו שו"ת תועפות ראם, חלק יורה דעה תשובה ל"ה, מתאריך ט"ז בשבט תקצ"ט, שם הוא כותב לו בסיום התשובה: ”ומחכה עת אמצא מקום אתי להושיבו באחד המקומות למען יתענג על רב טוב כחפצו”. וכעין זה שם בתשובה כ"ד.