רבי יוסף ברייאר (שטפנשט)
| לידה |
ז' בניסן תרנ"ד רוז'ין |
|---|---|
| פטירה |
ט"ז בטבת תש"מ (בגיל 85) ירושלים |
| מקום קבורה | הר הזיתים |
| מקום פעילות |
ביוולאר, שטפנשט, בוטושאן  רומניה, ורב קהילה בברונקס ניו יורק  ארצות הברית |
| השתייכות | חסידות שטפנשט |
| תפקידים נוספים | ראש ישיבת שטפנשט |
רבי יוסף ברייאר (ז' בניסן תרנ"ד - ט"ז בטבת תש"מ) היה רבן של הערים ביוולאר, שטפנשט, ובוטושאן ברומניה, וכן שימש כרב קהילה בברונקס - ניו יורק.
קורות חייו
נולד ברוז'ין לרב העיר רבי מרדכי דוב ברייאר[1] בז' בניסן תרנ"ד. בבחרותו כבר ידע את הש"ס בעל פה. נשא את בלומא מלכה בת רבי נחום מורגנשטרן מסטריזוב מחסידי הוסיאטין. קיבל "היתר הוראה" מרבי דוד מנחם מאניש באב"ד מטרנופול ומרבי גדליה צבי רובינשטיין מזברז'.
בשנת תרפ"ב מונה לכהן כרב העיר ביוולאר. לאחר פטירת אביו בשנת תרפ"ח עבר למלא את מקומו ברבנות העיר שטפנשט, והיה מקורבו של האדמו"ר רבי אברהם מתתיהו פרידמן, וישב לימינו בעריכת השולחנות וכובד לשאת דברים בטישים שערך בימי יארצייט. כמו כן היה עובר לפני התיבה בימים הנוראים. ישב בדיני תורה עם אחיינו של האדמו"ר - רבי מנחם נחום פרידמן מאיצקאן.
אחר פטירתו של האדמו"ר משטפנשט בכ"א בתמוז תרצ"ג הקים רבי יוסף את ישיבת 'בית אברהם שטפנשט', וכיהן כראש הישיבה ומסר בה שיעורים לתלמידים[2]. בין תלמידי הישיבה היה רבי חיים זנוויל אברמוביץ לימים האדמו"ר מריבניץ.
התכתב עם גדולי רבני רומניה וביניהם רבי יהודה לייב צירלסון, רבי חיים מרדכי רולר, ורבי בצלאל זאב שפרן ותשובות אליו הובאו בספריהם. כתב חידושי תורה רבים אך כל כתביו נעלמו בשנות השואה.
בי"ז בסיון תש"א גורשו יהודי שטפנשט לבוטושאן, וגם שם כיהן כרב העיר[דרושה הבהרה]. בסוף שנת תש"ז עבר לארצות הברית ומונה לרב בית הכנסת "תפארת אברהם מתתיהו ליוצאי רומניה" ברובע הברונקס בניו יורק, בשנת תשכ"ד עלה לארץ והתיישב בחיפה, בתשל"ב עבר לקרית מטרסדורף בירושלים.
נפטר בשבת ט"ז בטבת תש"מ ונקבר בהר הזיתים ליד מחותנו רבי מרדכי שלמה פרידמן מבאיאן.
צאצאיו
- הרב מנחם מנדל ברייאר, חתן רבי מרדכי שלמה פרידמן מבאיאן.
- הרב נחום דב ברייאר האדמו"ר הנוכחי מבאיאן.
- הרב מאיר ברייאר.
קישורים חיצוניים
- רבה האחרון של שטפנשט בעלון באר בשדה 59 פרשת ויחי תשע"ז.
הערות שוליים
- ^ שמאוחר יותר היה רבה של שטפנשט.
- ^ מנחם מנדל ברייאר, הישיבות ברומניה, באתר "דעת", בתוך: מוסדות תורה באירופה בבנינם ובחורבנם, בעריכת שמואל ק. מירסקי, הוצאת עגן, ניו יורק, תשט"ז, 1956.