רבי בצלאל זאב שפרן

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
יש לשכתב ערך זה. ייתכן שהערך מכיל טעויות, או שהניסוח וצורת הכתיבה שלו אינם מתאימים.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף.
יש לשכתב ערך זה. ייתכן שהערך מכיל טעויות, או שהניסוח וצורת הכתיבה שלו אינם מתאימים.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף.
הרב בצלאל זאב שפרן
Bețalel Zeev Șafran
תמונה שפורסמה בשנת 1933
תמונה שפורסמה בשנת 1933
לידה 1867
ה'תרכ"ז
האימפריה האוסטריתהאימפריה האוסטרית פומוריאני, ממלכת גליציה ולודומריה, כתר אוסטריה, האימפריה האוסטרית
פטירה 16 בדצמבר 1929 (בגיל 62 בערך)
י"ד בכסלו ה'תר"ץ
רומניהרומניה בקאו, רומניה
כינוי הגאון מבקאו
מדינה רומניהרומניה רומניה
למד ב ישיבת שטפנשט
מקום פעילות בקאו
תקופת הפעילות 18871929 (כ־42 שנים)
השתייכות יהדות רומניה
תפקידים נוספים בהנהגת איגוד הרבנים של רומניה
רבותיו רבי יצחק אהרן איטינגא, רבי יעקב ווידנפלד, רבי אברהם מתתיהו פרידמן
תלמידיו הרב אלכסנדר שפרן
בני דורו הרב יהודה לייב צירלסון, רבי חיים מרדכי רולר
חיבוריו "שו"ת הרב"ז"
אב ר' חנוך הניך שפרן
אם אלטה רבקה
צאצאים ר' חנוך הניך שפרן, ר' מנחם קווה דב שפרן, ר' אלכסנדר שפרן, ר' יוסף שפרן

רבי בצלאל זאב שַפְרַן (שאפראן; בראשי תיבות: רַבָּ"ז; ה'תרכ"ז, 1867[1]י"ד בכסלו ה'תר"ץ, 16 בדצמבר 1929) היה רב ופוסק ברומניה. פעל רוב שנות חייו בעיר בקאו שבחבל מולדובה.

ביוגרפיה

נולד לרבי חנוך העניך שפרן ולאלטה רבקה, בפמורן (Pomorzany) שבגליציה, באותה תקופה חלק של האימפריה האוסטרית.

נסמך לרבנות על ידי רבי יצחק אהרן איטינגא ורבי יעקב ווידנפלד, בתרמ"ז החל לכהן ברבנות בסקולען שברומניה, ובתרמ"ט בשטפנשט, שם התקרב לרבי אברהם מתתיהו פרידמן האדמו"ר משטפנשט, בשנת תרס"ה עזב את שטפנשט בעקבות פולמוס בענייני כשרות שהתעורר בעיר והחל לשמש כרב העיר בקאו, שם שימש כרב עד פטירתו, וממנה קיבל את תוארו ה"גאון מבקאו", הציעו לו להתמנות לרב ראשי של צ'רנוביץ אך הוא דחה את ההצעה והעדיף להישאר בבקאו.

בארבעים שנות כהונתו ברומניה, נחשב לאחד מגדולי הרבנים שבה, ורוב הרבנים האורתודוקסיים במדינה זו הוסמכו על ידו. ענה לתשובות הלכתיות רבות שהופנו אליו מרחבי המדינה ומחוצה לה, עסק רבות גם בהתרת עגונות שבעליהן נעדרו עקב מלחמת העולם הראשונה.

היה ממייסדי אגודת הרבנים ברומניה. אהד את הציונות בכלל ואת הציונות הדתית בפרט. נלחם בהתבוללות ובעזיבת הדת של הדור הצעיר.

תשובותיו נאספו בכרכי "שו"ת הרב"ז" בשלשה כרכים. הכרך הראשון יצא בוורשה בשנת תר"ץ, מיד לאחר פטירתו. שני כרכים נוספים יצאו לאור על ידי בניו בישראל.

נפטר בבקאו ממחלה בי"ד בכסלו תר"צ, בהלווייה הספיד אותו הרב הראשי של רומניה, ד"ר יעקב יצחק נימירובר

משפחתו

אשתו הראשונה הייתה בתו של הרב דוד מרמור מטרנופול, אשתו השנייה, הייתה פינקל לבית ריינהרץ, נפטרה בישראל ב-1955.[2]

ילדיו:

מאשתו הראשונה:
  • רבי חנוך העניך שפרן – רב ואב"ד בבוקרשט - עלה לישראל
  • פנחס זעליג שפרן
  • אברהם יהושע השל שפרן
  • בתו זיסל מאיר
  • בתו עלקא דרברמיקר בעלה השני היה ר' אלטר חיים ביריברייער, שנספה בטרנסניסטריה.
  • בתו חוה פכטהלט
מאשתו השנייה:

הנצחתו

בי"ד בכסלו ה'תשע"ז יום השנה ה-87 לפטירתו, נקרא על שמו רחוב הרב שפרן בירושלים.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ יש גרסה[דרושה הבהרה] שנולד בתרכ"ד, 1864
  2. ^ פינקל שפרן, הצופה, מודעת אבל, 13 בדצמבר 1955.
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

31045193בצלאל זאב שפרן