רבי בצלאל זאב שפרן
יש לשכתב ערך זה. ייתכן שהערך מכיל טעויות, או שהניסוח וצורת הכתיבה שלו אינם מתאימים. |
תמונה שפורסמה בשנת 1933 | |
לידה |
1867 ה'תרכ"ז פומוריאני, ממלכת גליציה ולודומריה, כתר אוסטריה, האימפריה האוסטרית |
---|---|
פטירה |
16 בדצמבר 1929 (בגיל 62 בערך) י"ד בכסלו ה'תר"ץ בקאו, רומניה |
כינוי | הגאון מבקאו |
מדינה | רומניה |
למד ב | ישיבת שטפנשט |
מקום פעילות | בקאו |
תקופת הפעילות | 1887–1929 (כ־42 שנים) |
השתייכות | יהדות רומניה |
תפקידים נוספים | בהנהגת איגוד הרבנים של רומניה |
רבותיו | רבי יצחק אהרן איטינגא, רבי יעקב ווידנפלד, רבי אברהם מתתיהו פרידמן |
תלמידיו | הרב אלכסנדר שפרן |
בני דורו | הרב יהודה לייב צירלסון, רבי חיים מרדכי רולר |
חיבוריו | "שו"ת הרב"ז" |
אב | ר' חנוך הניך שפרן |
אם | אלטה רבקה |
צאצאים | ר' חנוך הניך שפרן, ר' מנחם קווה דב שפרן, ר' אלכסנדר שפרן, ר' יוסף שפרן |
רבי בצלאל זאב שַפְרַן (שאפראן; בראשי תיבות: רַבָּ"ז; ה'תרכ"ז, 1867[1] – י"ד בכסלו ה'תר"ץ, 16 בדצמבר 1929) היה רב ופוסק ברומניה. פעל רוב שנות חייו בעיר בקאו שבחבל מולדובה.
ביוגרפיה
נולד לרבי חנוך העניך שפרן ולאלטה רבקה, בפמורן (Pomorzany) שבגליציה, באותה תקופה חלק של האימפריה האוסטרית.
נסמך לרבנות על ידי רבי יצחק אהרן איטינגא ורבי יעקב ווידנפלד, בתרמ"ז החל לכהן ברבנות בסקולען שברומניה, ובתרמ"ט בשטפנשט, שם התקרב לרבי אברהם מתתיהו פרידמן האדמו"ר משטפנשט, בשנת תרס"ה עזב את שטפנשט בעקבות פולמוס בענייני כשרות שהתעורר בעיר והחל לשמש כרב העיר בקאו, שם שימש כרב עד פטירתו, וממנה קיבל את תוארו ה"גאון מבקאו", הציעו לו להתמנות לרב ראשי של צ'רנוביץ אך הוא דחה את ההצעה והעדיף להישאר בבקאו.
בארבעים שנות כהונתו ברומניה, נחשב לאחד מגדולי הרבנים שבה, ורוב הרבנים האורתודוקסיים במדינה זו הוסמכו על ידו. ענה לתשובות הלכתיות רבות שהופנו אליו מרחבי המדינה ומחוצה לה, עסק רבות גם בהתרת עגונות שבעליהן נעדרו עקב מלחמת העולם הראשונה.
היה ממייסדי אגודת הרבנים ברומניה. אהד את הציונות בכלל ואת הציונות הדתית בפרט. נלחם בהתבוללות ובעזיבת הדת של הדור הצעיר.
תשובותיו נאספו בכרכי "שו"ת הרב"ז" בשלשה כרכים. הכרך הראשון יצא בוורשה בשנת תר"ץ, מיד לאחר פטירתו. שני כרכים נוספים יצאו לאור על ידי בניו בישראל.
נפטר בבקאו ממחלה בי"ד בכסלו תר"צ, בהלווייה הספיד אותו הרב הראשי של רומניה, ד"ר יעקב יצחק נימירובר
משפחתו
אשתו הראשונה הייתה בתו של הרב דוד מרמור מטרנופול, אשתו השנייה, הייתה פינקל לבית ריינהרץ, נפטרה בישראל ב-1955.[2]
ילדיו:
מאשתו הראשונה:
|
מאשתו השנייה:
|
הנצחתו
בי"ד בכסלו ה'תשע"ז יום השנה ה-87 לפטירתו, נקרא על שמו רחוב הרב שפרן בירושלים.
קישורים חיצוניים
- רשימת מאמרים על רבי בצלאל זאב שפרן באתר רמב"י
- בצלאל זאב שפרן, שו"ת הרב"ז חלק א'-ג', ורשה תר"ץ, באתר היברובוקס
- חנוך העניך שאפראן, מנחת אזכרה, סעאיני, תרצ"ג, באתר היברובוקס – נכתב על ידי בן הרב"ז. בספר תשובה ארוכה של אביו ביחס לציונות, ודברים לזכרו
- לוסיאן-זאב הרשקוביץ, משפחת שפרן, באנציקלופדיית ייִוואָ ליהודי מזרח אירופה (באנגלית)
- י. ל. בן-טובים, הרב ר' בצלאל זאב שפרן ז"ל: (חמש עשרה שנה לפטירתו), הצופה, 26 בנובמבר 1944
- באנציקלופדיית חכמי גליציה בעריכת הרב מאיר וונדר, כרך ה, ירושלים תשנ"ז
- יעקב גלר, שר התורה מבאקאו: על מפעלו של הרב בצלאל זאב שפרן זצ"ל, פוסק מוערך, חובב ציון, וממקימי היהדות ברומניה, באתר הצופה, 4 באוגוסט 2012
- ברוך טרקטין, אנציקלופדיה ליהדות רומניה, כרך ב' ע"ע 842–846
- באר בשדה שטפנשט, גליון 105 פרשת וישלח תשע"ח.
הערות שוליים
31045193בצלאל זאב שפרן