רבי יהושע שרבני
 | |
| לידה |
1879 ה'תרל"ט בגדאד, עיראק |
|---|---|
| פטירה |
16 בדצמבר 1972 (בגיל 93 בערך) י"א בטבת ה'תשל"ג ירושלים |
| מקום קבורה | הר הזיתים |
| מקום פעילות | בגדאד בעיראק, ירושלים בישראל |
| השתייכות | חרדים ספרדיים |
| תחומי עיסוק | רבנות וקבלה |
| רבותיו | הרב אלישע דנגור, הרב שמעון אגסי והרב יוסף חיים |
| בת זוג | הדסה מסעודה |
| צאצאים | רבי דוד שרבני, הרב יהודה מועלם, אודי שרבני, רבקה ורדי ועוד. |
הרב יהושע שהרבני[1] (ה'תרל"ט – י"א בטבת ה'תשל"ג (16 בדצמבר 1972)) היה מקובל ורב שכונת בקעה שבירושלים[2].
ביוגרפיה
נולד בבגדאד שבעיראק ליצחק ולעזיזה שהרבני. למד בישיבתו של הרב אלישע דנגור, ובהמשך אצל הרב שמעון אגסי והרב יוסף חיים.
רבו הבן איש חי לקחו למלמד לנכדו רבי דוד חיים.
בסביבות שנת ה'תרנ"ו[3] עלה לארץ ישראל והשתכן בירושלים, שם נמנה עם מייסדי ולומדי ישיבת בית המדרש "שושנים לדוד" בשכונת הבוכרים[2].
לאחר מאורעות תרפ"ט עבר להנהיג את הקהילה הספרדית בחברון למספר שנים.
בשנת ה'תש"ב התחיל למסור בישיבת שושנים לדוד שיעורים יומיים בגמרא לכעשרים תלמידים[4]. בשנת ה'תשט"ו עם הקמת ישיבת פורת יוסף הוקמה בה ישיבת מקובלים בשם עוז והדר והוא שימש כנשיאה.
את גדולתו הרוחנית ייחס לכך שרבו הבן איש חי שלחו להודו להתחקות אחר קהילת בני ישראל והזדמן לו ניסיון עם אישה שם שהגדירו "ממש כיוסף הצדיק" והוא הצליח לעמוד בו[5].
את תורת הקבלה למד לצד הרב סלמאן אליהו, וסייע בהוצאת ספרו "כרם שלמה" על ידי השלמת הקטעים החסרים בכתבי היד מזכרונו. נהג לצום משבת לשבת[6]. למד חברותא עם הרב יעקב חיים סופר והוא שכנעו לפרסם את ספרו בצורה של חיבור על שולחן ערוך ולא כקונטרס נפרד[7].
הלך לעולמו ב-16 בדצמבר 1972 (י"א בטבת ה'תשל"ג) כשהוא בן למעלה ממאה שנים ונקבר בהר הזיתים.[8].
שמו הונצח בקריאת רחוב על שמו בשכונת רמת שלמה שבירושלים.
חיבר שיטה על מסכת ביצה וכן חיבור על פסקי הרא"ש - חיבורים אלו לא נמצאו.
מבניו: הרב דוד, רבה של קולומביה; רבי יצחק שימש כדיין; רבי שאול, שימש כדיין לצד הרב עזרא עטיה בבית הדין הספרדי בירושלים ולצד רבי ראובן כץ בפתח תקווה; הרב יוסף חיים מייסד ישיבת המקובלים אמת ושלום, הרב שלמה, היה מלמד בישיבת פורת יוסף[9].
בין נכדיו: הרב יהודה מועלם, אודי שרבני, רבי ראובן שרבני, הדסה מסעודה, שנישאה לרב בן-ציון אבא-שאול וקלרה שנישאה לרב שבתי אטון, רבקה ורדי והרב אליהו אבא שאול הם ניניו.
לקריאה נוספת
- משה שבת ישיבות בגדאד, ירושלים, תולדות רבני בבל וישיבותיה, (חלק א עמ' 358–366)
- שלום מאיר ולך, רבנו האור לציון חלק א, ירושלים תשע"ב, עמודים 179-217.
- אביאל חיים חורי לא ימוש מתוך האוהל - מאמר מקיף על דמותו של הרב יהושע שרבאני, עם נכדו הרב יצחק שרבאני. תור הזהב גיליון 68 תשע"ט.
- מאיר מלכא, ישועות יצחק - תולדות חייו של הרב יצחק כדורי, ירושלים ה'תשע"ג (עמ' 42–43)
קישורים חיצוניים
- המקובל יהושע שהרבני, באתר MyTzadik
- יהושע משה, קץ הימין, ירושלים תשכ"ז, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום)
- רחוב הרב יהושע שהרבני, באתר עיריית ירושלים
- חכם יהושע שהרבני(הקישור אינו פעיל, 3.10.2021), באתר העיראקי
- בשערי ציון, הצופה, 31 בינואר 1941
- רבי יהושע שרבאני באנציקלופדיה ארזי הלבנון
הערות שוליים
- ^ לעיתים שרבני או שרבאני
- ^ 2.0 2.1 רחוב הרב יהושע שהרבני, באתר עיריית ירושלים
- ^ ישיבות בגדאד 358
- ^ משה ש' שבת, ישיבות בגדאד, א', תשע"ו, עמ' 358
- ^ הרב ראובן שרבאני, דרש בחכמה, עמוד יג
- ^ ספר דרש בחכמה
- ^ ישיבות בגדאד, עמוד 368, הערה 109
- ^ ישיבות בגדאד, עמוד 363; דרש בחכמה, עמוד עב
- ^ על בניו ראה עוד בספר רבנו האור לציון תחילת חלק א
יהושע שרבני34161121Q28808090