רבי יהושע אהרן צבי ויינברגר
| שגיאה ביצירת תמונה ממוזערת: לא הייתה אפשרות לשמור את התמונה הממוזערת אל יעדה | |
| לידה | תקע"ה |
|---|---|
| פטירה | כ"ח בכסלו תרנ"ג (בגיל 77 בערך) |
| השתייכות | רבני הונגריה |
| תחומי עיסוק | תנ"ך, אגדה, הלכה, תלמוד, קבלה, מוסר |
| רבותיו | סבו הרב אהרן משה אריה גידונג מפזינג, הרב בנימין וולף לעוו מורבו, החת"ם סופר |
| תלמידיו | בנו הרב שמואל זלמן |
| חיבוריו | שו"ת מהריא"ץ, חיבור חידושים על מסכת כתובות (נשרף) |
הרב יהושע אהרן צבי ויינברגר (תקע"ה, 1815 - כ"ח בכסלו תרנ"ג, 1892) נודע בכינוי מהריא"ץ (מורנו הרב יהושע אהרן צבי), היה מתלמידיו של החת"ם סופר בשנותיו האחרונות, כמו גם ידידו הטוב, הרב הלל ליכטנשטיין. הוא התפרסם כרבה של מרגיטה, תפקיד שאותו מילא לאחר הרב ליכטנשטיין.
תחילת דרכו
הרב ויינברגר נולד לרב משה ויינברגר, ראב"ד ססובר (שוסבורג בפי היהודים שבה כיהן גם הרב מרדכי בנט). להוריו לא היו ילדים במשך זמן רב, וגם לאחר שנולד בנם בכורם הוא נפטר בילדותו. נודע בילדותו כברוך כישרונות ובעל מידות טובות ובגיל 10-9 אמו, שהייתה דור שנים-עשר למהר"ל מפראג, לקחה אותו לאביה, הרב אהרן משה אריה גידונג, אב"ד פזינג שילמדו תורה.הרב ויינברגר למד עם סבו העיוור במשך כמה שנים, והיה קורא בקול את שלמדו. לאחר כמה שנים כשהיה כבר בקי בש"ס ופוסקים, נסע לישיבת הרב בנימין וולף לעוו בורבו. לאחר זמן לא רב נסע לישיבת הרב משה סופר בפרשבורג. כבר בימים הראשונים לבואו נודע כעילוי גדול בבקיאות ובחריפות[1].
הוא נישא בתקצ"ו ליוטא, בתו של הרב יעקב דוב פלדמן מהכפר פֶטְרָה הקרוב למרגיטה. לזוג נולדו חמישה ילדים. חותנו הגיע לישיבת החת"ם הסופר לבחור לו חתן לבתו זו והחת"ם סופר המליץ על "הרשל שויסבורג", כינויו של המהריא"ץ בישיבה. רעייתו נפטרה בדמי ימיה ובתרל"ה נישא בשנית, ללאה-יוטא, בתו של הנגיד נחמיה רוזמן.
במשרת הרבנות
בשנת תר"ה הוצע לרב ויינברגר לכהן כרב בהקהילה היהודית במרגיטה, אך הוא סירב בגלל שחותנו ביקש מחתניו שלא יקבלו עליהם משרת רבנות בחייו. בני הקהילה נתנו את לו כתב הרבנות שייתן אותו למי שירצה. ויינברגר מסר את כתב המינוי לרב הלל ליכטנשטיין שבאותו זמן למד תורה בגלנטה בעוני, לאחר שבירר שהמינוי לא יעורר התנגדות בקהילה. לאחר שהרב ליכטנשטיין עבר לכהן כרבה של קלוז', שוב פנו יהודי מרגיטה לרב ויינברגר שיאות לכהן כרבם, אך הוא עדיין סירב בגלל רצון חותנו ושוב פעל לשכנע את אנשי הקהילה לקבל את הרב ליכטנשטיין שנאלץ לעזוב את קלויזנבורג, שמונה שוב בשנת תרי"ט לרבנות מרגיטה והסביבה. בשנת תרכ"ז נפטר חותנו של הרב ויינברגר, והרב ליכטנשטיין, שראה שחברו זקוק למשרת רבנות לפרנסת משפחתו, נסע לסיקסו לפעול לבחירת ויינברגר כרב העיירה. משראשי הקהילה אמרו שהם רוצים אותו עצמו כרב, הסכים הרב ליכטנשטיין והעביר בתרכ"ב לרב ויינברגר את משרת רבנות מרגיטה והסביבה[2].
בשמשו כרבה של מרגיטה התפרסם כאחד מגדולי הפוסקים ומכל טרנסילבניה ואף מכל רחבי הונגריה, נשלחו אליו שאלות הלכתיות סבוכות, וגם מגדולי הרבנים של הדור שלפניו. בין גדולי הרבנים שעימם נשא ונתן בהלכה נמנו: הרב משה הירש פוקס מגרוסוורדיין, הרב עמרם בלום מברטיא-אויפאלו (התפרסם בעיקר כרבה של חוסט), הרב משה שמואל גלזנר מקלויזנבורג, הרב אליהו קליין מהאלמין, הרב צבי הירש שפירא ממונקץ', הרב יעקב משה שוורץ מקראסנא, הרב חיים יוסף דוב הלר מקראסנא והרב ברוך בנדיט ליכטנשטיין מקראסנא. כן התפרסם כצדיק וקדוש ופועל ישועות. מגדולי המקובלים באותו הדור שהיכירוהו העידו עליו שהוא בקי גם בתורת הנסתר שבה עסק בלילות.
היה עמוד התווך בין רבנים שפעלו בדרך תקיפה כמו הרב הלל ליכטנשטיין והרב חיים סופר (רב במונקץ' ובודפשט) לבין רבנים שפעלו בדרך מתונה יותר כמו הרב יצחק אהרן לנדסברג מגרוסוורדיין, הרב צבי שלמה שיק והרב מאיר פרלס.
| תקופת חייו של רבי יהושע אהרן צבי ויינברגר על ציר הזמן |
|---|
 |
חיבוריו
הרב ויינברגר לא העלה על הכתב את השאלות הרבות שנשאל ולא חשב להדפיסם, נכדו[3] הרב מרדכי בריסק הביא לדפוס את הספר 'שאלות ותשובות מהריא"ץ' חלק ראשון על או"ח ויו"ד. המשך הכתב יד של ספר השו"ת הזה נקטע בגלל השואה, ויש לפנינו רק את החלק הראשון כשכתב היד של החלק השני שעמד לצאת לאור נעלם בזמן השואה. כן יצא לאור 'לקוטי מהריא"ץ' - ליקוט חידושים של המהריא"ץ על התנ"ך, חידושי אגדות הש"ס (מה ששמעו מפיו), הדרכות רוחניות ושו"ת של שאלות ותשובות מהמהריא"ץ שלא נדפסו לפני כן. בהוצאת "זיכרון - מפעל להנצחת יהדות הונגריה", בני ברק תשס"ג (2003) בליקוט מכתבי תלמידיו וצאצאיו ועריכה של משה אלכסנדר זושא קינסטליכר. הדפסה שנייה לאחר תש"ס {2000).
בנוסף הופיע 'חידושי מהר"ץ' (כך השם במקור) שבו חידושים של המהריא"ץ בסוגיות בסדר נשים בתלמוד הבבלי בתוך "קובץ עטרת אבות" שערך הרב משה אלכסנדר זושא קינסטליכר. בהוצאת "זיכרון - מפעל להנצחת יהדות הונגריה", בני-ברק תשס"ד (2004).[4]
לאחר שחיבור של חידושי תורה על מסכת כתובות מהתלמוד הבבלי נשרף, הפסיק לכתוב חידושי תורה. חידושי אגדה לא כתב כלל מלכתחילה. חידושי הלכה ואגדה מפוזרים בספרי תלמידיו. וכן מובאים חידושים כאלו בהקדמות ל'שאלות ותשובות מהריא"ץ' חלק א' ול"דרשות מהר"ם בריסק" שהרב מרדכי בריסק קרא להן "פתח עיניים", ובספר "שארית יוסף" של הרב יוסף אריה גרוס, נכד המהריא"ץ. הרב גרוס, בן חתנו של המהריא"ץ, הרב מרדכי גרוס מצ'נגר, למד עם סבו בשנותיו האחרונות.
הרב מרדכי בריסק הוסיף מדברי הרב ויינברגר חידושים לתנ"ך, לאגדות הש"ס והדרכות רוחניות. מחידושי התנ"ך הביא בעיקר את החידושים לתורה. הוא הספיק לפרסם את הדברים על חומש בראשית ב'שו"ת מהריא"ץ', את הדברים על חומש שמות בראש 'דרשות מהר"ם בריסק' וחלק מהדברים על חומש ויקרא כהקדמה ל'שו"ת מהר"ם בריסק' חלק ג'. וכן הוסיף לזה את 'חדושי מהרש"ז' - חידושים על התנ"ך והש"ס ושו"ת מאת הרב שמואל זלמן ויינברגר, בנו של המהריא"ץ ויורשו ברבנות מרגיטה והגליל.
תלמידיו
מבין תלמידיו היו רבנים חשובים שמהבולטים בהם היו:
- הרב יהונתן בנימין הכהן, דומ"ץ (דיין ומורה צדק) בסליש ומחבר "נפש יהונתן".
- הרב יעקב יוסף גרוס, אב"ד אובודה (נקראה בפי היהודים אובן ישן) שנודע בחיבורו "תבואת יקב" .
- הרב יהודה קאין מעגרבג, מחבר "מנחת יהודה".
- הרב יוסף הלוי ברגר, רבה של העיר גרלה.
ילדיו
כל חמשת ילדיו היו מאשתו הראשונה:
- הרב אברהם יהודה - הבן הבכור שלמד תורה אצל אביו ובישיבת פרשבורג אצל הכתב סופר, בן החת"ם סופר, רבו של אביו.
- אסתר - נישאה לרב מרדכי גרוס מצ'נגר.
- הרב עקיבא יוסף - התגורר במרגיטה.
- בריינדל - נישאה לרב יחזקאל קליין מבודפשט. נפטרה בצעירותה והרב קליין התחתן בשנית עם מאטיל, בת בנו בכורו של המהריא"ץ.
- הרב שמואל זלמן - מילא את מקומו במשרת הרבנות של מרגיטה והסביבה במשך 40 שנים. למד בישיבת פרשבורג אצל הרב שמחה בונם סופר (השבט סופר), בן הכתב סופר ונכד החת"ם סופר. בנו הרב מרדכי עזריאל מילא את מקומו אחרי פטירתו ברבנות העיר.
לקריאה נוספת
- עולמי : ספר זיכרון לקהלת סעפלאק וגליל מארגרטין, אהרן צבי אילון (ויינברגר) ז"ל, ירושלים תשנ"ח, עמ' 191-171.
קישורים חיצוניים
- הספר "עולמי : ספר זיכרון לקהלת סעפלאק וגליל מארגרטין" באתר ספריית העיר ניו יורק שבו מסופר בהרחבה על תולדות משפחת ויינברגר.
- "ספר יזכור לקהילת מרגרטין והסביבה", ירושלים תשל"ט, באתר ספריית העיר ניו יורק, עמ' 50-66
- תמונתו של המהריא"ץ, באתר של מוסדות "תיקון המידות"
- משפחת הרבנים וויינבערגער - מארגארעטין-ניגרעשט באתר אידישע וועלט פארומס.
הערות שוליים
- ^ הקדמה, שו"ת מהריא"ץ, מארגרעטען, תרע"ג, באתר היברובוקס
- ^ "ספר יזכור לקהילת מרגרטין והסביבה" באתר ספריית העיר ניו יורק, עמ' 45-46
- ^ מדוייק יותר, חתן בנו הרב ש"ז.
- ^ את הקובץ הביא לדפוס הרב קינסטליכר לכבוד חתונת בנו יעקב ובו לצד דברי המהריא"ץ גם דברים של הרב יחזקאל פנט מחבר "מראה יחזקאל", ושל שני רבנים ממשפחתו של הרב קינסטליכר.
