רבי חיים שלמה רוטנברג
 | |||||
| לידה |
ט"ו באדר ה'תר"ל טאש | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| פטירה | ו' בטבת ה'תר"פ | ||||
| מקום פעילות | ניר אדאני, קוסון | ||||
| תחומי עיסוק | אדמו"ר | ||||
| תפקידים נוספים | רב עיר, אב"ד וראש ישיבה | ||||
| רבותיו | אביו ורבי אליעזר צבי ספרין | ||||
| אב | רבי יהוסף רוטנברג | ||||
| |||||
| |||||
רבי חיים שלמה הלוי רוטנברג (מכונה ה'שמועה טובה', ט"ו באדר ה'תר"ל - ו' בטבת ה'תר"פ) היה האדמו"ר השני מקוסון ורבה של קוסון בהונגריה, קודם לכן שימש כאב"ד וראש ישיבה בניר אדאני (אנ') בהונגריה.
ביוגרפיה
נולד בטאש לרבי יהוסף, ושרה יטל בת רבי משולם פייש מטאש. בציווי זקנו רבי משולם פייש מטאש נקרא בשם שלמה, על שם רש"י, שזקנו מטאש היה מצאצאיו. השם חיים נוסף לו לאחר שחלה. כילד בלט בהתמדתו בתורה, בקדושה ופרישות. למד תורה מאביו. היה מקורב לזקנו מטאש. נשא את רייצא נינת רבי יצחק אייזיק מקומרנה, בת לנכדו[1] רבי אשר ישעיה רובין מקולבסוב. החתונה התקיימה בקומרנה, בחצרו של הדוד רבי אליעזר צבי מקומרנה[2]. לאחר נישואיו הוסמך להוראה על ידי רבי יצחק אייזיק וייס שאמר עליו "עוד לא ראיתי אברך כמותו בקי בכל ארבעה חלקי השולחן ערוך".
היה מקורב לדודו רבי אליעזר צבי ספרין מקומרנה. בה'תרנ"ג מונה לרב ואב"ד ניר - אדאני בהונגריה שם עמד גם בראשות הישיבה. בה'תרס"ו עבר לדברצין שם שימש כרבם של קהל הספרדים, רבנות שאביו שימש בה קודם לכן. בה'תר"ע חלה אביו ורבי חיים שלמה עבר להתגורר בקוסון, סמוך לאביו, כדי לעזור לו בהנהגת העיר ומונה לאב"ד בעיר[3]. לאחר פטירת אביו בכ"ג בחשון ה'תרע"ג הוכתר לממלא מקומו באדמו"רות ורבנות בעיר קוסון.
התפרסם כבעל צדקה גדול. התנגד לרעיון הציונות ולהתחברות עמהם[4].
נפטר ביום ראשון פרשת ויחי ו' בטבת ה'תר"פ ונקבר בקוסון. לאחר פטירתו הוכתר לממלא מקומו אחיו וחתנו רבי ישראל צבי רוטנברג, ה'אור מלא'.
משפחתו
- בנו רבי משה שמואל רוטנברג (נפטר בכ' באייר ה'תשל"ד) חתן רבי יעקב הלוי רוטנברג מקוזיבא. כיהן כרב בדברצין. לפני מלחמת העולם השנייה עבר לארצות הברית וכונה האדמו"ר מקוזיבא. לאחר מכן עלה לישראל והתגורר בבני ברק ברחוב חפץ חיים שם כיהן כאדמו"ר מקוסון. הוציא את דברי תורתו של אביו בספר 'שמועה טובה'.
- בתו חיה דרעזיא, אשת רבי יואל צבי ראטה[5], אב"ד טיססלקה מחבר ספר 'מעט צרי' ו'שערי מידות'[6], נרצחה בשואה יחד עם ששת ילדיה, בתה השביעית נישאה לאחיינה רבי מרדכי רוטנברג[דרושה הבהרה] שמילא את מקום בעלה[דרושה הבהרה]. בעלה נישא בשנית לבתו של רבי שלום נח מוורצקי. נפטר בט"ז בניסן ה'תשי"ח.
- בתו מינדל, אשתו בזיווגו הראשון של דודה רבי ישראל צבי רוטנברג.
- בתו רחל מלכה, אשתו בזיווגו השני של דודה רבי ישראל צבי רוטנברג.
קישורים חיצוניים
- יצחק אלפסי, שושלת קאסאן, החסידות מדור לדור ב, ירושלים, תשנ"ח, עמ' 488, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום)
- הרב אהרן שפירא, רבי חיים שלמה הלוי [ראטענבערג] מקאסאן, ימי זכרון, בני ברק, תשס"ד, עמ' ס, ג' בטבת, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום)
לקריאה נוספת
- ישכר בעריש ווייס, "הרה"ק רבי חיים שלמה מקאסאן זי"ע - בעל 'שמועה טובה'", בתוך גליון עלים לתרופה, פרשת ויגש ה'תש"פ
הערות שוליים
- ^ חתן בנו רבי אלכסנדר סנדר ספרין (השני).
- ^ עטרת שלום, ירושלים: עלון שבועי שע"י מוסדות קאמרנא, תשע"ב, פרשת וישב, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום).
- ^ כמופיע על מצבת קברו
- ^ ראו חתימתו על קול קורא עם רבנים נוספים בפליטה הנשארת, ירושלים: מכון מעין החכמה, תש"ל, עמ' נה, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום)
- ^ נכד רבי יואל צבי ראטה מחוסט. ראו: הרב מו"ה יואל צבי ראטה, בשם הגדולים מארץ הגר-חלק ב, מערכת י, עמוד 380, מס' 80.
- ^ לאחר השואה החל לכהן כאדמו"ר יחד עם בן דודו רבי פנחס שלום כשרוב שרידי חסידי קוסון פנו אליו.