רבי ישראל צבי רוטנברג

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
רבי ישראל צבי רוטנברג
לידה 1889
י"ט בתשרי ה'תר"ן
ניר מאדה הונגריה הונגריההונגריה
פטירה ג' בסיון ה'תש"ד (בגיל 55 בערך)
גטו בברגסז
מקום פעילות קוסון
תחומי עיסוק אדמו"ר
תפקידים נוספים אב"ד, ראש ישיבה
רבותיו אביו ורבי אליעזר צבי ספרין
חיבוריו אור מלא
אב רבי יהוסף רוטנברג
חותן אחיו רבי חיים שלמה רוטנברג מקוסון, רבי שלום אליעזר הלברשטאם
אדמו"ר מקוסון ורבה של קוסון ה־שלישי
ו' בטבת ה'תר"פג' בסיון ה'תש"ד
(24 שנים)
→ אחיו וחותנו רבי חיים שלמה רוטנברג
עומד במרכז
כותרת נייר המכתבים שלו ועליה הבלנק הרשמי של ישיבתו

רבי ישראל צבי הלוי רוטנברג (מכונה ה"אור מלא" על שם ספרו; י"ט בתשרי ה'תר"ן, 1889 - ג' בסיון ה'תש"ד) היה האדמו"ר השלישי מקוסון, שימש גם כאב"ד וכראש ישיבה בקוסון. נרצח בשואה.

ביוגרפיה

נולד בניר-מאדה, הונגריה, לרבי יהוסף ושרה יטל בת רבי משולם פייש לאווי מטאהש. נקרא "צבי" על שם סבו רבי צבי הירש מזידיטשוב. בגיל 5 חלה, ובהוראת רבו של אביו, רבי אליעזר צבי ספרין מקומרנה הוסיף לו אביו את השם "ישראל".  

למד תורה וחסידות מאביו. ובגיל 8 התקרב לרבי אליעזר צבי מקומרנה, ואותו החשיב לרבו המובהק. בגיל 15 התפרסם כבקי בתורת הקבלה, בשנים אלו התבטא עליו אביו שישנם רבים שגדולים בתורת הקבלה אך אינם מגיעים לבקיאותו המופלגת של בנו.

נשא את מינדל בת אחיו הגדול רבי חיים שלמה רוטנברג מקוסון. בה'תרע"ט נפטרה אשתו ונישא לאחותה רחל מלכה. בה'תרפ"ה נפטרה אף היא ונשא את אדל בת רבי שלום אליעזר הלברשטאם מרצפרט. היה מקורב לרבי ישכר דב רוקח מבעלז ולרבי צבי אלימלך שפירא מבלאז'וב.

לאחר פטירת אחיו/חותנו בו' בטבת תר"פ הפצירו בו חסידי קוסון שימלא מקום אביו ואחיו ברבנות ואדמו"רות. לאחר שהתייעץ ברבו רבי ישכר דב מבעלז הסכים למינוי והחל לכהן כרב ואדמו"ר בקוסון.

הקים את ישיבת "עטרת צבי" על שם סבו רבי צבי הירש מזידיטשוב, ועמד בראשה.

נודע כבעל מופת. מדי בוקר לאחר טבילה במקוה נהג לומר תרי"ג מצוות[1]. התנגד להקמתה של אגודת ישראל.

בשואה

בשבת זכור ובפורים של שנת תש"א התבטא לחסידיו: ”רבותי חורבן גדול ממשמש ובא על העולם, יש זמן שגוזרים גזירה מן השמים ומודיעים לצדיקים שיבטלו אותו, ויש שגוזרין גזירה מן השמים ומסתירים אותה מן הצדיקים, אבל הצדיקים נודעים ממנה בעקיפין, ומרעישים עולמות ומבטלין את הגזירה. אבל יש עת שגוזרין גזירה ואין ידוע לשום צדיק ואינם יודעים מאומה, וגם יש שגוזרים גזירה ומודיעים לצדיקים ויודעים ממנה אבל אין יכולין לעשות דבר נגד הגזירה בשום אופן, ואין תקנה רק דבר אחד והוא התשובה אולי אולי ירחם, על כן רבותי נשוב בתשובה שלימה, כי בא חורבן שלא היה עוד כזה בעולם”, ופרץ בבכי שסחף את הנוכחים.

עם פלישת הנאצים להונגריה, הצליחו חסידיו להשיג עבורו אשרת יציאה מהונגריה, אך הוא לא רצה להיפרד מתלמידיו וחסידיו ובחר להישאר בקוסון. באסרו חג פסח תש"ד הקיפו הנאצים את העיר קוסון והובילו את התושבים לגטו בברגסז, שם עונה קשות, בהמשך נלקח למחנה ההשמדה באושוויץ, שם נרצח יחד עם חסידיו וכל בני משפחתו, בג' בסיון תש"ד.

ספריו

דברי תורתו נדפסו בספר אור מלא, מנהגיו בספר הליכות קודש יצאו לאור על ידי תלמידו צבי פלברבוים.

תלמידיו

משפחתו

מזיווג ראשון:

לקריאה נוספת

  • הרב צבי נחמן הלוי ראטטענבערג, "זכר צדיק", בתוך גליון יסודות, עמ' 12 פרשת בחוקותי, תשע"ט, ניו יורק
  • עזריאל וויינער, "שנות דור ודור", בתוך דער איד, עמ' 19, פרשת בחוקותי, תשע"ט, ניו יורק

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ הרב גבריאל ציננער, נטעי גבריאל, תשנ"ט, עמ' קטו, הלכות חג השבועות, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום)
  2. ^ עליו, באתר זיכרון בספר