רבי דוד פרידמן (קרלין)
 | |
| רבי דוד פרידמן | |
| לידה |
1828 תקפ"ח |
|---|---|
| פטירה |
18 בפברואר 1915 (בגיל 87 בערך) ד' באדר תרע"ה |
| תחומי עיסוק | פוסק הלכה |
| תפקידים נוספים | רבה של קרלין |
| חיבוריו | 'שאילת דוד', 'פסקי הלכות יד דוד' |
רבי דוד פרידמן מקרלין (י"ח באדר תקפ"ח, 1828 - ד' באדר תרע"ה, 18 בפברואר 1915) היה מגדולי הפוסקים של יהדות ליטא בסוף המאה ה-19 ובתחילת המאה ה-20.
ביוגרפיה
נולד בביאלה פודולסק לרבי שמואל. בהיותו בן שש עקרה משפחתו לוורשה, ושנתיים לאחר מכן בשנת תקצ"ו הלך ללמוד בבריסק אצל הרב אריה לייב קצנלבויגן אב"ד בעיר (נפטר בה'ת"ר). בהמשך עבר לקמניץ אל אחיו רבי יוסף, כן ישב במוהילב ונודע כגדול בתורה. בשנת תרכ"ח (1868) התמנה לרב העיר קרלין ושימש בתפקיד זה במשך חמישים שנה.
בלימודו נהג להתמקד בדברי התלמוד ומפרשיו הראשונים ולהימנע מלעיין בדברי האחרונים. בהקדמה לספר "שו"ת שאילת דוד" כתב: ”בכל ימי שיגעתי ללמוד את שני התלמודים והתוספתות ולהבין דברי רבותינו הראשונים נשמתם עדן, לא נתנני העת לעיין ולהעמיק בדברי רבותינו האחרונים נוחי נפש, ורק לעתים רחוקות הראו לי מה מדבריהם המסייעים או מנגדים לדברי, ואז הבאתי את דבריהם והתבוננתי בסברותיהם, ואת הנראה בעיני כתבתי”.
נפטר בעיצומה של מלחמת העולם הראשונה, בד' באדר תרע"ה (1915).
פעילות ציבורית
.crop.jpg)
בעקבות פרסום ספרו של הרב צבי הירש קלישר "דרישת ציון", יצא בתקיפות נגד האפשרות של חידוש עבודת הקרבנות[1], רעיון שהעלה הרב קלישר. עם זאת, הוא הביע תמיכה בעניין ההתיישבות בארץ ישראל, ובהמשך נתן ידו לתנועת חיבת ציון ואף השתתף בוועידת קטוביץ (1884).
ב-1880 יצא להגנת גיסו, יחיאל מיכל פינס, מפני החרם שהטילו חלק מחכמי ירושלים. הוא חיבר קונטרס בשם 'עמק ברכה', המכיל בירור הלכתי מקיף בעניין חרמות, גזירות ותקנות הקהל, אשר בו השיג באריכות על טענותיהם האפשריות של המחרימים.[2]
היה ממתנגדי היתר המכירה בשמיטה של שנת תרמ"ט (1888/1889)[3], אבל מתוך התחשבות ביישוב המתחדש בארץ ישראל וכדי למנוע את חורבנו, נטה לאפשר עשיית מלאכות שאינן אסורות מהתורה, על יד התקנת תקנה בהסכמת רוב חכמי ישראל[4].
למרות תמיכתו המוקדמת בתנועת חיבת ציון, נמנה הרב פרידמן עם המתנגדים החריפים לתנועה הציונית החילונית. בתר"ס (1900) התפרסם מכתבו כנגד התנועה בקונטרס "אור לישרים" שנכתב "נגד השיטה הציונית", וכלל התייחסות לתנועה החילונית ואגרות של רבנים בגנותה, בהם: רבי חיים מבריסק, רבי אליהו חיים מייזל, רבי שלום דובער שניאורסון ואחרים.[5] בתרע"ג (1913) יצא נגד חברת "מפיצי ההשכלה" על רצונה להכניס לימודי חול למוסדות חינוך חרדים.
על מעמדו הציבורי ניתן ללמוד מפנייתם של הרבנים רבי חיים מבריסק ורבי חיים עוזר גרודזנסקי אליו, בבקשה שיפרסם ברבים את דעתו כנגד אלו שרצו לתקן קידושין על תנאי. במכתבם משנת תרס"ז (1907) כינו אותו "גדול הדור" ו"זקן ההוראה לבית ישראל ויחיד בדורנו". בנוסף לגדלותו בתורה, התפרסם הרב דוד פרידמן כאיש צדיק וקדוש ורבים באו לקבל מברכותיו, בהם גם חיילים יהודים שהגיעו לקבל ברכה ערב גיוסם בתקופת מלחמת העולם הראשונה.
ספריו
מלבד הספרים שנדפסו בחייו כתב הרב דוד פרידמן חידושים רבים, אולם רובם אבדו במלחמת העולם הראשונה. המעט שניצל הודפס על ידי מוסד הרב קוק כחלק שלישי של החיבור "פסקי הלכות יד דוד" בשנת תשל"א (בתוספת מבוא וביוגרפיה מאת הרב שילה רפאל).
- שו"ת "שאילת דוד". נדפס בתרע"ג
- "פסקי הלכות-יד דוד" על הלכות אישות - שלושה חלקים.
- קונטרס עמק ברכה על עניני החרם: יסודו וכחו ומשפטו ומשפט מי שהכח בידם להשתמש בו.
קישורים חיצוניים
- עליו
- בן ציון בן משה אייזענשטאדט, דוד פרידמאן, בספרו דור רבניו וסופריו, כרך א, ורשה: (דפוס האלטער ואייזענשטאדט), תרנ"ה 1895, עמ' 46–47, באתר היברובוקס
- שמואל אלישיב, סבי ר' דוד'ל מקרלין, "הצופה", 8 ביוני 1956
- 'פרידמן, ר' דוד ב"ר שמואל („ר' דוד'ל קארלינער”)', בתוך: דב ליפץ (מרכז המערכת), נתן גורן [ואחרים] (מערכת), יהדות ליטא, כרך ג, ספר א: "אישים", תל אביב: עם הספר, תשכ"ז, עמ' 79 (ספר יזכור לקהילת ליטא, בספריית העיר ניו יורק, תמונה 1277).
- תולדות רבי דוד מקרלין, קובץ ישורון, כרך ט, אלול תשס"א, עמ' תשפ"ו
- ספריו
- שאילת דוד חלק א-ב, פיוטרקוב 1913, באתר היברובוקס
- יד דוד חלק א', באתר היברובוקס
- יד דוד חלק ב', באתר HebrewBooks
- קונטרס עמק ברכה באתר HebrewBooks
הערות שוליים
- ^ קונטרס דרישת ציון וירושלים, בשו"ת שאילת דוד חלק א
- ^ איתם הנקין, החרם על רי"מ פינס בירושלים וקשריו עם גיסו רבי דוד פרידמן, המעין טבת תשס"ט
- ^ שאילת דוד חלק א, חידושים בענייני שביעית עמ' 43
- ^ שאילת דוד חלק א, חידושים בענייני שביעית עמ' 42
- ^ אור לישרים, באתר היברובוקס
32699130דוד פרידמן (פינסק-קרלין)