רבי דוב בער פרידמן (צ'ורטקוב)
| לידה |
ה'תרמ"ב צ'ורטקוב |
|---|---|
| פטירה |
כ"ד באלול ה'תרצ"ו (בגיל 54 בערך) וינה |
| מקום קבורה | וינה |
| תקופת הפעילות | ה'תרצ"ד–ה'תרצ"ו |
| השתייכות | חסידות |
| תחומי עיסוק | אדמו"ר |
| תפקידים נוספים | חבר וועד הפועל של אגודת ישראל |
| בת זוג | מרים |
| שם השושלת | רוז'ין |
| אב | רבי ישראל |
| אם | שבע רוחמה |
| מספר צאצאים | 3 |
| חותן | רבי יצחק פרידמן מבויאן |
רבי דוב בער פרידמן (ה'תרמ"ב - כ"ד באלול ה'תרצ"ו, 11 בספטמבר 1936) היה אדמו"ר בדור השלישי בחסידות צ'ורטקוב.
ביוגרפיה
נולד בצ'ורטקוב בחודש סיון[1] ה'תרמ"ב לרבי ישראל מצ'ורטקוב ולשבע רוחמה, בתו של רבי אברהם יעקב מסדיגורה. אביו לקח את רבי זלמן ברודר כמלמד לבנו, ובהמשך כיהן המלמד כמשמשו של תלמידו רבי דוב בער.
נשא את מרים[2] בת דודו רבי יצחק פרידמן מבויאן, החתונה התקיימה בי"ז בסיון ה'תרנ"ט בעיר בויאן. לאחר נישואיו התגורר בבויאן עד לפרוץ מלחמת העולם הראשונה, אז עבר יחד עם חותנו לווינה. בתקופה זו התעשר, והקים קרן גמ"ח לפליטי המלחמה. כן ניהל בית יתומים בווינה. היה יד ימינו של אביו בענייני הציבור[3]. לאחר הקמת תנועת אגודת ישראל הורה לו אביו לשמש כחבר וועד הפועל העולמי בתנועה, ובתפקידו זה השפיע רבות על פעולות התנועה באירופה, וכונה בשל כך "המצפן האגודאי"[3].
לאחר פטירת אביו בי"ג בכסלו ה'תרצ"ד הפצירו החסידים בבנים רבי נחום מרדכי ורבי דוב בער לכהן כאדמו"רים, אך הם סירבו לכך. להפצרת אימו ניאות רבי נחום מרדכי לכהן כאדמו"ר, והוא ניאות לכך בתנאי שאחיו רבי דוב בער יסייע לו. רבי דוב בער שסירב לפתוח חצר בעצמו, נשאר לצד אחיו בווינה. הוא סירב גם להצעה לכהן באדמו"רות חסידות שטפנשט לאחר פטירת האדמו"ר רבי אברהם מתתיהו פרידמן.
הוא קיבל רק קוויטלאך שאחיו קרא, אך הסכים לקבל פדיון נפש ללא קוויטל, באמרו ש"כעת, כאשר אינני רבי, אוכל לברך אתכם, שכן אמרו חז"ל אל תהי ברכת הדיוט קלה בעיניך"[4].
התפרסם כעילוי ובעל זכרון. אביו התבטא עליו שהוא ה"רבי של כל הרבי'ס". רבי ישראל יצחק פיקרסקי ראש ישיבת חב"ד בארצות הברית התבטא שלא מצא גדול בתורה כמוהו בכל פולין.
נפטר בגיל צעיר לאחר מחלה קשה בכ"ד באלול ה'תרצ"ו (11 בספטמבר 1936) ונקבר באוהל אביו בוינה[5]. על פי צוואתו לא נכתבו על מצבתו תארים כלשהם.
צאצאיו
- בנו אברהם יעקב, נפטר בגיל 12.
- בנו רבי דוד משה, נולד בתרע"ד, לאחר האנשלוס עונה על ידי הנאצים ומיד ברח מוינה לאנגליה. לאחר השואה סירב לקבל עליו אדמו"רות כלשהי, נפטר בכ"ז בשבט תשמ"ח[6]. בניו מנהיגים בתי מדרשות הנושאים את השם "צ'ורטקוב": בנו הרב דוב בר פרידמן בקהילת חסידי צ'ורטקוב באנטוורפן, ובנו הרב ישראל פרידמן בקהילת החסידים במנצ'סטר.
- בתו חנה פייגה.
| עץ שושלת רוז'ין | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
לקריאה נוספת
- חיים דוב שטרן, נר ישראל, חלק ו', בני ברק תשנ"ט, עמ' לז-מט
- ישראל שפיגל, על הצדיקים ועל החסידים, ירושלים תש"ע, חלק א', ערך "הרה"ק ר' נחום מרדכי מטשורטקוב ואחיו", עמ' 235-254
- דוד משה שפיגל, דורש טוב מועדים, ירושלים תשכ"ד, פרקי תולדות, עמ' קעא-קעד
- ישראל שפיגל, בטאון מסילות, גליון כ"ז, חשון תשנ"ז, עמ' 45-59
הערות שוליים
- ^ דב בער רבינוביץ, אגרות הרה"ק מרוז'ין ובניו, ירושלים תשס"ג, חלק א' עמ' קז.
- ^ בשנת תרצ"ט נמלטה עם בנה ובתה ללונדון, שם התגוררה עד לפטירתה בח' בניסן תשט"ז.
- ^ 3.0 3.1 אריה בקנרוט, אביר המלכות, ירושלים תשס"ד, חלק א' עמ' רנה.
- ^ ישראל שפיגל, על הצדיקים ועל החסידים, ירושלים תש"ע, חלק א' עמ' 249.
- ^ דוב שטרן, נר ישראל, ה'תשנ"ד.
- ^ ישראל שפיגל, על הצדיקים ועל החסידים, ירושלים תש"ע, חלק א', ערך "הרה"צ ר' דוד משה פרידמן", עמ' 363