רבי דב בריש ויידנפלד

הרב מטשיבין

רבי דב בריש וידנפלד (ביידיש: דוב בעריש וויידענפעלד; ה' בשבט תרמ"א, 5 בינואר 1881 - י' בחשוון ה'תשכ"ו, 5 בנובמבר 1965), נודע בכינוי הרב מטשעבין, היה ראש ישיבה, פוסק הלכה וחבר מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל בישראל.

תולדותיו

נולד בעיר הרימאיליב שבפולין לרבי יעקב ווידנפלד, מחבר הספר "כוכב מיעקב", שהיה רב העיר ומחסידי הוסיאטין. אביו נפטר בעודו נער, ובשנת תר"ס, בגיל 19, נשא את יאכט, בתו של הגביר ישראל יוסף קלוגר, ועבר לעיר טשיבין (טשעבין) שבגליציה שבה התגורר חותנו. לצד ניהול בתי העסק של המשפחה שקד על לימודו. עמד בקשר עם רבי מאיר אריק, רבי שלום מרדכי שבדרון, רבי מנחם זמבה ועוד.

למרות הפצרות סירב לקבל משרת רבנות והעדיף לעסוק במסחר. לאחר שפשט את הרגל ב-1918 נאלץ לקבל משרת מורה-הוראה, ובשנת 1923 התמנה לרב העיר טשיבין. הוא הקים בעיר ישיבה גדולה בשם "כוכב מיעקב" (על שם אביו).

בית בוקסבוים בגבול שכונת רחביה ושערי חסד בירושלים, בו התגורר הרב מטשיבין מאז עלייתו לארץ

עם פרוץ מלחמת העולם השנייה ופלישת הנאצים לפולין ב-1939 התעורר חשש כבד לחייו, לאחר שבעיתון המפלגה הנאצית "דר שטירמר" הוא תואר כ"גדול התלמודיסטים בעולם". הוא נמלט מפולין ללבוב שהייתה אז בשליטת ברית המועצות, והתגורר בבית האדמו"ר מהוסיאטין. בקיץ 1940 נעצר בידי המשטרה החשאית כנתין זר וגורש עם משפחתו ליערות סברדלובסק בסיביר, שם הועסק בעבודת פרך. מסופר כי בשנים אלו עסק בחשאי בלימוד תורה בעל-פה עם חתנו, רבי ברוך שמעון שניאורסון. בשנת 1942 הועבר לבוכרה, ובשנת 1946, כמו יהודים רבים בעלי אזרחות פולנית, יצא מרוסיה והגיע לארץ ישראל עם אשתו ושתי בנותיו ששרדו עמו. בבואו לארץ ישראל התאכסן במלון באב"ד, עד אשר "התגלה" על ידי רבי בצלאל ז'ולטי שהתאכסן אף הוא במלון. וכך סודרה לו דירת מגורים בבניין שבנה ד"ר מרדכי בוקסבוים בשכונת שערי חסד בירושלים, בשכנות לשופט מנחם אלון.

אשתו נפטרה בשנת תש"ז (1947) והוא נישא בשנית לרייזל, אלמנת הרב יוסף ברנפלד, צאצאית של החתם סופר.

הרב וידנפלד צורף למועצת גדולי התורה של "אגודת ישראל" ונחשב לאחד ממנהיגיה הרוחניים הבולטים של המפלגה. למרות זאת הוא זכה להערכה גם בחוגי סאטמר. בשנת תש"ח מונה לבקשת רבי אליעזר יהודה פינקל לראש ישיבת חיי עולם במקום רבי נפתלי צבי שמרלר.

ייסד את ישיבת "כוכב מיעקב - טשיבין" ביחד עם חתנו רבי ברוך שמעון שניאורסון, שמילא את מקומו בראשות הישיבה.

נפטר בירושלים בי' בחשוון תשכ"ו (5 בנובמבר 1965) ונקבר בהר המנוחות, סמוך לקברו של רבי אהרן רוקח מבעלז.

משפחתו

• אחיו הגדול היה רבי נחום ווידנפלד.

• חתנו, רבי ברוך שמעון שניאורסון - ראש ישיבת טשיבין וחבר מועצת גדולי התורה.
• חתנו, הרב שלמה גולדשטוף, שעבד לפרנסתו כסוחר ולא השאיר אחריו ילדים. על שמו הוקם בניין הפנימייה "בית שלמה" בישיבת טשעבין.
• חתנו, רבי ברוך הלברשטאם מזקיקלוב, בנו של רבי סיני מז'מיגראד, נרצח בשואה.

ספריו

• שו"ת דובב מישרים

מכתבים
מכתב בכתב ידו של הגאון מטשעבין מכתב אודות עירוב בערב שבת צד שני כותב החזון איש בכתב ידו הערה על מכתבו של הגאון מטשעבין מכתב אודות עירוב בערב שבת צד שני כותב החזון איש בכתב ידו הערה על מכתבו של הגאון מטשעבין

לקריאה נוספת

• בצלאל לנדוי, הגאון מטשעבין, ירושלים תשכ"ז
• הרב יוסף אברהם וולף (עורך), רבותינו, בני ברק תשל"ב
• אהרן סורסקי, מרביצי תורה מעולם החסידות, חלק ח, בני ברק, תשמ"ט, עמ' נח-קמה.
• רבי יהודה רבינוביץ (משמשו), בצלו חמדתי, ירושלים תש"ס
• כוכבי אור, ירושלים תשס"ח (נדפס גם בישורון כרך י"ג)
• חיים שלמה רוזנטל, שר התורה, ירושלים תשס"ט
• אריה לייבוש טייטלבוים, בלבנת הספיר, רשימת מסע הרב מטשיבין בבוכרה, אנטוורפן תמוז תשע"ו
• הרב דוב בעריש שניאורסאהן, קוים במשנת הרב מטשעבין, עץ חיים, אלול תשע"ז.

קישורים חיצוניים

• הרב אשר זלקא ראנד (עורך), "הרב ר' בעריש וויידענפעלד שליט"א", תולדות אנשי שם ח"א, ניו יורק, תש"י, עמ' 41–42, באתר HebrewBooks
• קונטרס לזכרו, עם תולדות חייו בקובץ ישורון כרך י"ג
• תולדות חייו, בתוך תיאור קהילת טשעבין, באתר יד ושם
• סקירה אודותיו בבלוג "תולדות ושורשים בעם ישראל"
• מאמר לזכרו מחתנו רבי ברוך שמעון שניאורסון בירחון "בית יעקב" תשכ"ו