רבי סיני הלברשטאם

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
(הופנה מהדף רבי סיני מז'מיגראד)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
האדמו"ר מצאנז ז'מיגראד
רבי סיני הלברשטאם
לידה תר"ל
רודניק פוליןפולין פולין
פטירה כ"ו בתמוז תש"א (בגיל 71 בערך)
סיביר ברית המועצותברית המועצות ברית המועצות
מקום פעילות קולושיץ, ז'מיגרוד
חיבוריו חמדה גנוזה
בת זוג רחמה בת רבי נפתלי הורוביץ ממעליץ
אב רבי ברוך הלברשטאם מגורליץ
אם פעסיל בת רבי יקותיאל יהודה טייטלבוים
אדמו"ר מצאנז ז'מיגראד ה־ראשון
תרס"זכ"ו בתמוז תש"א

רבי סיני הלברשטאם (תר"לכ"ו בתמוז תש"א) היה רב ואדמו"ר בז'מיגרוד, מייסד חסידות צאנז-ז'מיגראד.

ביוגרפיה

נולד בשנת תר"ל לרבי ברוך הלברשטאם מגורליץ שכיהן אז כרבה של רודניק, ולפעסיל בתו של רבי יקותיאל יהודה טייטלבוים, ה"ייטב לב" מסיגט, נקרא בשם "סיני" על פי הוראת זקינו רבי חיים מצאנז שאמר כי הוא יגדל ל"סיני ועוקר הרים", היה תלמידו של דודו רבי יחזקאל שרגא משינאווא, נשא את רחמה בת רבי נפתלי הורוביץ ממעליץ, והתגורר תקופה במעליץ, כיהן כרב הצעיר של גורליץ, לצד אביו רבי ברוך, ובהמשך כיהן כרבה של קולושיץ. בשנת תרס"ז - לאחר פטירת אביו - החל לכהן כרבה של ז'מיגרד, על שמה התפרסם, שם החל לנהוג באדמו"רות.

בז'מיגראד היה מרביץ תורה לתלמידים, והרבה לעסוק במעשי צדקה וחסד ותמך בכל עניי העיר, בשנת תרצ"ח חלה ועבר לקראקא שם היו רופאים מומחים למחלתו, כממלא מקומו ברבנות ז'מיגרד מינה את בנו רבי אהרן, רבה של אשיק, בקראקא ניהל ישיבה לבחורים חסידיים.

בפרוץ מלחמת העולם השניה ברח ללודמיר שם היה יחד עם מחותנו רבי דב בריש ויידנפלד מטשעבין, לאחר שסירב לקבל אזרחות רוסית גורש לאומסק שבסיביר עם משפחתו, אשתו הרבנית נפטרה באמצע הדרך, רבי סיני קיבל פטור מעבודת כפייה בשל גילו הגבוה. יחד אתו גורשו חלק מבניו ומצאצאיו, בדיעבד התברר שבזכות הגירוש שרדו צאצאים אלה את השואה. בהם היו בניו הבחורים ישראל ואריה לייבוש – לימים אדמו"רי ז'מיגראד, נכדו רבי מאיר הלברשטאם – לימים האדמו"ר מטשאקווא בבני ברק, ונכדו רבי נפתלי הלברשטאם – לימים האדמו"ר מצאנז גריבוב. היה לומד עם נכדיו רבי מאיר ורבי נפתלי הלברשטאם בספרים שהביאו איתם, נפטר ונקבר בסיביר בכ"ו בתמוז תש"א.

כעבור שנים ניסו צאצאיו להעבירו לקבורה בישראל, ובנו רבי אריה לייבוש רכש עבורו חלקת קבורה בהר הזיתים.[1] התוכנית לא יצאה אל הפועל, אך הוקמה מצבה על שמו בהר הזיתים וצאצאיו נוהגים לפקוד אותה ביום היארצייט.

הנהגתו

היה נוהג לקום בחצות הלילה וללמוד עד זמן התפילה. היה בעל קסם אישי, וסביבו התרכזו חסידים ואוהדים. חסידיו פתחו קלויז בבילגוריי. התפרסם גם כבעל מופת, ובתקופה מסוימת כונה "חוזה". על פי המסופר, בעת שהותו בקראקא ריפא בחור אילם.[2]

ספריו

  • חמדה גנוזה, סיפורי צדיקים. חלק ראשון על זקינו רבי חיים מצאנז, חלק שני ושלישי על תלמידי בעש"ט ועוד גדולי ישראל, על ידי מכון חבת הקדש, ברוקלין תשנ"חתשס"ב. מהדורה חדשה על ידי נכדו הרב שמעון שמואל הלברשטאם, ירושלים תשע"א.
  • כרך עם חידושיו בכתב יד אבד בשואה.

צאצאיו

קישורים חיצוניים

הערות שוליים