אברהם ארלנגר (שווייץ)
רבי אברהם אֶרלַנגֶר (בגרמנית: Abraham Erlanger; תרי"ג, 1853 – כ"ג בכסלו תרצ"ב, 1931) היה מראשי היהדות האורתודוקסית בשווייץ במאה ה-19 וראש הקהילה היהודית האורתודוקסית בלוצרן. אבי משפחת ארלנגר בשווייץ ובישראל, שהעמידה רבנים ואישי ציבור רבים.
ביוגרפיה
נולד בעיירה גיילינגן (אנ') שבבאדן, גרמניה, לשמעון ורייל ארלנגר. בשנת 1870, בהיותו בן 17, נפטרו הוריו בזה אחר זה. הוא עבר לעיר וירצבורג, שם התקרב לרב העיר רבי יצחק דב במברגר, אשר הייתה לו השפעה מכרעת על חייו. כעבור זמן עבר ללוצרן והקים יחד עם אחיו הבכור איזידור את בית המסחר "האחים ארלנגר".
הקהילה היהודית בלוצרן נוסדה בשנת 1867, אולם עד בואו של ארלנגר לא היו חיי קהילה יהודיים בעיר. בכל רחבי לוצרן התגוררו עד אז כעשרים משפחות יהודיות בלבד ולא היו להם שירותי דת. ארלנגר דאג לכל צורכי הדת. בכל העיר לא היה מקווה, וארלנגר הקים על חשבונו מקווה ששימש את יהודי האזור. מקווה זה היה מהיחידים בשווייץ, ובמשך למעלה מארבעים שנה היה היחידי בלוצרן. הוא רכש צמר גולמי כדי לטוות ממנו פתילים לציצית עבור יהודי העיר. בחצר ביתו הוא בנה את הסוכה היחידה בעיר וכל חברי הקהילה השתמשו בסוכתו בתקופת חג הסוכות. רק בתחילה המאה ה-20 הוחל לבנות סוכות נוספות בעיר.
בשנת 1876 נישא לברטה הערץ, בתו של רבי משה יהושע הערץ - בן למשפחה יהודית ידועה מהעיר שוובישהאל בגרמניה (לימים אף עברו משפחת הערץ ללוצרן ואף כיהנו בה בראשות הקהל מספר דורות). בשנת 1877, עוד לפני שנולדו להם ילדים משלהם, אימצו בני הזוג ארלנגר ילד יתום. במהלך השנים נולדו לבני הזוג ארלנגר 15 ילדים – תופעה נדירה באותה תקופה. שניים מבניו נפטרו בגיל צעיר. לימים הם אימצו ילד יתום נוסף – רוברט גוגנהיים. למרות האווירה הליברלית ששררה במערב אירופה שמר ארלנגר על אורח חיים דתי מוקפד והעניק חינוך חרדי לכל ילדיו. לא התיר לאישה נשואה לשבת ליד שולחנו ללא כיסוי ראש.
ארלנגר יזם את הקמת בית הכנסת הגדול החדש בלוצרן, ששימש מרכז הקהילה היהודית בעיר. במשך למעלה מארבעים שנה כיהן נשיא החברה קדישא בעיר. ביתו היה מרכז הכנסת אורחים לתיירים, אישי ציבור רמי מעלה, רבנים וקציני צבא, וכן סטודנטים מהאוניברסיטאות בברן ובציריך. בין אורחיו היו הכתב סופר והברון רוטשילד. תמך בישיבות ובעניי ארץ ישראל, וכמו כן גייס כספים למען בית החולים שערי צדק.
היה ממייסדי "הארגון החופשי של היהדות האורתודוקסית" שטיפל בענייניה של היהדות האורתודוקסית בשווייץ. בשנות מלחמת העולם הראשונה הצליח להשיג היתר שחיטה, למרות החוק השווייצרי האוסר שחיטה. לקראת סוף המלחמה נפטרה אשתו ממגפת השפעת.
בשנת 1913 הוכתר בתואר "חבר", ולרגל יום הולדתו השבעים הוכתר בתואר "מורנו" על ידי רבני גרמניה, הונגריה ורומניה, לאות הוקרה על פועלו.
נפטר בכ"ג בכסלו תרצ"ב. על פי צוואתו חולקו לפני הקבורה כפדיון נפש 248 פרנקים לעניי לוצרן (כמניין שמו "אברהם").
לאחר פטירתו פורסמו עליו מאמרי הערכה בעיתון "דער איזראעליט". בין השאר נכתב: "הלך מאיתנו מנהיג, לא רק מנהיג של יהדות שווייץ, אלא של האורתודוקסיה המערב-אירופאית כולה... לא נגזים אם נאמר שאברהם ארלנגר סימל את החיים היהודיים של שווייץ, ושל קהילת לוצרן. הרי בעצם היה המייסד, ובמשך עשרות שנים גם המנהיג של קהילתו".
בעקבות היסודות שהעמיד התפתחה הקהילה היהודית בלוצרן, ועם השנים נוסדו בה מוסדות תורניים מפורסמים: ישיבת בית יצחק (לוצרן), סמינר בית יעקב, תלמוד תורה לבנים ובית יעקב לבנות.
מצוואתו
בשנת 1899 חלה ונרפא, ובשנת 1902 חלה שוב. לאחר שנרפא החל להעלות על הכתב מכתבים לילדיו, ובהם רעיונות ומסרים רוחניים ודתיים וכן הוראות ובקשות. הוא גנז את מכתביו במעטפה וציווה לפותחם רק לאחר מותו כמעין צוואה. בין השאר כתב:
”הייתי רוצה להיות בטוח שכל בניי יחיו כיהודים חרדים ויחנכו באותה מסורת את צאצאיהם. אני מקווה שה' ייתן לי זאת. הוא היודע שהשתדלתי בכל כוחותיי לחנך את ילדיי כיהודים חרדים. עד היום יש לי הביטחון, עד כמה שאפשר לחזות מראש, שילדיי יהיו יהודים חרדים במלוא מובן המלה. רק לא חצאי דברים; שלא יאמרו: אלה יהודים מסורתיים. לא! צריך לומר עליכם: אלה הם יהודים חרדים! אם אחד מהאחים, חס וחלילה, לא יהיה שומר מצוות, שאף אח מבניי לא ייקח ממנו איזושהי תמיכה, ככל שיהיה זקוק לה.”
”נישואין שבהם אין לבעל ולאישה אותן השקפות בענייני דת, הם דבר מאוס בעיניי. רק אלה הם חיי משפחה יהודיים אמיתיים – כשהבעל והאישה מתחרים ביניהם בקיום המצוות ומעודדים זה את זה בשמירת הדת. מכל ילדיי, בנים כבנות, אני מצפה שיהיו יהודים שלמים, שלא יעשו פשרות. ”
מצבתו
”איש צדיק וישר תמים במעשיו דובר אמת בלבבו, ונגד כל אדם שמעו הלך בכל תפוצות ישראל, כי ביתו היה פתוח לרווחה והכניס אורחים בכל עת, גם היה אב ליתומים אומללים, תמך תורה ולומדיה, פזר נתן לאביוני ירושלים, הוא היה כעמוד ברזל וכאבן פינה בתוך קהילתנו הקדושה, לייסדה ולהנהיגה בדרכי התורה והמצוות, נתן נפשו לבנות בית הכנסת חדש, היה ראש של החברה קדישא וגמל חסדים עם המתים ועם החיים, וה' ברך את אברהם ברוב בנים ובני בנים, גם דור רביעי יולד על ברכיו, ויתהלך לפני האלוקים ע"ח שנה, ויצו את בניו לשמור דרך ה' לעשות צדקה ומשפט.”
צאצאיו
- שמעון (1879 – 1982) - בכורו של אברהם. היה בעל מפעלי לטסקטיל בלוצרן, בשותפות עם בן דודו שנשא אותו שם שמעון ארלנגר. ייסד את "הארגון לקידום בתי הארחה יהודיים" והיה יו"ר הסניף השווייצרי. בתו אווה (חווה) נישאה לד"ר רוברט (רפאל) גוגנהיים (1893 – 1953), שכילד יתום אומץ על ידי אברהם ארלנגר. בתו של ד"ר גוגנהיים, ברטה, היא אשת פרופ' ראובן פוירשטיין. בנו משה יהושע היה בן המשפחה הראשון שעלה ארצה בשנת 1932.
- ד"ר משה יהושע ארלנגר (1880 – 1963) - רופא עיניים נודע, עלה לארץ ישראל והיה רופא העיניים הראשון בירושלים. נשלח על ידי חברת עזרה הגרמנית, חזר לשווייץ כעבור שנתיים וממשיכו היה ד"ר טיכו. בשנת 1914 נישא לגרטה הופבאואר. בתו לילי נישאה בזקנותה לד"ר פסח (פאול) גלי (גלבסקי) (1901 – 1985). בשנות ה-30 כיהן ד"ר גלי כשופט בבית משפט בברלין. בשנת 1945 עלה לישראל ועבד במכון המדעי למשפט עברי במשרד המשפטים. גלי עסק גם בתרגום, ובין השאר תרגם לעברית את הספרים "עולם התפילות" של הרב אליהו מונק ואת "מבוא למשנה" מאת חנוך אלבק לגרמנית. בשנת 1969 נישא ללילי, והם עברו להתגורר בלוצרן.
- רגינה (ריינלה) - אשת היינריך (צבי) פריהן (1879 – 1919). התגוררו בברסלוי. היה מוזיקאי ונגן. נפטר בגיל 40, ואלמנתו שבה להתגורר באחוזת משפחת ארלנגר בלוצרן. בין ילדיהם - דוד פריהן שהתחתן עם חנה, ובנם של דוד - אברהם צבי פריהן (על שם צבי פריהן ואברהם ארלנגר), אברהם צבי התחתן והוא ומשפחתו מתגוררים בארץ ישראל.
- רבקה - אשת ד"ר יחיאל מיכל (מוריס) אשר, מראשי החינוך האורתודוקסי בשווייץ, מייסד וראש המוסד לבנות הנושא את שמו. בתם, קריינדל (קרוליין) מונק, הייתה יד ימינו של הרב מפוניבז' יוסף שלמה כהנמן בניהול מוסדות בתי אבות בבני ברק. בנה הוא איש החינוך הרב מאיר מונק, מנהל תלמוד תורה תורת אמת בבני ברק.
- יעקב ארלנגר (1883 – 1963). עד שנת 1925 עבד בעסק המשפחתי ולאחר מכן הקים עסק עצמאי. היה גזבר הקהילה בלוצרן. היה מהנדיבים הראשונים של ישיבת לוצרן. בנו, שלום ארלנגר, היה ממייסדי ישיבת לוצרן. בתו של יעקב ארלנגר, ברטה, נישאה לזאב וולף רוזנגרטן, מראשי קהילת 'מחזיקי הדת' בציריך. בנם, יצחק, היה משמשו של הרב אהרן יהודה לייב שטיינמן. נכדו של יעקב ארלנגר, בן בנו יצחק אלחנן, הוא המרצה הרב גד ארלנגר. אשתו של גד, קיילה (ריין דניס). בת בנו יצחק אלחנן היא שרה, אשת הרב ישראל פסח פיינהנדלר.
- חנה - נישאה ליהודה (ליאופולד) שוואב. בשנת 1932 עברו להתגורר באנגליה. בניהם: הרבנים שמעון, מרדכי ומשה שוואב. בנם יצחק היה יו"ר החברה קדישא בבני ברק. ההורים שלחו את ילדיהם ללמוד בישיבות ליטא ופולין. הבן החמישי הוא הרמן (חיים צבי), בביתו התגוררה האם לאחר התאלמנותה.
- יצחק (סאקי) – התגורר בלוצרן ובז'נבה. נישא לרבקה לבית פרנטרוג מפיורדא. בתם רלה (רגינה) נישאה לד"ר חיים פזנר. בנם הוא אבי פזנר.
- נפתלי – הקים את מפעל "ארלנגר הבן" לטקסטיל. נישא ליולי (יולכן; שמה העברי: ירוחם) לבית וולף, בתו של הבנקאי משה ס. וולף מהמבורג.
- שמשון רפאל – נישא לטויבא (ארמה) וורשנר ונולדו להם אחד עשר ילדים. השתתף בכנסייה הגדולה כנציג אגודת ישראל בשווייץ. נישא בשנית לתאה (גיטל) פרניך, ששימשה כיו"ר נשי אגודת ישראל בלוצרן. נולדו להם שתי בנות. בין ילדיו: רבי חיים אריה ארלנגר (אביו של רבי סנדר ארלנגר), הרב אברהם ארלנגר - מראשי ישיבת קול תורה ורבי יוסף ארלנגר, אביהם של המשפיעים רבי יצחק משה ורבי מנחם ארלנגר. נכדו, בן בנו עקיבא, הוא הרב אברהם ארלנגר, ראש ישיבת נחלת שלמה בקריית הרצוג בבני ברק.
- יוסף – נהרג בתאונת דרכים בשנת 1925, בגיל 34. ייסד את "קרן עזרה יהודית של שווייץ", את ה"משרד מרכזי לעניינים יהודיים" וכן את "הנוער האגודאי" בלוצרן. יו"ר "מרכז פלשתינה בשווייץ". השתתף בכנסייה הגדולה הראשונה בשנת 1923 בווינה. אלמנתו פאולה נישאה לרב שמואל ברום, רבה של לוצרן. בתם של יוסף ופאולה, ברטה, היא אשת הסופר דוד זריצקי. בנם הוא מומחה הכשרות הרב יוסף זריצקי, הנושא את שם סבו, ובתם היא הסופרת החרדית שיינדל ויינשטיין.
- גיטל (קרולין) – לא נישאה. אחרונת ילדי אברהם ארלנגר. נפטרה בשנת 1979 ונקברה ליד הוריה.
- אהרן – נפטר זמן קצר לאחר לידתו.
- תרצה – אשת ד"ר בנימין (וילי) הופמן. השתתף עם יוסף ארלנגר בכנסייה הגדולה בווינה.
- מרים – אשת אהרן (הארי) גודמן, מראשי אגודת ישראל בבריטניה.
לקריאה נוספת
- ראובן ארלנגר [ואחרים] (מוציאים לאור), בית אברהם: ענף עץ אבות ותולדות משפחת ארלנגר והקהילות היהודיות בגיילינגן ובלוצרן / Stammbaum und Chronik der Familie Abraham Erlanger. ein Beitrag zur Geschichte der Juden in Luzern und Gailingen, ירושלים: ר’ ארלנגר, תשנ"ח. (עברית וגרמנית)
0אברהם ארלנגר