רבי אביגדור מילר

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ערך ללא מקורות
ערך זה אינו כולל מקורות או הערות שוליים, ואף שהמידע בו כנראה אמין רצוי להוסיף לו מקורות.

אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים.
אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

ערך ללא מקורות
ערך זה אינו כולל מקורות או הערות שוליים, ואף שהמידע בו כנראה אמין רצוי להוסיף לו מקורות.

אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים.
אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

הרב אביגדור הכהן מילר
תמונה זו מוצגת במכלול בשימוש הוגן.
נשמח להחליפה בתמונה חופשית.
לידה א' באלול תרס"ח
בולטימור
פטירה כ"ז בניסן תשס"א (בגיל 92)
ניו יורק
מקום פעילות ארצות הברית
השתייכות בעלי המוסר
תפקידים נוספים מחבר ספרים ומרצה
רבותיו הרב אייזיק שר, ראש ישיבת סלבודקה
חיבוריו לב אביגדור, תורת אביגדור, ועוד

רבי אביגדור הכהן מילר (א' באלול תרס"ח; בולטימור - כ"ז בניסן תשס"א; ניו יורק) היה רב ומחנך חרדי, מחבר ספרים ומרצה מפורסם בארצות הברית. שימש משגיח בישיבת רבינו חיים ברלין ומורה בבית יעקב.

תולדותיו

נולד בבולטימור לר' ישראל מילר, למד בבית ספר ציבורי, ואחר הצהריים למד בתלמוד תורה. בשעות הלילה למד עם מלמד פרטי, חסיד חב"ד, ומכיוון שלמשפחתו לא הייתה אפשרות לשלם ניאות ללמדו חינם.

בגיל 14 פנה ללמוד בישיבת רבי יצחק אלחנן בניו יורק ובסיום הלימודים קיבל סמיכה לרבנות מרבני הישיבה. שם, הוא הפך לחלק מקבוצה מובחרת של לומדי תורה אמריקאים שבשורותיהם היו שמות ידועים כמו הרב נתן וואכטפוגל, הרב יהודה דייוויס והרב מרדכי גיפטר[1].

באותה תקופה קבעו חמישה מחבריו בישיבה לימוד משותף בספר מסילת ישרים, בראשות הרב יעקב יוסף הרמן[1]. הרב הרמן עודד אותו לנסוע לאירופה כדי ללמוד בישיבותיה המפורסמות. הרב מילר פגש את הרב יצחק אייזיק שר שהגיע לניו יורק כדי לאסוף תרומות בשביל ישיבת סלבודקה ובשנת ה'תרצ"ב הגיע הרב מילר לסלבודקה כדי ללמוד תחת הרב שר. חתנו של הרב שר, הרב מרדכי שולמן, שידך בינו לבין בתו של הרב יעקב משה ליסין, חנה עטיל, והשנים התחתנו בשנת ה'תרצ"ה. בספריו כותב הרב מילר כי כל תורתו היא מרבו המובהק הרב שר.

בשנת ה'תרצ"ח, עקב התגברות סכנת המשטר הנאצי, ביקש לחזור לארצות הברית. חבר כיתתו שהיה בעל קשרים עם הקונסול האמריקני בקובנה סידר אשרה לו, לאשתו ולילדיו, שלא נולדו בארצות הברית, וכך איפשר את יציאתם לארצות הברית.

בשובו לארצות הברית התמנה לרב בית הכנסת בצ'לסי, מסצ'וסטס. הקהילה הופתעה מהשקפתו הבלתי מתפשרת של הרב מילר, ומהתנגדותו התקיפה לחומרנות ולחיי המותרות האמריקאים. עם זאת, בתוך מספר שנים השתנתה רוח הקהילה באופן קיצוני, דבר שאיפשר את המשך רבנותו[2].

ישיבת רבנו חיים ברלין

בשנת ה'תש"ד, שכנע אותו הרב יצחק הוטנר להפוך למשגיח ישיבתו, ישיבת רבנו חיים ברלין, משרה בה כיהן עד ה'תשכ"ד. בשנת ה'תש"ה קיבל על עצמו למסור שיעורים בישראל הצעיר (Young Israel) בברוקלין, ניו יורק. בשנת ה'תשל"ה, בעקבות השינויים הדמוגרפיים בשכונה, הקים הרב מילר את ארגון "בית של תורה" במרכז אושן פארקוויי בפלטבוש, ששימש אמצעי עיקרי להפצת תורתו, עד מותו.

ישיבת בית ישראל

בשנת ה'תשמ"ו פתח הרב שמואל מילר, בנו של הרב מילר, את הישיבה הגדולה "בית ישראל" בפלטבוש, ומינה את אביו למשגיח וראש ישיבה. הוא היה גם מרצה נערץ בישיבות רבות וכן בבתי הספר לבנות של בית יעקב.

אישיותו ועמדותיו

הרב מילר היה נודע כנואם בשפה האנגלית, ונאם גם ביידיש. את רוב הרצאותיו מסר בבית הכנסת הקטן שלו בפלטבוש. מאות אלפי עותקים מהקלטות שלו נמכרו. אף על פי שלמד בבית ספר ציבורי, הוא דיבר בביתו ביידיש, והקפיד לא לדבר אנגלית עם בני משפחתו.

הרב מילר חיבר ספרים על ההיסטוריה היהודית, מחשבת ישראל, ספרים נגד תורת האבולוציה ועוד.

הרב מילר היה מתנגד תקיף לציונות, הן חילונית והן דתית, הוא ראה בעצם קיומה של המדינה חילול השם והתנגד להנפת הדגל ולשירת התקווה, בשנת תשי"ט ניסח לבקשת רבי יואל טייטלבוים מודעה באנגלית שפורסמה על ידי חסידי סאטמר בעיתון ניו יורק טיימס. בשנת תשל"ה עודד הדפסה באלפי עותקים של הספר כחש של בן הכט המאשים את מנהיגי הציונות באחריות למות יהודים בשואה.[3].

הרגיל את עצמו לסגפנות. במשך למעלה משישים שנה נהג לישון על ספסל. כתלמיד בישיבת סלבודקה, שבה הקפידו על ניקיון והדר, הוא לבש מעיל בקיץ על מנת להסתיר את הכתמים על מכנסיו מפאת קשייו הכלכליים[דרוש מקור]. הקפיד על ניצול זמנו. בשנת ה'תש"ם אמר לד"ר יצחק לוין כי רצה לבקר את הרבי מלובביץ' כדי לשאול אם עליו להמשיך למסור שיעורים הגוזלים מזמנו. כאשר נודע לו שהפגישות עם הרבי נערכות בשעות הלילה המאוחרות, הוא ביטל את הרעיון כדי למנוע הפרעה נוספת ללוח הזמנים שלו. עסק בנושא זה גם בשיעוריו.

כאשר הוא נשאל על ההבדלים בין קבוצות שונות בכלל ישראל איזה דרך הכי צודקת? השיב: כולם צודקים, וכולם טועים, אין בעולם הזה אדם מושלם או קבוצה מושלמת, עלינו לחיות עם הידיעה שאנחנו בעצמינו לא צודקים תמיד בכל דבר וענין, ועלינו לעשות כל שביכולתנו כדי להשתפר, אמנם איננו צריכים לאמץ את מה שכולם עושים, ועל כל אחד לנהוג לפי המנהגים וההנהגות של קהילתו בצורה הטובה ביותר, מכל מקום, על כל אחד לדעת שישנם דברים טובים מאוד שניתן ללקט מכל קבוצה וקהילה[4].

בלט גם בעיסוק במידת הביטחון.

במכתב באנגלית (מי"ד אלול תשל"ט) מזכיר רבי מנחם מנדל שניאורסון אחד מספריו של רבי אביגדור.

על השואה

הרב מילר ראה בשואה הצלה שמיימית מהתבוללות התרבותית היהודית באירופה.  

לפיכך נבין גם שהיטלר נשלח אלינו משמים. אמירה זו כשלעצמה היא ודאי מובנת-מאליה ומיותרת, למי שיש בו לו מקצת שבמקצת של אמונה בה'. אך היטלר לא רק נשלח משמים, אלא נשלח משמים לטובתנו מתוך טוב-לבו של ה' (גם זו היא אמירה ברורה-מאליה: "כל דעביד רחמנא לטב עביד"... בגלל שהתבוללות ונישואי-תערובת הם גרועים ממות ("שהמחטיא את האדם (גרוע) יותר מן ההורגו" - במדבר רבה כ"א, ד'), והיהודים בגרמניה ובארצות אחרות התעלמו מדברי מורי-התורה וסרבו לחדול ממרוצתם המטורפת אל ההתבוללות; הנאצים נשלחו למנוע זאת ולהציל אותם לפני שיבלעו בתוככי האומות.

עורה כבודי פרק ט' עמ' פט-צ סעיף 503.

לאחר חייו יצא לאור על ידי מכון שמחות החיים ספר שכתב הרב מילר והודפס לאחר מותו, המתאר את נקודת מבטו על השואה סיבותיה ולימודיה, ובה הוא חושף את המקורות המזעזעים והמטרידים של השואה[דרושה הבהרה]. למרות שהרב רמז לעתים קרובות לספר זה בהרצאותיו, הוא נותר ללא פרסום במשך למעלה מארבעים שנה. הספר יצא לאור באנגלית בשם A Divine Madeness (טירוף אלוקי) עם תוספת הערות והשוואות מדברי גדולי ישראל של אותה התקופה ושאר גדולי הדורות, ערוך בידי דוד הירש מאיער, לאחרונה[דרושה הבהרה] יצא הספר לאור בתרגום לעברית בשם עשן הכבשן: הבנת השואה לאור התורה, סיבותיה ולימודיה.

פטירתו

מצבתו בהר הזיתים

הרב מילר נפטר בבוקר יום שישי, כ"ז בניסן תשס"א.

בארצות הברית הוספד על ידי הרב יוסף רוזנבלום, ראש ישיבת שערי יושר, הרב שמואל ברנבוים, ראש ישיבת מיר בארצות הברית, והרב חיים פנחס שיינברג, ראש ישיבת תורה אור. ארונו הועבר לישראל, והלוויתו יצאה מישיבת מיר בירושלים. הספידוהו הרב נתן צבי פינקל ראש ישיבת מיר, הרב משה שטרנבוך ראב"ד העדה החרדית בירושלים, והרב מתתיהו סלומון, משגיח ישיבת לייקווד. נקבר בהר הזיתים בחלקת "קברות תש"ח"[5].  

לאחר מותו נוסד על שמו בית כנסת "נטעי אביגדור" בויליאמסבורג, ברוקלין. בית הכנסת כולל ספרייה ובה קלטותיו של הרב מילר. רב בית הכנסת הוא הרב אברהם שלמה יבו, המוסר הרצאות במשנתו של הרב מילר.

מאמרותיו

משפחתו

  • נכדו הרב שמחה בונם כהן רב בליקווד (מעורכי ספריו).

מספריו בעברית

מכתביו

  • לב אביגדור: כללים ויסודות בעבודת האדם
  • תפלת אביגדור עם פירוש הללי נפשי על התפילה

הקלטות דרשותיו ושיעוריו

  • תורת אביגדור: שיעורים על הלכות דעות ברמב"ם
  • אור עולם: שיחות שמאירות עולמנו הכללי והפרטי
  • שערי אורה: קובץ ועדים
  • תורת אביגדור על התורה ומעודי השנה
  • נתנני שוממה: עניין האבלות בימי בין המצרים
  • עורו ישנים: הכנה והתעוררות לימי הדין
  • תורת אביגדור: מאמרים ושיחות בענייני דעת ומוסר וחכמת היראה

תרגום מאנגלית

  • עם סגולה סוד קורות דברי הימים של העם הנבחר.
    • כרך ראשון: מבריאת העולם עד חורבן בית ראשון.
    • כרך שני: מחורבן בית ראשון עד חורבן בית שני.
    • כרך שלישי: מחורבן בית שני עד חתימת התלמוד.
  • לאן? תכלית הבריאה ואושר החיים
  • רננו צדיקים אידיאלוגיה של מחפש יהודי
  • היקום מעיד האם יש סתירה בין מדע לאמונה
  • עורה כבודי הבטים של השקפה יהודית
  • עשן הכבשן הבנת השואה לאור התורה

הוצאת תלמידיו

מספריו ביידיש

  • תורת אביגדור על התורה שנה א'
  • תורת אביגדור על התורה, תשפ"א
  • א געדאנק פון די סדרה על התורה
  • וואס לערנט אונז יו"ט פסח?
  • אהבה רבה המבואר
  • דער טויער צום לעבן ספר חובות הלבבות שער הבחינה מיטן פירוש אור אביגדור
  • שפתי אביגדור 4 געקליבענע שיעורים אין אידיש אויף חורבן ביהמ"ק וירושלים
  • הוועד והעובדא וועדי מוסר אין ענינים השווים לכל נפש
  • שמחת החיים א וועג ווייזער צו שמחה אין אלע אומשטענדן, שני כרכים
  • רבי אביגדור ענפערט

מספריו באנגלית

  • Ohr Avigdor on Chovos Halevavos
  • Ohr Avigdor on Mesillas Yesharim
  • The Beginning: Comments and notes on Breshis
  • A Nation Is Born: Comments and notes on Shemos
  • A Kingdom of Cohanim :Comments and notes on Vakyikra
  • Journey into Greatness: Comments and notes on Bamidbor
  • Fortunate Nation: Comments and notes on Devarim
  • Toras Avigdor on Chumash
  • Most Beautiful Nation: Comments and notes on Shir Hashirim
  • Rabbi Avigdor Miller On The Megilos
  • Behold A People: a didactic history of scriptural times
  • Torah Nation: Israel’s history from the Babylonian Exile to the end of the Second Sanctuary
  • Exalted People: History of people of Israel from destruction of Second sanctuary down to the sealing of the Talmud
  • Rejoice O Youth!: An integrated Jewish ideology
  • Sing You Righteous: a Jewish seeker’s idealoagy
  • Awake My Glory: Aspects of Jewidsh idealoagy
  • The Truth Of The Torah
  • The Universe Testifies
  • Toras Avigdor: Moadim I
  • The Making of a Nation: A commentary on the Haggadah
  • צהלה ושמחה - Purim with Rabbi Avigdor Miller
  • Praise My Soul: A commentary on the morning prayer
  • Asking Hashem
  • Career of Happiness: True joy in the home
  • Career of Happiness II: Perfection In Marriage
  • The Wise Women: Advice For a Jewish Wife and Mother
  • The Path of Life: The Shabbos Drashos of Rabbi Avigdor Miller
  • A Divine Madness: Rabbi Avigdor Miller's Account of the History of the Holocaust
  • (Rabbi Avigdor Miller Speaks Volume I: Marriage, Children, Shabbos and Loving Hashem (Rabbi Simcha Bunim Cohen
  • (Rabbi Avigdor Miller Speaks Volume 2: Perfecting Character, Gaining Happiness, Serving Hashem (Rabbi Simcha Bunim Cohen
  • Rav Avigdor Miller on Emunah and Bitachon (Rabbi Yaakov Astor)
  • Rav Avigdor Miller on Olam Haba (Rabbi Yakkov Astor)
  • (Rabbi Yakkov Astor) Rav Avigdor Miller on Tefillah
  • Q&A: Thursday Nights With Rabbi Avigdor Miller
  • Judaism Q&A - Rabbi Avigdor Miller (Rabbi Tzi Moshe Schultz)
  • Ask Rabbi Miller (Rabbi Avrohom Tikotzky)
  • Walking with Rabbi Miller: Daily conversations with an inspirational gadol (Rabbi Mordechai Dolinsky)

לקריאה נוספת

הרב אביגדור מילר האיש ומהפכתו - הרב יעקב יהושע המבורגר, הוצאת פלדהיים.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 M. Samsonowitz, The Rov Who Turned Baalebatim Into Bnei Yeshiva, chareidi.org. Dei'ah veDibur
  2. ^ Levine, Yitzchok. "The Walnut Street Shul". Hamodia Magazine. No. 8/20/2004. pp. 10–11.
  3. ^ הרב אביגדור מילר האיש ומהפכתו, פרק י"ז - כבוד שמים, ההתנגדות לציונות
  4. ^ ישנם הבדלים בין קבוצות שונות בכלל ישראל, כיצד נדע מי מהם צודק?, נשאל הרב אביגדור מילר זצ"ל, וזו התשובה שהשיב.
  5. ^ כרטיס נפטר, באתר הר הזיתים
  6. ^ אמנם בלב אביגדור (עמ' נא-נב) מוכיח ר' אביגדור הלומד תלמוד בלי מוסר: ואין להשלות את עצמו שלימודו בתורה בדרכו הרגילה מספיקה להקנות לו השלמות אשר בה הוא מחויב... כן אפשר לחכם בידיעות התורה להיות ריק מדעת ה' ומדעת דרך הצדק.