ראילה אודינגה

ראילה אודינגה

צילום משנת 2009 בעת ועידת הכלכלית העולמית בדאבוס בנושא אפריקה

הנציג העליון באיחוד האפריקאי לענייני פיתוח תשתיות 20 באוקטובר 2018 – כיום תחת יושב ראש האיחוד האפריקאי מואוסה פאקי → אליזבת טאנקאו

נשיא מפלגת הברית הסופר לאומית 30 בינואר 2018 – כיום תחת נשיא קניה אוהורו קניאטה

חבר האספה הלאומית של קניה מטעם אזור לאנגאתה 29 בדצמבר 1992 – 17 בינואר 2013 (20 שנה) → פיליפ ליאקי ג'וש אולום ←

שר הדרכים,העבודות הציבוריות והדיור 14 בינואר 2003 – 21 בנובמבר 2005 (שנתיים ו־44 שבועות) תחת נשיא קניה מוואי קיבאקי → וויליאם מורוגו סואיטה שיטאנדה ←

שר האנרגיה 11 ביוני 2001 – 30 בדצמבר 2002 (שנה ו־28 שבועות) תחת נשיא קניה דניאל אראפ מוי → פרנסיס מסאהליה סימאון נואצ'ה ←

ראילה אמולו אודינגה (באנגלית: Raila Amollo Odinga; נולד ב-7 בינואר 1945) הוא פוליטיקאי קנייתי, כיהן כראש ממשלת קניה בשנים 2008-2013.

ראשית חייו

אודינגה נולד בינואר שנת 1945 בעיר מאסנו במדינת בקניה. הוא בנם השני של ג'ראמוגי אוגינגה אודינגה (אשר לימים היה סגן נשיא קניה) ואשתו מארי ג'ומה. הוא משתייך לקבוצה האתנית לואו. ראילה אודינגה התחנך בבית הספר היסודי קומולו שבקיסומו השוכנת על חוף אגם ויקטוריה. לאחר מכן, למד אודינגה בבית הספר מרנדה שנמצא באזור בונדו, בו גדלו אבותיו. את השכלתו התיכונית רכש בלייפציג אז בגרמניה המזרחית. לאחר ששלט בשפה הגרמנית, הצטרף בשנת 1965 למכללת מגדבורג לטכנולוגיות מתקדמות, בה למד הנדסת מכונות. אודינגה חזר לקניה בחודש מאי 1970 והצטרף לסגל אוניברסיטת ניירובי. הוא לימד בה עד לשנת 1974 במחלקה להנדסת מכונות. במשך התקופה הזו, הקים מספר חברות קטנות העוסקות בהנדסה. חברות אלו הפכו במשך השנים לעסק המשפחתי שנקרא East Africa Standard Processing Equipment Construction & Erection (או בקיצור EA Spectra). באותה התקופה לא היה בקניה גוף שבודק סטנדרטים של מוצרים המיוצרים ברמה המקומית. תהליך זה דרש מחברות לעבור תהליך מייגע של בדיקות בחו"ל. בשל כך, אודינגה הציע הקמת רשות מתאימה שתאמץ תפקיד זה. הוא השתתף בקורסים של מכון התקנים הבריטי בלונדון, מכון התקנים בוושינגטון הבירה בארצות הברית ובאוניברסיטאות דנוור וקולורדו. הוא גם כתב מספר מאמרים בנושא. מכון התקנים של קניה החל בסופו של דבר את פעילותו בשנת 1974 דרך החלטה של הפרלמנט הקנייתי. האינטרס של אודינגה במכון והמאמצים שהשקיע להקים אותו חייבו אותו להתפטר מעבודתו באוניברסיטה והוא התמנה לסגן מנהל מכון התקנים שהקים.

קריירה פוליטית

אודינגה הגיע ממסורת עשירה של מאבק למען דמוקרטיה ו"משחק הוגן" בפוליטיקה. תפקידו החשוב והמרכזי של אביו, ג'ראמוגי אוגינגה אודינגה, בהיסטוריה הפוליטית של האומה הקנייתית חינך אותו למאבק על הצדק ושוויון. מגיל צעיר, ראילה אודינגה עצמו היה פעיל למען שחרור האומה הקנייתית מעוני, מחלות, בורות, עוני ומהממשלה המדכאת.

במהלך התקופה שבה כיהן כסגן מנהל מכון התקנים, היה פעיל אודינגה בתנועה לרפורמה פוליטית בארצו. בשנת 1982 היה ניסיון התקוממות של קציני חיל האוויר הקנייתים. אודינגה נעצר, יחד עם עוד אזרחים רבים אחרים. על אף שלא ניתן היה לאשש את האישומים שהועלו נגדו הוא נכלא ללא משפט. המשטר של הנשיא דניאל אראפ מוי לא ראה בעין יפה את פעילותו למען הפלורליזם הפוליטי. אודינגה נשאר בכלא שש שנים, בבידוד ובתנאי כליאה קשים מאוד. אחרי שיצא, נכלא עוד פעמיים ברציפות למשך תקופה של שנתיים. לבסוף שוחרר סופית בשנת 1991. בשנה ששוחרר, עלתה שוב בקניה הדרישה לחזרה לפלורליזם פוליטי. לקראת סוף שנת 1991, נודע לאודינגה כי קיימת תוכנית להתנקש בחייו או איום לכלוא אותו שוב. בנסיבות אלה הוא עזב את קניה ושהה תקופה קצרה בנורווגיה, בה קיבל מקלט פוליטי.

בסופו של דבר, בנסיבות של השינויים מרחיקי הלכת שחלו בעולם וגם ביבשת אפריקה אחרי סיום המלחמת הקרה והתפרקות הגוש הסובייטי, ב-ה-10 בדצמבר 1991 החליטה הממשלה הקנייתית לחזור לשיטה של דמוקרטיה רב מפלגתית. ראילה אודיגה חזר לקניה על מנת לקחת חלק במאבק הפוליטי. הוא לקח חלק בהקמת הפורום להחזרת הדמוקרטיה ,((Forum for the Restoration of Democracy- FORD, שבראשות אביו. בבחירות בדצמבר שנת 1992, שהיו הבחירות הרב מפלגתיות הראשונות כמעט מזה 25 שנה, נבחר ראילה אודינגה כחבר פרלמנט מטעם לנגאטה, מחוז בחירות בניירובי. אביו נבחר גם הוא לחבר פרלמנט מטעם מחוז בונדו והפך למנהיג הרשמי של האופוזיציה. אך בסופו של דבר מצב בריאותו של אודינגה האב הכריע אותו והוא נפטר בשנת 1994. בשנת 1996, בשל מאבקים רבים שהחלו לאחר מות אביו, התפטר ראילה אודינגה מהפורום להחזרת הדמוקרטיה (FORD) והצטרף למפלגה הלאומית לפיתוח קניה (National Development Party of Kenya- NDP). אודינגה נבחר כמנהיג מפלגת ה- NDP והיה המועמד מטעמה של המפלגה לנשיאות. בבחירות הכלליות שנערכו בשנת 1997 המפלגה שבראשותו זכתה במקום השלישי מתוך רשימה של 15 מתמודדים. אודינגה היה חבר בפורום המנהיגות האפריקאית ובמסגרת תפקידו לקח חלק פעיל בהדרכות שונות שנעשו בחסות המכון האמריקאי הרפובליקני הבינ"ל (IRI- US International Republican Institute). הדרכות אלו כללו תכנים בנושאים שונים הקשורים לדמוקרטיה ולפתרון קונפליקטים במדינות אפריקאיות שונות כמו זימבבווה, מוזמביק, ניגריה ועוד. בשנת 2001 הבין ראליה אודינגה כי במציאות הקיימת בקניה על אף קיומן של מפלגות שונות, השלטון של המפלגה השלטת לא היה מוכן לפנות להן מקום. אודינגה אימץ בנסיבות אלה גישה חדשה והחל בתהליך של התקרבות בין מפלגתו למפלגה השלטת, קאנו (Kanu), תהליך זה הוביל לבסוף למיזוגשתי המפלגות. אודינגה נבחר למזכיר הכללי של מפלגת הקאנו המחודשת (New Kanu) ומונה גם לכהן כחבר בקבינט.

כהונתו של הנשיא באותה התקופה, דניאל אראפ מוי, עמדה להסתיים בשנת 2002. הנשיא היה מעוניין שהאדם שהוא ראה כיורשו לכס השלטון יהיה נשיא ולכן הוא מנע ממועמדים אחרים להתמודד. רבים חששו מכך שהנשיא הבא יהיה בעצם שליט בובה של אראפ מוי. בעקבות כך, אודינגה יחד עם מנהיגי מפלגה וחברי קבינט אשר סירבו להשלים עם המהלך האנטי דמוקרטי הזה הצטרף לחברי פרלמנט מהאופוזיציה על מנת לטרפדו. יחד, הם הקימו את מפלגת קואליציית הקשת הלאומית (Narc- National Rainbow Coalition). מאבקם הביא לסוף שלטון מפלגת קאנו שהנהיגה את קניה מזה 40 שנה, מאז קניה קיבלה את עצמאותה בשנת 1963.

אודינגה עשה מאמצים לאחד את השורות במפלגת ה- Narc לקראת הבחירות לנשיאות בשנת 2002, כשהוא ויתר על מועמדותו שלו לנשיאות. הוא הביא להסכמה שמועמד המפלגה יהיה מוואי קיבאקי. אודינגה ושאר חברי המפלגה ניהלו מסע בחירות נמרץ בכל המדינה ובו הביעו תמיכה בקיבאקי. עקב כך, מפלגת Narc זכתה בניצחון גדול בבחירות בשנת 2002. לפני הבחירות בשנת 2002 היו קריאות רבות לשינויים חוקתיים. במסגרת הסכם פנימי במפלגת ה- Narc, הוחלט כי במסגרת החוקה החדשה תאושר הקמת תפקיד ראש ממשלה אשר לו יהיו סמכויות ביצועיות. כולם הסכימו כי האדם המתאים ביותר לתפקיד זה הוא אודינגה עצמו. תהליך ניסוח החוקה נמשך זמן רב עקב עיכובים, שינויים ואי הסכמה על נושאים מהותיים בקרב מפלגת ה- Narc. בסופו של דבר הנשיא מוואי קיבאקי ותומכיו הצליחו לאשר טיוטה של חוקה בהליך שהיה נראה לרבים במפלגה כהליך לא דמוקרטי. בכירים במפלגת ה- Narc הביעו התנגדות בטענה כי תוכנה אינו מכיל את מה שהוסכם עליו מלכתחילה. כך, בשנת 2005 העם הקנייתי נדרש להצביע על החוקה במשאל עם. בסוף שנת 2005 מספר חברי מפלגה בכירים במפלגת ה- Narc פרשו ממנה והקימו יחד את התנועה הדמוקרטית אורנג' (Orange Democratic Party- ODM) תבוסתו של קיבאקי במשאל העם הביאה למסקנה כי מוואי קיבאקי איבד את אמונו של העם הקנייתי בו. אמינותו של קיבאקי התערערה עוד יותר בשנת 2006 כאשר מספר שרים התפטרו עקב חשד לשחיתות בממשלה. לאחר ההפסד במשאל העם, הנשיא קיבאקי מינה קבינט חדש שלא כלל את אודינגה וחברי מפלגת ה- ODM. בספטמבר שנת 2007 מונה אודינגה על ידי חברי מפלגתו למועמד המפלגה ODM לבחירות לנשיאות שהתקיימו בחודש דצמבר באותה השנה.

התופעות של אלימות פוליטית

בחודש דצמבר שנת 2001 שראליה אודינגה עוד היה שר בקבינט הוא דרש שבעלי האדמות בשכונת קיברה, שהיו בעיקר בני האתניה קיקויו שתמכה ביריבו קיבאקי ובמפלגת PNU, יורידו את המחיר בו הם משכירים שטחים ודירות ב-50%. השוכרים עליהם הגן היו ברובם מהאתניה שלו, לואו, שתמכה במפלגת ODM. כחלק מהניסיון לאכוף את הדרישה של אודינגה יצאו כנופיות מקהל תומכיו הנלהב לשטח עם מצ'טות ובתקרית נהרגו 15 אזרחים. גרוע מכך, מליציות אתניות שכללו מאות לוחמי לואו הנאמנים למפלגת ODM חיפשו להרוג בני קיקויו, לשרוף את ביתם ורכושם. בתגובה בני קיקויו נעו לכיוון ערים כדוגמת ניירובי, ובזמן שהתאוששו גייסו גם הם כוחות והתארגנו לקראת הנקמה באנשי הלואו. בעוד העולם צופה באימה בזוועות ניסו שתי המפלגות משני צדי המתרס לתפוס את השלטון ולצבור כוח פוליטי. הממשלה בהנהגת מפלגת PNU מצאה באלימות שהפגינה ODM עילה לניסיונות לאכוף את השקט על ידי פתיחת אש חיה במפגיני ODM. מן הצד השני מפלגת ODM השתמשה באלימות כקלף מיקוח לקבלת הסכם הנהגה שיתופי.

היסודות למשבר הבחירות בשנת 2007

הבחירות בשנת 2007 התקיימו על רקע הגידול העצום באוכלוסיית קניה, החרפת העוני והעמקת תחושת אי השוויון. אוכלוסיית קניה אשר מתפרסת על פני 582,650 ק"מ צמחה משמונה וחצי מיליון בשנת 1963 לשלושים ושמונה מיליון בשנת 2008. חשוב לציין כי העובדה ש-80% מהאדמה היא אדמה מדברית וצחיחה או מדברית וצחיחה למחצה יוצרת תחרות בין 42 קבוצות אתניות על השטח. 75% מהאוכלוסייה מתרכזים באזורים בעלי הפוטנציאל החקלאי הגבוה המשתרעים מצפונית מערבית לעיר הבירה ניירובי עד לגבול עם מדינת אוגנדה. מרבית התושבים בקניה מסתמכים על החקלאות בעוד שהשטח החקלאי הפנוי הולך וקטן, מה שהביא לתופעת הגירת צעירים מובטלים לאזורים עירוניים כדי לחפש הזדמנויות פרנסה טובות יותר. הצעירים המובטלים היוו בשנת 2007 60% מהאוכלוסייה (לפי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בקניה). בנוסף, אף על פי שבקניה המגזר התעשייתי חזק יותר מאצל שכנותיה, הייצור, המסחר והכלכלה החלשה שלה יוצרים לחץ חזק על הממשלה לספק מקומות עבודה. המסקנה הברורה מכל הנתונים הדמוגרפיים שצוינו לעיל היא ש הבחירות בשנת 2007 עמדו תחת מצב טעון מאוד

הבחירות בשנת 2007 והתפרצות האלימות לאחר מכן

באופן יחסי, תהליך הבחירות עצמו היה ההוגן ביותר מאז קיבלה קניה את עצמאותה בשנת 1963, זאת עד לישורת האחרונה בתהליך הבחירות. מעל 70% מבעלי זכות ההצבעה השתתפו בבחירות (אחוז ההצבעה הגבוה ביותר עד לאותה נקודת זמן), הקלפיות נפתחו כמעט בזמן שנקבע, כמעט כל מי שהיה זכאי ורצה להצביע הצליח לעשות זאת עד למועד סגירת הקלפיות, ספירת הקולות הייתה תחת פיקוח של משקיפים מקומיים ובינלאומיים ונציגי המפלגות חתמו על ספירת הקולות בקלפיות. כולם קיוו שהשלב האחרון יתנהל טוב גם הוא תחת הפיקוח של וועדת הבחירות הקנייתית. אך במהרה תקווה זו התפוגגה ראילה אודינגה הוכרז על ידי המדינה הקנייתית כמנצח בשישה מתוך שמונה מחוזות בקניה והיה ברור שזכה בניצחון מוחץ מול המפלגה של קיבאקי, הייתה ציפייה כי אודינגה עתיד להתמנות לנשיא קניה. אך במהרה החלו להגיע דיווחים כי תהליך ספירת הקולות נגוע בשחיתות ובמקום זאת קיבאקי הוכרז כמנצח. לפי המדיה הקנייתית אודינגה הוביל ביותר מ-370,000 קולות אך לפי הכרזת וועדת הבחירות על התוצאות גילה אודינגה כי הפסיד ביותר מ-200,000 קולות. ההכרזה הוכרזה על ידי וועדת הבחירות של קניה לאחר שדיפלומטים, נציגי עיתונות, פעילים פוליטיים וגורמים בינ"ל אחרים הוצאו בכוח מהאולם בו נספרו הקולות. הם הוצאו על ידי אנשי צבא אשר השתמשו בגז מדמיע על מנת להכריח את כולם להתפנות מהאולם. חצי שעה לאחר מכן הושבע קיבאקי בצורה חפוזה כנשיא קניה. פעולות אלו הובילו למחאות אלימות שבהם רבים מתושבי קנייה איבדו את חייהם ורבים אחרים נעקרו מבתיהם. רכוש בשווי מיליוני דולרים נהרס, אתרים ארכאולוגיים נהרסו גם הם והתיירות הנכנסת לקניה נעצרה. חוקרים רבים התמקדו בהונאה בבחירות והמאבק לשליטה בין שני מנהיגים חזקים והקהלים האתניים התומכים בהם.

בני קיקויו הם הקהילה האתנית הגדולה בקניה - כ- 22% מכלל האוכלוסייה בעוד בני לואו מהווים כ-13% מכלל האוכלוסייה.כנופיות ידועות לשמצה בשכונות העוני של ניירובי, עיר הבירה של קניה, גויסו למאבק והתחלקו לקבוצות בהתאם לקשר שלהם עם הפוליטיקאים השונים. למשל לראילה אודינגה היו קשרים עם כנופיה בקיבריה, שכונת עוני בניירובי, והיה לו כבר עבר של ניצול מתחים אתניים לטובת אסטרטגיית הבחירות שלו. תומכי אודינגה הוציאו את תסכוליהם על כל מי שחשדו בו כתומך בנשיא קיבאקי. כנופיות קבוצת הלואו משכונות העוני בניירובי שרפו יותר ממאה בתים של אנשי הקיקויו, בעוד אלה מעמיסים את חפציהם על המכוניות ומנסים לברוח. מרבית העסקים בניירובי נסגרו. הדמויות היחידות שנראו ברחבי ניירובי, עיר שלרוב מאופיינת בפקקים ועומסי תנועה היו חיילים. עננים שחורים כיסו את שמי העיר ולפחות 15 אנשים נהרגו. מחנה הבחירות של אודינגה דחק בפקידי הבחירות לספור שנית את הקולות . התחזיות הראו שהפער בתוצאות ההצבעה עלול להיות קטן ובאמת קיאבקי ניצח רק בזכות 46% מול 44% של אודינגה. אבל לפי החשדות נספרו הרבה פתקי הצבעה לא חוקיים.

האיחוד האירופי הציג עדות של משקיפי בחירות מטעם האיחוד האירופי, הללו טענו כי באחת מהקלפיות הכריזו פקידי הבחירות בערב הבחירות כי הנשיא קיאבקי ניצח ב-50,145 כשכבר ביום ראשון הכריזה ועדת הבחירות כי הוא ניצח ב-75,261 קולות. קוקי מולי(Koki Muli) אחד מיו"ר של הפורום המקומי להשגחה על הבחירות סיפרה שהייתה בחדר באותו יום ראשון שוועדת הבחירות הכריזה על התוצאות. היא טענה כי ועדת הבחירות הופיעה עם עשרות גיליונות חשודים, בחלקם חסרי חתימות ואישורים מתאימים ורובם היו ממחוז השליטה החזק ביותר של הנשיא קיאבקי. היא הוסיפה וטענה כי בחלק מהאזורים יותר אנשים הצביעו עבור הנשיא קיאבקי מכמות הבוחרים הרשומה באזורים הללו. מכיוון שקניה נחשבת לבעלת ברית קרובה של ארצות הברית ניסה השגריר האמריקאי יחד עם צוות דיפלומטים מערבי לשכנע את פקידי הבחירות לספור מחדש את הקולות. אחד מאנשי הצוות טען שחברי ועדת הבחירות ידעו שהתוצאות מפוקפקות ושאם קיאבקי יוכרז כמנצח קניה עתידה להיכנס למשבר חמור ולמרות זאת לא עשו דבר. בסביבות השעה 16:00 הודיעה ועדת הבחירות כי היא מוכנה להכריז על מנצח כשבחוץ עשרות חיילים חמושים ברובים ובגז מדמיע ובחדר המולה ומנהיגים מהאופוזיציה מוחים נמרצות. הוועדה הכריזה על מוואי קיאבקי כמנצח עם 4,584,721 קולות לעומת 4,352,993 של אודינגה, הפרש של בערך כשני אחוזים. הוועדה הוסיפה כי אכן זיהתה אי סדרים בתוצאות אך אין זה מתוקף תפקידה לבדוק זאת. זמן קצר לאחר ההכרזה הושבע קיאבקי והוכתר כנשיא. בתגובה למהלכים, הכתירה האופוזיציה בטקס השבעה שנערך למחרת ביום שני את אודינגה ל"נשיא העם". גורמים רשמיים המקורבים לקיאבקי הזהירו כי מעשה זה נתפס כניסיון להפיכה

האלימות שפרצה בקניה לאחר הבחירות לא הפתיעה רבים משום שהנסיבות שהיו עוד לפני הבחירות ניבאו אלימות שכזו. סקרים הראו כי במרוץ לתפקיד הנשיאות, קיבאקי ואודינגה מאוד צמודים. אנשים רבים בקניה, ובמיוחד מנהיגים חברתיים, חששו כי אם וועדת הבחירות של קניה לא תאפשר בחירות הוגנות, שוויוניות, אשר עומדות בקנה מידה בינלאומי, הצד המפסיד של המרוץ לנשיאות על תומכיו לא יקבל את תוצאות הבחירות. ואכן, חששות אלו אכן התממשו ובערך 1000 איש מתו בפעולות האלימות שפרצו לאחר הבחירות ועוד מאות אלפי אנשים אחרים נעקרו מבתיהם. האלימות הזו שפרצה לאחר הבחירות בשנת 2007 הוכיחה כי קיבאקי אינו מסוגל לשלוט במדינה ולמרות זאת הוא הושבע לכהונה שנייה כנשיא. מעבר לכך, מפלגתו של אודינגה החזיקה ברוב גדול באספה הלאומית ביחס של 99 מושבים לעומת 43 של מפלגתו של קיבאקי.

מאמצי התיווך בין הצדדים

כבר בשלב ההתחלתי של המשבר עלו ניסיונות לתיווך בין שני הצדדים על מנת להגיע למצב של הסכמה ורגיעה. ממדי האלימות העצומים של המשבר שלאחר הבחירות בשנת 2007 הפתיעו מאוד את האליטה בקניה. כבר בשבוע האחרון להתפרצויות האלימות ניסו גורמים רבים בעלי השפעה בעולם העסקים של קניה ליזום הסכם חשאי בין מפלגתו של ראליה אודינגה לזו של מוואי קיבאקי, הסכם שיפסיק את ההרג וההרס הרב. קבוצה זו של אנשי עסקים זיהתה את הצורך בהסכם חלוקת כוח בין קיבאקי לבין אודינגה ככזה שיביא להפסקת הכאוס ששרר במדינה ויחזיר למדינה את היציבות שכה חסרה לי. קבוצה זו של אנשים בעלי השפעה רבה הצליחה להביא למסמך הבנות לגבי עקרונות ההסכם, ההסכם אמור היה להיחתם מספר ימים לאחר מכן. מסמך הבנות זה אמור היה להוות בסיס לתהליך הגישור בין שני הצדדים היריבים, דרך ניסיון לפתור את המחלוקות הנוגעות לתהליך הבחירות שהביא לאלימות הקשה. בנוסף המסמך היה עתיד ליצור מצב של הסכמה פוליטית בין הצדדים. אך מסמך ההבנות בסופו של דבר נדחה על ידי קיבאקי ואנשיו בטענה כי האלימות תסתיים לפני חתימה על הסכם כלשהו. האליטות בקניה הגיעו למסקנה כי עליהם לעזור לעם דרך קידום חתימת ההסכם בין אודינגה וקיבאקי וזאת בעיקר משום שהם הבינו כי המשך האלימות יביא לשקיעתה של קניה מבחינה כלכלית. לכן, מבחינתם ההשלכות של מצב בו מתרחשת מלחמת אזרחים הן קשות לכלכלת המדינה, תהליך שבאופן ישיר ישפיע עליהם ויפגע בהם. הצדדים הפוליטיים בסכסוך הבינו גם הם כי אמנם אלימות פוליטית יכולה לשמש כעזר להשגת הזכאות לשלטון אך מצד שני ההרס שהאלימות תביא על המדינה ישאיר אותה במצב של מדינה מדממת שקשה מאוד לשלוט בה- מצב שאף מנהיג לא מעוניין בו. בעקבות כישלון ניסיונותיה של האליטה בקניה לקידום חתימת ההסכם בין ראליה אודינגה ומוואי קיאבקי, החלו האיחוד האפריקאי, העם הקנייתי והאיחוד האירופי בשורת ניסיונות שמטרתם לגרום לאודינגה וקיבאקי לחתום על הסכם שמסדיר את חלוקת הכוחות בין שני הצדדים. ניסיונות התיווך של האיחוד האפריקאי זכו לתמיכה רבה מצד ארצות הברית, בריטניה, האיחוד האירופי וגורמים מתוך האיחוד האפריקאי עצמו. אודינגה מצידו הסכים להתחיל במשא ומתן עם קיבאקי אך הוא רצה ביטחונות מגורמים בינלאומיים כי הסכם שיחתם יכובד. זאת, משום שבשנת 2002 קיבאקי ואודינגה חתמו על הסכם כי בתמורה לתמיכתו של אודינגה ומפלגתו בקיבאקי, קיאבקי ימנה את אודינגה לראש ממשלה. אך בסופו של דבר קיבאקי חזר בו ממימוש הסכם זה ואודינגה לא מונה לראש ממשלה כפי שהובטח לו בהסכם. לאחר שנכשלו המאמצים הראשוניים לגישור בין שני הצדדים, ביוזמתו של נשיא גאנה ג'ון קופור (John Kufour), החל מזכ"ל האומות המאוחדות דאז קופי אנאן פעילות לניסיון לגשר בין הצדדים. הוא הצליח לגרום לשני הצדדים להיפגש לראשונה מאז פרוץ המשבר והם החלו במשא ומתן וכל אחד מינה נציגים מטעמו לתהליך. במחצית חודש ינואר בשנת 2008 הפרלמנט הקנייתי בחר דובר חדש. עם 105 קולות נבחר כדובר הנציג ממפלגתו של אודינגה, דבר שהמחיש את הרוב לו הוא זוכה בפרלמנט. מתוך כך קרא אודינגה לקיבאקי להגיע להסכם שיכיל את העקרונות הבאים: כהונה של קואליציה רחבה משני הצדדים, התחלת ניסוחה של חוקה חדשה, חקיקת חוקים חדשים הנוגעים להתנהלות בזמן בחירות והקמת וועדת בחירות בלתי תלויה חדשה. בנוסף, האופוזיציה דרשה שוועדת חקירה בלתי תלויה תחקור את תוצאות הבחירות משנת 2007 ותבצע ספירה מחדש של הקולות בתוך שנתיים. בסוף חודש פברואר הממשלה והאופוזיציה חתמו על הסכם שכלל הסכמות על מגוון רחב של נושאים ביניהם הסכמה על הצורה בה תעשה חלוקת הכוח בין שני הצדדים היריבים והסכמה על הקמת וועדת חקירה לבחירות שנת 2007. להלן מצוינים עיקרי ההסכם: 1. ימונה ראש ממשלה לקניה שיפקח על ביצוע החלטות הממשלה. 2. ראש הממשלה יהיה חבר בבית המחוקקים והמנהיג של המפלגה הגדולה ביותר בבית המחוקקים. 3. כל מפלגה תמנה אדם אחד מטעמה שישמש כסגן ראש הממשלה. 5. הקבינט יהיה מורכב מהנשיא, סגן הנשיא, ראש הממשלה, שני סגני ראש הממשלה ושרים אחרים. פיטוריו של אחד מהשרים מצריך אישור מצד שני מנהיגי המפלגה. 6. ראש הממשלה וסגניו יפוטרו רק אם הצעת אי אמון עברה ברוב מוחלט בבית המחוקקים. 7. הסכם זה יקבל תוקף גם על ידי קביעתו בחוקה. אמנם שני הצדדים היריבים הצליחו להגיע להסכמה ביניהם אך בהסכם זה היו חסרים שלושת המרכיבים העיקריים הבאים: ראשית, אוטונומיה למחוזות ושיטת שלטון פדרלית. שנית, הזכות לוטו לכל אחד מהצדדים ולבסוף, שיטת בחירות אשר תהיה מושתתת על ייצוג פרופורציונלי של האוכלוסייה. אולם, למרות כל זאת, ההסכם הוא סמל להצלחה וזאת משום שהוא מכיל שינויים מרחיקי לכת בתחומים החוקתיים והרפורמות שהוא כולל בתוכו. בשל המאמצים הרבים שהשקיעו קיבאקי, אודינגה וקופי אנאן לשקם את קניה ולהחזיר את השלום למחוזותיה הוענקו להם בשנת 2008 תוארי דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת ניירובי. למרות כל הנאמר לעיל, הסכם חלוקת הכוח והקואליציה הרחבה שהוקמה הוכיחו עצמם כבעייתיים. המחסור ברפורמות נחוצות שיתקיימו במקביל לחוקה הותירו את מירב הכוח בידיו של מוסד הנשיאות וכך נמנעה מראש הממשלה אודינגה היכולת להשיג את ההתקדמות אותה הוא מעוניין להנחיל דרך הרפורמות. הפילוג בפרלמנט והעוינות בין חברי הפרלמנט שתומכים באודינגה מחד ובקיבאקי מנגד, הביאו לשיתוק מרבית הפעילויות של הפרלמנט ונטרלו אותו מכוחו. בנוסף, הברית שיצרו מפלגות קטנות עם מפלגתו של קיבאקי הובילו לכך שלמפלגתו של אודינגה אין את הרוב הנדרש בפרלמנט כדי להעביר שינויים חוקתיים.

יחסי ישראל-קניה

לישראל וקניה מערכת יחסים טובה של עזרה הדדית ושיתופי פעולה. בחודש נובמבר שנת 2011 הגיע ראש ממשלת קניה ראליה אודינגה יחד עם משלחת גדולה לישראל. מטרת ההגעה הייתה ניסיון להרחבת הסחר בין שתי המדינות, סחר שעומד כיום על שיעור יחסית נמוך. אודינגה נפגש עם שר התמ"ת שלום שמחון והציג בפניו את הצורך הדחוף של קניה בטכנולוגיות חדשות לניהול מים. צורך זה נובע מהפגיעה הקשה במקורות המים של קניה, פגיעה שנגרמה בעקבות תקופות היובש הארוכות שידעה קנייה בשנים האחרונות. במסגרת הפגישה שקיים אודינגה עם השר הוסכם כי ישראל תעזור לקניה בטכנולוגיות ניהול מים חדשניות, ביניהן פיתוחים טכנולוגיים כמו השקיה בטפטוף וטיהור מי קולחין. בנוסף, השר שמחון הציע לאודינגה ייעוץ והכוונה ישראלית ועזרה במציאת פתרונות בתחומים נוספים בהם קניה מתקשה וזקוקה לעזרה כמו ביטחון לאומי, תשתיות ועוד. בנוסף, נפגש אודינגה במהלך ביקור זה בחודש נובמבר עם יו"ר הכנסת ראובן ריבלין. בפגישה ביקש יו"ר הכנסת ריבלין מאודינגה להצטרף לגינוי הנחרץ של המדיניות האיראנית ולהצטרף לסנקציות הכלכליות המופעלות על איראן. ריבלין שיבח את אודינגה ותיאר אותו כראש ממשלה שפעל רבות למען השלום בארצו. בנוסף, הדגיש את ריבלין את יחסיה הקרובים של קניה עם ישראל וטען שהיא מערכת היחסים הטובה ביותר מבין מערכות היחסים של ישראל עם מדינות אפריקה. וציין כי למעט ניתוק הקשרים הדיפלומטים לאחר מלחמת יום הכיפורים הקשר ביניהם תמיד היה יציב. שיתוף פעולה נוסף של אודינגה עם ישראל בא לידי ביטוי בסיוע שנותנת ישראל לקניה במלחמתה נגד לוחמי המליציות האסלאמיות "אל שבאב". קניה, לראשונה מזה עשרות שנים מנהלת מלחמה מחוץ לגבולותיה עם לוחמי "אל שבאב" מסומליה וסובלת ממתקפות טרור אקראיות על אזרחים וחיילים. במהלך ריאיון לעיתון "הארץ" שנערך במהלך ביקורו בחודש נובמבר שנת 2011 סיפר אודינגה כי צה"ל העביר לקציני הצבא הקנייתי שורה של אימוני הכשרת לחימה ובנוסף העביר לקניה ציוד שישמש אותה לאיסוף מודיעין בים, באוויר וביבשה. אודינגה הוסיף ותיאר את שיתוף הפעולה עם ישראל כפורה וענף וסיפר כי שיתוף פעולה זה החל עוד בזמן שקניה הייתה מדינה צעירה מאוד שאפשרה למטוסי חיל האוויר הישראלי לנחות בשטחה בזמן שהיו בדרכם לחלץ את החטופים במבצע אנטבה בשנת 1976. אידה אודינגה, אשתו של ראילה אודינגה, הצטרפה גם היא לביקור של בעלה בישראל בנובמבר 2011. היא ביקרה בבית החולים הדסה עין כרם שם סיירה במחלקות השונות בבית החולים וביקרה במחלקת הילדים בבית החולים. אידה נפגשה עם ראש מחלקת הילדים ועם הילדים עצמם. היא התעניינה במיוחד במחלקה לטיפול במחלות זיהומיות וטיפול באיידס ואמרה כי היא תשמח ליצור שיתוף פעולה עם ישראל בנושא זה.

בחירות 2013

בשנת 2013 התקיימו בקניה בחירות בפעם הראשונה מאז הבחירות הקשות בשנת 2007. כפי שצוין לעיל לבחירות בשנת 2007 התלוותה אלימות קשה. בריאיון לעיתון הארץ שנערך בחודש נובמבר שנת 2011 הבהיר ראליה אודינגה כי לא ייתן להיסטוריה לחזור על עצמה. אודינגה הוסיף כי הוא מתכוון להתמודד לנשיאות בעצמו ואף לנצח בהן. בנוסף, ציין אודינגה שמאז שנת 2007 נוסחה חוקה חדשה ונוסחו מחדש חוקי הבחירות מה שיאפשר את עצמאותה של ועדת הבחירות ויבטיח הליך בחירות הוגן. על מנת שהבחירות בשנת 2013 לא יובילו לאותן פעולות אלימות כמו בבחירות בשנת 2007 יש צורך לחזק ולבסס בקניה את הזכויות הדמוקרטיות הבסיסיות של כל אזרחי קניה כמו הזכות להחליף ממשלה דרך בחירות חופשיות והוגנות, הזכות של כל אזרח קנייתי לרכוש משלו, הזכות להצביע ועוד. העתיד הדמוקרטי של קניה תלוי בכך שהרפורמות ייטמעו בצורה מיטבית כך שיצרו אחדות בעם שהיה כה מפולג לאחר הבחירות בשנת 2007.

בבחירות, שהתקיימו ב-4 במרץ 2013, ניצח אוהורו קניאטה, עם כמחצית מקולות הבוחרים. אודינגה קיבל כ-43% מהקולות, וסיים במקום השני.

ב-9 באפריל 2013 סיים אודינגה את כהונתו כראש הממשלה.

לקריאה נוספת

• פסקלין דופס וג'ונתן רובינזון, The (Hidden) Cost of Political Instability: Evidence from Kenya's 2007 Election Crises, דצמבר 2009
• אקסל הרנייט סייברס וראלף מייקל פיטרס, Kenya's 2007 General Elections and its Aftershoks, שנת 2008
• Babafemi Adesina Badejo‏, Raila Odinga: an enigma in Kenyan politics, שנת 2006
• Michael Cowen and Liisa Laakso‏, Multi-party elections in Africa, שנת 2002

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא ראילה אודינגה בוויקישיתוף

• 
  שגיאות פרמטריות בתבנית:בריטניקה
  פרמטרי חובה [ 1 ] חסרים
• מאיה לקר, ראש ממשלת קניה ל"הארץ": צה"ל מאמן את חיילינו בלוחמה בטרור, "הארץ".
• מיכל תוסייה-כהן, ישראל תסייע לקניה בטכנולוגיית ניהול מים, באתר nrg‏, 16 בנובמבר 2011
• AP, קניה לישראל: עזרו לנו להתגונן ממחבלי אל-שבאב, באתר ynet, 14 בנובמבר 2011
• דובר הכנסת, הודעת דובר הכנסת: יו”ר הכנסת בירך את ראש ממשלת קניה וקרא לו להצטרף לסנקציות הכלכליות ולהפעיל את השפעתו למניעת זליגת אוראניום וטכנולוגיה גרעינית לממשל באיראן, "אתר הכנסת".
• אשת ראש ממשלת קניה ביקרה בהדסה, אתר בית החולים הדסה.

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

29513011ראילה אודינגה