קריסת סכר נובה קחובקה
 | ||||||
| סכר נובה קחובקה, 2006. | ||||||
| מלחמה: מלחמת אוקראינה–רוסיה | ||||||
| תאריך | 6 ביוני 2023 | |||||
|---|---|---|---|---|---|---|
| מקום | תחנת הכוח קחובקה, נובה קחובקה, מחוז חרסון | |||||
| עילה | האשמות הדדיות בין רוסיה לאוקראינה באשר לאחראית לפיצוץ | |||||
| תוצאה | פוצץ הסכר ההידרואלקטרי נובה קחובקה | |||||
| ||||||
קריסת סכר נובה קחובקה הוא פיצוץ שאירע ב־6 ביוני 2023, לפנות בוקר, שגרם להרס סכר של תחנת הכוח קחובקה וגרם להצפות נרחבות במורד נהר הדנייפר שבמחוז חרסון בדרום אוקראינה. הסכר היה בשליטת הצבא הרוסי, שכבש אותו בימים הראשונים של הפלישה הרוסית לאוקראינה.
בעקבות הרס הסכר הוצפו עשרות כפרים באזור, ועשרות אלפי בני אדם נאלצו לעזוב את בתיהם, ותתכן פגיעה במתקפת הנגד החדשה של אוקראינה. בנוסף, צפויות להיות השפעות ארוכות טווח הומניטריות, אקולוגיות, וכלכליות. רוסיה ואוקראינה החליפו האשמות ביניהן מי אחראית לפיצוץ ומהן מטרותיה.
רקע
ערך מורחב – המתקפה בדרום אוקראינה
ב-24 בפברואר 2022 פלשה רוסיה לאוקראינה במטרה לספח אליה את חבל דונבס, ולהפיל את שלטון זלנסקי הפרו-מערבי כדי להקים במקומו משטר פרו-רוסי. זמן קצר לאחר הפלישה כבשה רוסיה את מחוז חרסון, שבו נמצא הסכר ההידרואלקטרי שעל נהר הדנייפר, בסמוך לנובה קחובקה. כבר באוקטובר 2022 הזהיר נשיא אוקראינה ולודימיר זלנסקי כי נשיא רוסיה ולדימיר פוטין מתכוון לפוצץ את הסכר, במטרה להציף חלקים נרחבים בדרום אוקראינה, כדי לשבש את פעולתם של כוחות הצבא האוקראיני המנסים לדחוק את צבא רוסיה מהאזור. זלנסקי הזהיר מפני אסון אנושי ואקולוגי שצפוי בעקבות פיצוץ שכזה.[1]
מתחם הסכר נפגע מספר פעמים במהלך הקרבות באזור חרסון. במהלך נסיגת רוסיה מהגדה המערבית של הדנייפר בתחילת נובמבר 2022, פוצץ הגשר מעל הסכר כדי למנוע מעבר של כוחות אוקראינים והסכר נותר בשליטה רוסית. מאוקטובר 2022 ועד לתחילת 2023, בכוונה או כתוצאה מהזנחה, ירדו המים במאגר קחובקה לגובה 14 מטר, המפלס הנמוך ביותר זה שנים רבות, ולאחר מכן עלה מפלס מאגר המים במשך מספר חודשים, עד שבתחילת יוני 2023 הגיע המפלס ל-17.5 מטר, המפלס הגבוה ביותר זה שנים רבות.[2]
הפיצוץ
לפי הפרסומים, בין השעות 2:35 לפנות בוקר ו-2:54, חיישנים סיסמיים באוקראינה וברומניה זיהו סימנים המעידים על פיצוצים גדולים. עדים באזור שמעו קולות פיצוצים גדולים בערך בין השעות 2:15 ל-3 לפנות בוקר. ורגע לפני שהסכר קרס, לוויין מודיעין האמריקאי לכד אותות חום אינפרא אדום, המצביעים על חום המתפשט כתוצאה מפיצוץ. הניו יורק טיימס ציטט מהנדסים ומומחים לחומרי נפץ, לפיהם הסיבה הסבירה ביותר להתמוטטות הסכר היא מטען נפץ שהונח בבסיס הסכר, למשל במעבר התחזוקה שעבר בלב הבטון של המבנה.[3][4]
לאחר פריצת הקטע הראשון של הסכר, כוחם של המים שזרמו ממנו גרם להרס נוסף של הסכר עד לקריסתו. הרס הסכר גרם להצפות נרחבות שהגיעו לשיאן ב-8 ביוני, עם 600 קילומטרים רבועים תחת מים וגובה המים של 5.6 מטרים. כפרים ועיירות רבים הוצפו, חלקם נעלמו כמעט לחלוטין מתחת למים באזור חרסון, כולל באזורים שבידי רוסיה על הגדה השמאלית. באוקראינה הודיעו כי 80 יישובים נמצאים בסכנת הצפה והחלו בפינוי מיידי של תושבים. עשרות אלפי אנשים נאלצו לעזוב את בתיהם. על פי דיווחים, רשויות הכיבוש הרוסי מנעו סיוע הומניטרי בסיסי מהנפגעים הרבים שבשטחם[5], האוקראינים טענו כי כוחות רוסיה הפגיזו את העיר חרסון המוצפת בזמן פינוי התושבים[6] והאו"ם הצהיר כי רוסיה סירבה להעניק גישה לסיוע לאזורים שהוצפו שבשליטתה.
אחריות
אוקראינה האשימה את רוסיה בפיצוץ, וטענה כי הפיצוץ בוצע "במטרה להעלות את מפלס המים, על מנת להציף את הגישה לגדה המערבית של נהר הדנייפר ולפגוע בתנועת הכוחות האוקראינים", זאת בניסיון למנוע את מתקפת הנגד האוקראינית שתוכננה כנגד הכוחות הרוסיים.[7] כמו כן, משרד החוץ האוקראיני דרש לכנס דיון חירום באו"ם בעקבות פיצוץ הסכר, והפציר במדינות ה-G7 להטיל סנקציות נוספות על רוסיה.[5] כשבוע אחרי, פורסם שרוסיה השמידה עוד 2 סכרים קטנים בקו החזית של המתקפה האוקראינית.[8]
לעומת זאת, שר ההגנה הרוסי, סרגיי שויגו, האשים את השלטונות באוקראינה בפיצוץ, וטען כי הוא נעשה "לאחר שלא הצליחו בפעולות ההתקפיות האחרונות שלהם", והזהיר כי "למתקפה הזו יהיו השלכות סביבתיות חמורות ארוכות טווח".[9]
מומחים מערביים העלו את האפשרות שהסכר קרס בעקבות כשל מבני שנגרם מפגיעות בגשר ועליית מפלס המים במאגר קחובקה,[2] אולם תחקיר של הניו יורק טיימס הציג ראיות לכך שרוסיה היא זו שעומדת מאחורי הפיצוץ.[4][5]
השלכות
האו"ם מסר כי פיצוץ הסכר הוא הנזק המשמעותי ביותר שאירע לתשתית אזרחית מאז תחילת הלחימה בפברואר 2022.[9]
בשל קריסת הסכר שיוצר את מאגר קחובקה, הועלה חשש לאסון גרעיני בתחנת הכוח של זפוריז'ה, שהיא תחנת הכוח הגרעינית הגדולה באירופה, עקב ירידה משמעותית במפלס המאגר, המשמש לקירור הכורים. ישנם בכור מי קירור שאמורים להספיק למספר שבועות.[10] גם הועלה חשש לפגיעה בביטחון תזונתי גלובלי, מכיוון שאוקראינה היא ספקית מוצרי מזון וחקלאות גדולה ומאגר המים היה חיוני להשקיית אדמה חקלאית שאחראית לחלק משמעותי מהתפוקה שלה.[11]
מאגר קחובקה גם מספק מים לכל אזור דרום אוקראינה, ויש חשש ממחסור במים לשתייה וחקלאות באזורי חצי האי קרים, חרסון, זפוריז'יה ודנייפרו. בנוסף, השיטפונות גרמו לזיהום מקורות המים והאדמות בסביבה. האומות המאוחדות העריכו כי עד כ-700,000 אנשים באזור יזדקקו למי שתייה נקיים.
הגשת סיוע
ראשי אגודת הידידות בכנסת ישראל-אוקראינה, יו"ר ועדת חוץ וביטחון יולי אדלשטיין וח"כ זאב אלקין, שלחו מכתב לנשיא אוקראינה זלנסקי, בו האשימו את רוסיה באחריות לאירוע[12][13] והתחייבו לסייע במאמצי ההחלמה והשיקום.[14] ב-12 ביוני משרד החוץ, באמצעות מש״ב, ושגרירות ישראל באוקראינה תרמו מאות אלפי ליטרים של מים ולמעלה מ-10 טון של מזון לאוקראינה, שיועברו על ידי מתנדבים לתושבי האזור.[15]
ראו גם
קישורים חיצוניים
- שני אשכנזי, "אסון אקולוגי עולמי": פיצוץ הסכר באוקראינה יגרום נזק סביבתי אדיר, באתר כלכליסט, 6 ביוני 2023
תרחיש אימים באוקראינה: חשש לחייהם של אלפים בעקבות פיצוץ סכר, סרטון בערוץ "כאן | חדשות - תאגיד השידור הישראלי", באתר יוטיוב (אורך: 03:56)- פיצוץ הסכר באוקראינה - היום שאחרי: עשרות אלפים איבדו את בתיהם; חשש מהרוגים רבים שטרם אותרו, סרטון בערוץ "עכשיו 14", באתר יוטיוב (אורך: 02:14)
הערות שוליים
- ^ זלנסקי מזהיר: פוטין יפציץ סכר מרכזי; שיחה חריגה בין בכירים בארה"ב ורוסיה, באתר ynet, 21 באוקטובר 2022
- ^ 2.0 2.1 A visual guide to the collapse of Ukraine’s Nova Kakhovka dam, The guardian
- ^ An Inside Job, הניו יורק טיימס, June 16, 2023 (באנגלית)
- ^ 4.0 4.1 דוד ברון, תחקיר: כך רוסיה מלכדה את הסכר - ופוצצה אותו, באתר ישראל היום, 17 ביוני 2023
- ^ 5.0 5.1 5.2 אסף רוזנצוייג, העדויות והתיעודים שמוכיחים: רוסיה אחראית לפיצוץ הסכר באוקראינה, באתר מאקו, 19 ביוני 2023
- ^ Ukraine war: Kyiv accuses Russia of shelling Kherson evacuations, אתר BBC
- ^ מתוך דבריו של אנדריי פידליסני, קצין בכיר בצבא אוקראינה.
- ^ סוכנויות הידיעות, אוקראינה ספגה מכה קשה: סכר נוסף פוצץ הלילה - אלו ההשלכות, באתר מעריב אונליין, 13 ביוני 2023
- ^ 9.0 9.1 שחר ברדיצ'בסקי, לאחר פיצוץ הסכר בחרסון: עדויות מהשטח – הנזק הרב שנגרם לצבא הרוסי, באתר מעריב אונליין, 7 ביוני 2023
- ^ נטע בר, "חוששים לאבד הכל": עיירות מוצפות ואלפי פליטים – פיצוץ הסכר באוקראינה גרם לקטסטרופה, באתר ישראל היום, 6 ביוני 2023
- ^ ליטל סמט ושני אשכנזי, אוקראינה: פיצוץ הסכר יעמיק את המחסור בתבואות, באתר כלכליסט, 7 ביוני 2023
- ^ אדלשטיין ואלקין במכתב לזלנסקי: רוסיה אחראית לפיצוץ בסכר האוקראיני
- ^ שוב בין הטיפות: ישראל גינתה את הפיצוץ בסכר האוקראיני - בלי להאשים את רוסיה
- ^ שירית אביטן כהן, בישראל פועלים לסיוע הומניטרי בעקבות הפצצת הסכר באוקראינה, באתר ישראל היום, 8 ביוני 2023
- ^ אוריאל בארי, ישראל שולחת סיוע לנפגעי אסון פיצוץ הסכר באוקראינה, באתר "סרוגים", 12 ביוני 2023
קריסת סכר נובה קחובקה37284391Q119123254