מעורבות צ'צ'נית בפלישה הרוסית לאוקראינה
הרפובליקה הצ'צ'נית, הידועה בכינויה צ'צ'ניה, היא רפובליקה פדרלית של רוסיה שהחזיקה בכמה תפקידים במהלך הפלישה הרוסית לאוקראינה. כוחות קדירוביים (אנ') לחמו לצד הכוחות הרוסיים, בעוד כמה מערכי מתנדבים חמושים צ'צ'נים (אנ') נלחמים בצד האוקראיני. משקיפים בינלאומיים ציינו מספר השוואות בין הפלישה למלחמת צ'צ'ניה הראשונה והשנייה.
כוחות פרו אוקראינים
קבוצות צ'צ'ניות רבות הוקמו או עברו לאוקראינה במהלך הפלישה הרוסית לאוקראינה. כמה מאות לוחמים הצטרפו למלחמה, רובם הצטרפו לאחת מהקבוצות הרבות האלה. כיום יש כמה מערכי מתנדבים חמושים בצ'צ'נים שנלחמים בצד אוקראינה. חלק מהקבוצות הללו החלו בפעילות במהלך מלחמת דונבאס ב-2014. רוב הלוחמים רואים בלחימה באוקראינה דרך להמשיך את המאבק נגד רוסיה, ולקרב אותם אל מטרתם הסופית של עצמאות צ'צ'נית.[1] קבוצות צ'צ'ניות באוקראינה זכו בעבר לביקורת על כך שיש בהן גורמים איסלאמיסטיים.[2]
אחת הקבוצות הללו היא גדוד ג'וחר דודייב, על שם ג'וחר דודייב, המורכב מכמה מאות לוחמים והחל בפעילות במהלך מלחמת דונבאס.[3] קבוצה נוספת שנלחמת מאז 2014 היא גדוד שייח' מנצור(אנ'), קבוצה שנמתחה עליה ביקורת על גיוס חברים איסלאמיסטים וקיום קשרים עם קבוצות איסלאמיסטיות. בראש גדוד שייח' מנצור עומד צ'ברלובסקי.[4] גדוד שייח' מנצור סייע ל-25 חברי הארגון האיסלאמיסטי הסורי אג'נאד אל-קווקז (אנ') בראשות צ'צ'נים, כולל מפקדו עבדול חכים אל-שישני (אנ'), להצטרף למאבק באוקראינה.[5] גדוד שייח' מנצור הודיע ביולי 2022 כי יפיץ את פעולותיהם לצ'צ'ניה עצמה.[6]
שני גדודים חמושים נוספים הנלחמים למען אוקראינה הם מחלקת המשימה המשותפת של חמזת גלאייב והגדוד המיוחד למטרה מיוחדת (אנ'), שניהם נוצרו לאחרונה. הגדוד הנפרד למטרות מיוחדות (אנ'), שהוא חלק מלגיון הזרים של אוקראינה, הוקם ביולי 2022 וטוען שהוא הכוח המזוין של ממשלת הרפובליקה הצ'צ'נית של איצ'קריה הגולה. בראש הגדוד למטרות מיוחדות עומד זומסו האדג'י-מוראד ונלחם במתקפת הנגד הדרום-אוקראינית ב-2022 (אנ').[7]
כוחות פרו-רוסים
ב-26 בפברואר, רמזן קדירוב, ראש הרפובליקה הצ'צ'נית, הודיע כי כוחות צבא צ'צ'נים נפרסו לאוקראינה, ואמר כי ולדימיר פוטין "לקח את ההחלטה הנכונה ואנו נבצע את פקודותיו בכל הנסיבות".[8] באותו יום פרסם כלי התקשורת הממלכתי הרוסי RT סרטון של מה שהוא תיאר כ-12,000 חיילים צ'צ'נים שהתאספו בכיכר המרכזית של גרוזני, בירת צ'צ'ניה, כשהם מתכוננים לצאת למלחמה באוקראינה.
ב-27 בפברואר הודיע הצבא האוקראיני כי השמיד שיירה גדולה של כוחות מיוחדים צ'צ'נים שנאספו ליד הוסטומל, עיירה באזור הצפון-מערבי של מחוז קייב.[9] זמן קצר לאחר מכן, הצבא האוקראיני טען שהגנרל מגומד טושאייב (אנ'), מנהיג הגדוד הממונע ה-141 של משמר קדירוב, נהרג בפעולה באוקראינה.[10][11]
ב-28 בפברואר, פרסם קדירוב פוסט בטלגרם שאמר כי "הטקטיקות שנבחרו באוקראינה איטיות מדי", וקורא לכוחות הרוסיים לנקוט בפעולה אגרסיבית יותר.[12] ב-1 במרץ, פרסם קדירוב פוסט נוסף של טלגרם שבו נאמר כי שני חיילים צ'צ'נים נהרגו ושישה נפצעו, ואמר כי הפלישה צריכה "לעבור לצעדים רחבי היקף".[13]
ב-3 במרץ דיווח "הטיימס" כי קבוצה של חיילים צ'צ'נים נשלחה לחדור לקייב במטרה להתנקש בחיי נשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי, אך הקבוצה נוטרלה בעקבות הדלפות של גורמים אנטי-מלחמתיים בשירות הביטחון הפדרלי הרוסי.[14]
ב-14 במרץ, קדירוב פרסם סרטון שלו ברשתות החברתיות בטענה שהוא היה בהוסטומל כחלק מהמתקפה הרוסית על קייב.[15] לא היה אימות עצמאי לטענתו.[16] העיתון המקוון Ukrayinska Pravda (אנ') טען כי ב-16 במרץ הם רימו את קדירוב לגשת לקישור במסווה של התקשורת הרוסית "RIA Novosti" כדי להשיג את כתובת ה-IP של קדירוב, שחשפה את המיקום הגאוגרפי של הטלפון של קדירוב כגרוזני, צ'צ'ניה, במקום אוקראינה.[17] דמיטרי פסקוב, מזכיר העיתונות של פוטין, הצהיר מאוחר יותר כי קדירוב "לא טען ישירות שהוא באוקראינה".[18]
ב-5 באפריל, פרסם קדירוב סרטון בטלגרם שבו נראה קבוצת חמושים ככל הנראה מוחזקת בשבי. הוא טען כי 267 חיילים מגדוד 503 של הצי האוקראיני (אנ') נכנעו לרוסיה. חותם הים האמריקני לשעבר, צ'אק פפארר (אנ'), האמין שהטענה היא נקודתית, והסביר כי השבויים נראו כמעט ללא פגע ולבשו תלבושות שאינן תואמות את מדי הנחתים האוקראינים הרשמיים.[19]
בסוף יוני 2022 הכריז קדירוב על הקמת ארבעה גדודים חדשים המורכבים מצ'צ'נים אתניים בלבד. הגדודים הללו יקראו "צפון-אחמת", "דרום-אחמת", "מערב-אחמת" ו"מזרח-אחמת", לפי קדירוב, והם יישלחו להילחם באוקראינה.[20]
בתחילת ספטמבר 2022 הודיע קדירוב על שיגורם של שני גדודים צ'צ'נים נוספים לאוקראינה ופרסם סרטון בטלגרם המראה את עזיבתם. הודעה זו נמסרה על רקע הנסיגה הרוסית ממחוז חרקוב.[21]
חיילים צ'צ'נים היו מבצעי העינויים של שבוי מלחמה אוקראיני בפריוויליה (אנ')[22] ואולי גם בעריפת ראשו של שבוי מלחמה אוקראיני בקיץ 2022 (אנ').[23]
ב-31 במאי 2023, המכון לחקר המלחמה(אנ') דיווח כי כוחותיו של קדירוב מחליפים ככל הנראה את תפקידו של קבוצת וגנר כחיילי ההלם (אנ') העיקריים של רוסיה בדונבאס, לאחר שווגנר התנתק מהקו הקדמי לאחר לכידתה של באחמוט מוקדם יותר באותו החודש. קדירוב הצהיר כי לכוחותיו, לרבות הכוחות המיוחדים "אחמת" וגדוד התכלית המיוחדת "סבר-אחמאת", ניתנה הנחיה ל"פעילות לחימה אקטיבית" במחוז דונייצק.[24]
תגובות
ב-28 בפברואר, פרסם המשמר הלאומי של אוקראינה סרטון בו נראים חברי רגימנט אזוב משמנים כדורים בשומן חזירים, כאשר הדובר בסרטון אומר "אחים מוסלמים יקרים. בארצנו לא תגיעו לגן עדן. לא יתנו לך להיכנס לגן עדן. לך הביתה, בבקשה."[25]
מספר אנליסטים הצהירו כי הנוכחות של כוחות קדירובים באוקראינה מתמקדת יותר ביצירת אפקט פסיכולוגי מאשר בהשתתפות בלחימה.[26] ג'סטין לינג(אנ') כתב למדיניות חוץ, ג'סטין לינג הצהיר שהתקשורת הרוסית "ממנפת את עצם נוכחותם של חיילים צ'צ'נים באוקראינה כנשק פסיכולוגי נגד אוקראינים", בעוד פרופסור ז'אן פרנסואה ראטל מאוניברסיטת אוטווה כי מדובר "בגרום לאנשים להאמין שמה שקרה בצ'צ'ניה יקרה באוקראינה - שהם ישתוללו בעיר, יבזזו, יענו ויהרגו".[27] אלכסנדר קווחדזה מהקרן הגיאורגית למחקרים אסטרטגיים ובינלאומיים(אנ') הצהיר כי "הצילומים והמטא נתונים מראים שרוב הכוחות הצ'צ'נים נמצאים במרחק של לפחות 20 ק"מ מקו החזית, הדבר היחיד שהם עושים זה להקליט סרטונים כדי להניע אנשים בתוך צ'צ'ניה ולקדם את תמונת הלוחם של קדירוב וכוחותיו".[28]
השוואות לסכסוך רוסיה–צ'צ'ניה
מספר פרשנים ערכו השוואות בין הפלישה הרוסית לאוקראינה לבין מלחמות צ'צ'ניה של שנות ה-90, ובעיקר קרב גרוזני (אנ').[29][30][31][32] מנהל ארגון הזיכרון הרוסי לזכויות אדם, אלכסנדר צ'רקסוב, הצהיר כי "פוטין התחיל באותה דרך בצ'צ'ניה כמו באוקראינה וממשיך כשאנחנו עוברים לשלב חדש של הסכסוך. זה גם התחיל במלחמה שנקראה במקור 'מבצע סיכול טרור' ולא תוארה כעימות מזוין."[33] טרייסי גרמן מקינגס קולג' לונדון כתבה כי:
נראה שפוטין צפה לחזור על ההשתלטות המכריעה של רוסיה על קרים ב-2014 או פלישתה לגאורגיה ב-2008 - אבל מה שראינו דומה יותר להתערבותה בצ'צ'ניה בדצמבר 1994, כאשר הכוחות המזוינים הרוסים לא הצליחו בתחילה להמיר עליונות צבאית (בוודאי במונחים של מספרים) לכדי הצלחה צבאית ואסטרטגית, ואלפי חיילים רוסים הוכיחו כי אינם מסוגלים להבטיח את הרפובליקה הצפונית הקווקזית... יש כאן הדים להתערבות הרוסית בצ'צ'ניה בסוף דצמבר 1994, כאשר ההנהגה הרוסית תכננה מתקפת שריון ענקית נגד בירת צ'צ'ניה, גרוזני, מתוך כוונה לבצע תקיפה מכרעת בסיוע אווירי, תוך הסתמכות על מהירות כדי לקחת את ההנהגה הצ'צ'נית על ידי להפתיע ולהבטיח שרוסיה תחזיק ביוזמה. אבל הכוחות הצ'צ'נים היו מוכנים זמן רב לתקיפה נגד העיר וההתקפה הייתה כישלון עגום.[34]
העיתונאי הסקוטי ניל אשרסון (אנ') כתב כי "נראה שלתוכנית של פוטין יש שני שלבים. ראשית, ניצחון צבאי, שהושג בעיקר על ידי בידוד התנגדות בערים בודדות ולאחר מכן הפגזתן לקליפות מושחרות, כפי שעשו הרוסים לגרוזני בצ'צ'ניה."[35]
הערות שוליים
- ^ "Meet the Chechen battalion joining Ukraine to fight Russia — and fellow Chechens". NPR. 5 בספטמבר 2022. נבדק ב-15 בנובמבר 2022.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Kramer, Andrew E. (7 ביולי 2015). "Islamic Battalions, Stocked With Chechens, Aid Ukraine in War With Rebels". The New York Times. New York times. אורכב מ-המקור ב-2022-04-19. נבדק ב-15 בנובמבר 2022.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "Rival Chechen Fighters Take War to Battlefields of Ukraine". VOA. נבדק ב-15 בנובמבר 2022.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Chechen, Tatar Muslims fight for Ukraine". DW. 24 במרץ 2022. נבדק ב-15 בנובמבר 2022.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "Chechen fighters leave Syria to battle Russians in Ukraine". al-monitor. 22 באוקטובר 2022. נבדק ב-15 בנובמבר 2022.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "Chechen Fighters in Ukraine Set Sights on Homeland". The Jamestown Foundation. נבדק ב-16 בנובמבר 2022.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Ichkeria OBON: Chechen Freedom Fighters in Ukraine". greydynamics. 12 בנובמבר 2022. נבדק ב-16 בנובמבר 2022.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Chechen leader, a Putin ally, says his forces deployed to Ukraine". Al Jazeera. 26 בפברואר 2022. נבדק ב-7 במרץ 2022.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "The destruction of a convoy of Chechen special forces near Hostomel on Feb. 26 officially confirmed by the President's Office". The Kyiv Independent. 27 בפברואר 2022. נבדק ב-7 במרץ 2022.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Did Chechen Commander Die After Threatening Ukraine On Video?". Daily Dot. במרץ 2022. נבדק ב-7 במרץ 2022.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Warlord who helped oversee Chechnya's brutal 'gay purge' killed in Ukraine". PinkNews. 28 בפברואר 2022. נבדק ב-7 במרץ 2022.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Jankowicz, Mia (28 בפברואר 2022). "Key Putin ally admits Russian tactics in Ukraine failed in early days of invasion and calls for more brutal approach". Business Insider. נבדק ב-7 במרץ 2022.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Jankowicz, Mia (1 במרץ 2022). "Putin ally repeats call for Russia to use more brutal tactics in Ukraine, admits some of his own troops were killed". Business Insider. נבדק ב-7 במרץ 2022.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Volodymyr Zelenskyy Has Reportedly Survived 3 Assassination Attempts In The Last Week". HuffPost. 4 במרץ 2022. נבדק ב-7 במרץ 2022.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Chechen leader Ramzan Kadyrov says he is in Ukraine". TheGuardian.com. 14 במרץ 2022.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Who is Ramzan Kadyrov, the brutal Chechen leader claiming to be in Ukraine?". The Economist (באנגלית). 16 במרץ 2022. נבדק ב-27 במרץ 2022.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "Kadyrov did not come to Ukraine, his phone data reveals", Ukrayinska Pravda (באנגלית), 16 במרץ 2022, נבדק ב-26 במרץ 2022
{{citation}}: (עזרה) - ^ "Chechen leader Kadyrov claims he travelled to Ukraine". Al Jazeera (באנגלית). 14 במרץ 2022. נבדק ב-27 במרץ 2022.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "'All wrong' Navy Seal picks apart Russia's desperate video of 'Mariupol surrender'", Daily Express (באנגלית בריטית), 5 באפריל 2022, נבדק ב-7 באפריל 2022
{{citation}}: (עזרה) - ^ "Putin's Chechen warlord ally plans to bolster Russia's forces in Ukraine with 4 new battalions". Insider. 28 ביוני 2022. נבדק ב-28 ביוני 2022.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Kadyrov announced the dispatch of the National Guard from Chechnya to the war in Ukraine". The Odessa Journal. 8 בספטמבר 2022.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "Tracking the Faceless Killers who Mutilated and Executed a Ukrainian POW". Bellingcat. 5 באוגוסט 2022. ארכיון מ-2022-08-05.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "Csecsenek fejezhették le a kárpátaljai Szerhij Patakit". Frisshirek.hu (בהונגרית). 21 באפריל 2023.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "Kadyrov's troops likely ordered to pick up where Wagner left off – ISW". Euromaidan Press. 1 ביוני 2023. נבדק ב-3 ביוני 2023.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "Ukrainian fighters grease bullets against Chechens with pig fat". Al Jazeera. 28 בפברואר 2022. נבדק ב-7 במרץ 2022.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "What role is Chechnya's Ramzan Kadyrov playing in Ukraine war?". Al Jazeera. 24 במרץ 2022. נבדק ב-27 במרץ 2022.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Ling, Justin (26 בפברואר 2022). "Russia Tries to Terrorize Ukraine With Images of Chechen Soldiers". Foreign Policy. נבדק ב-7 במרץ 2022.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Chechnya's losses in Ukraine may be leader Ramzan Kadyrov's undoing". TheGuardian.com. 22 במרץ 2022.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "From Grozny to Aleppo to Ukraine, Russia meets resistance with more firepower". BBC News. 5 במרץ 2022. נבדק ב-7 במרץ 2022.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "Ukraine invasion: Why is Kyiv being likened to the 'next Grozny'?". The Independent. נבדק ב-7 במרץ 2022.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Boris Johnson: Putin is 'backed into cul-de-sac' and may 'double down to Grozny-fy Kyiv'". itv.com. במרץ 2022. נבדק ב-7 במרץ 2022.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Putin's Syria and Chechnya playbooks foretell a grim direction for Ukraine war". The Times of Israel. נבדק ב-7 במרץ 2022.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Sokolyanskaya, Ksenia (6 במרץ 2022). "Putin May Use Chechen War Playbook In Ukraine, Says Russian Human Rights Activist". Radio Liberty. נבדק ב-7 במרץ 2022.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ German, Tracey (5 במרץ 2022). "Analysis: Is Russia repeating mistakes of past wars in Ukraine?". Al Jazeera. נבדק ב-7 במרץ 2022.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "History replays like a half-forgotten song, but once we remember, it's far too late | Neal Ascherson". The Guardian. 6 במרץ 2022. נבדק ב-7 במרץ 2022.
{{cite web}}: (עזרה)
36573907מעורבות צ'צ'נית בפלישה הרוסית לאוקראינה