קריאת שמע על המיטה

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
(הופנה מהדף קריאת שמע שעל המטה)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
פרשת שמע

שְׁמַע יִשְׂרָאֵל ה' אֱלֹקֵינוּ ה' אֶחָד.
(בלחש:) בָּרוּךְ, שֵּׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ, לְעוֹלָם וָעֶד.
וְאָהַבְתָּ אֵת ה' אֱלֹקֶיךָ בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשְׁךָ וּבְכָל מְאֹדֶךָ. וְהָיוּ הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם עַל לְבָבֶךָ. וְשִׁנַּנְתָּם לְבָנֶיךָ וְדִבַּרְתָּ בָּם בְּשִׁבְתְּךָ בְּבֵיתֶךָ וּבְלֶכְתְּךָ בַדֶּרֶךְ וּבְשָׁכְבְּךָ וּבְקוּמֶךָ. וּקְשַׁרְתָּם לְאוֹת עַל יָדֶךָ וְהָיוּ לְטֹטָפֹת בֵּין עֵינֶיךָ. וּכְתַבְתָּם עַל מְזוּזֹת בֵּיתֶךָ וּבִשְׁעָרֶיךָ.

קריאת שמע על המיטה היא תפילה הנאמרת בלילה לפני השינה, שעיקרה אמירת פרשה ראשונה של 'קריאת שמע'[3], בתוספת פסוקים ובקשות. בסופה או תחילתה נאמרת 'ברכת המפיל'.

מקור התפילה

בתלמוד נאמר:

"אף על פי שקרא אדם קריאת שמע בבית הכנסת, מצווה לקרותו על מיטתו"

וכן אמרו:

"הנכנס לישן על מיטתו אומר משמע ישראל עד והיה אם שמוע, ואומר ברוך המפיל חבלי שינה וכו'".

במדרש תנחומא[4] התבאר הפסוק "לֹא יִשְׁכַּב עַד־יֹאכַל טֶרֶף וְדַם־חֲלָלִים יִשְׁתֶּה"[5] שעל ידי קריאת שמע שאומרים עם ישראל על מיטתם, הקב"ה שומרם, ומחבל במזיקים הבאים להזיקם.

ברכת המפיל

ברכת המפיל

בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹקֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם. הַמַּפִּיל חֶבְלֵי שֵׁנָה עַל עֵינָי[6] וּתְנוּמָה עַל עַפְעַפָּי. וּמֵאִיר לְאִישׁוֹן בַּת עָיִן.

וִיהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ ה' אֱלֹקַי וֵאלֹקֵי אֲבוֹתַי. שֶׁתַּשְׁכִּיבֵנִי לְשָׁלוֹם וְתַעֲמִידֵנִי לְחַיִּים טוֹבִים וּלְשָׁלוֹם. וְתֵן חֶלְקִי בְּתוֹרָתֶךָ. וְתַרְגִילֵנִי לִדְבַר מִצְוָה. וְאַל תַּרְגִילֵנִי לִדְבַר עֲבֵרָה וְאַל תְּבִיאֵנִי לִידֵי חֵטְא וְלֹא לִידֵי נִסָּיוֹן וְלֹא לִידֵי בִזָיוֹן, וְיִשְׁלוֹט בִּי יֵצֶר הַטּוֹב וְאַל יִשְׁלוֹט בִּי יֵצֶר הָרָע. וְתַצִילֵנִי מִשָּׂטָן וּמִפֶּגַע רָע וּמֵחֳלָיִם רָעִים. וְאַל יְבַהֲלוּנִי רַעְיוֹנַי וַחֲלוֹמוֹת רָעִים וְהִרְהוּרִים רָעִים. וּתְהִי מִטָּתִי שְׁלֵמָה לְפָנֶיךָ. וְהָאֵר עֵינַי פֶּן אִישַׁן הַמָּוֶת: בָּרוּךְ אַתָּה ה'. הַמֵּאִיר לְעוֹלָם כֻּלּוֹ בִּכְבוֹדוֹ:

נוסח הברכה נזכר בתלמוד בבלי במסכת ברכות[7], ונתקן על ידי כנסת הגדולה כאשר נוסח הברכות[8], ותקנו לאומרה שהשינה טובה לאדם, שמתוך שהאדם ישן הוא יכול להתייגע בתורה ביום[9].

מיקום הברכה

יש שכתבו לומר את ברכת "המפיל" סמוך לשינה, אחר שאמרו את "שמע" וכל שאר הפסוקים. אך על פי הקבלה יש להקדים את ברכת "המפיל" ל"שמע" ולשאר הפסוקים

מי שנצרך אחר שאמר "שמע" ו"המפיל", לדבר או לאכול או לשתות או לסדר איזה דבר דחוף – רשאי, מפני שברכת "המפיל" היא ברכת שבח על שנת הלילה, רק שלכתחילה טוב להצמיד את קריאת שמע שעל המיטה לשינה[10]

בראשונים כתבו שהיה מי שחשש לברך "המפיל" שמא לא ירדם ונמצא שבירך לבטלה. אך דעת שאר הראשונים שאין לחשוש לזה, מאחר שהיא ברכת הודאה לה' על השינה, ואף מי שלא הצליח לישון, אין ברכתו לבטלה.[11]

שינה שאינה מחייבת ברכה

על שנת היום אין מברכים "המפיל". ויש שכתבו שאף בשינת היום, טוב לומר מזמור "ויהי נועם"[12]

וגם על שנת עראי בלילה אין מברכים "המפיל", אבל שינה על המיטה למשך חצי שעה כבר נחשבת שנת קבע[13]

אין מברכים "המפיל" אלא פעם אחת בלילה, ולכן מי שהלך לישון בלילה וברכך "המפיל", ואחר כך קם לעיסוקיו וחזר לישון, אינו חזור ומברך "המפיל".[14]

מי שנרדם בלא לברך "המפיל" והתעורר באמצע הלילה ובדעתו להמשיך לישון, צריך לברך כעת.[15]

זמן הברכה

יש שלמדו על פי קבלת האר"י ז"ל, שרק אדם שהולך לישון לפני חצות הלילה יברך "המפיל", אבל מי שהולך לישון אחר חצות אינו יכול לברך. וכן נוהגים רבים מהספרדים, שאם הולכים לישון אחר חצות אומרים "המפיל" בלא שם ומלכות[16] למנהג אשכנזים וחלק מהספרדים, כל זמן שהולכים לישון לפני עמוד השחר – מברכים "המפיל".

הוספות שונות

רבונו של עולם

רבונו של עולם

רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם הֲרֵינִי מוֹחֵל וְסוֹלֵחַ לְכָל מִי שֶׁהִכְעִיס וְהִקְנִיט אוֹתִי, אוֹ שֶׁחָטָא כְּנֶגְדִּי בֵּין בְּגוּפִי, בֵּין בְּמָמוֹנִי, בֵּין בִּכְבוֹדִי, בֵּין בְּכָל אֲשֶׁר לִי, בֵּין בְּאֹנֶס בֵּין בְּרָצוֹן, בֵּין בְּשׁוֹגֵג בֵּין בְּמֵזִיד, בֵּין בְּדִבּוּר בֵּין בְּמַעֲשֶׂה, בֵּין בְּגִלְגּוּל זֶה בֵּין בְּגִלְגּוּל אַחֵר, לְכָל בַּר יִשְׂרָאֵל, וְלֹא יֵעָנֵשׁ שׁוּם אָדָם בְּסִבָּתִי. יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְהֹוָה אֱלֹהַי וֵאלֹהֵי אֲבוֹתַי שֶׁלֹּא אֶחֱטָא עוֹד, וּמַה שֶּׁחָטָאתִי לְפָנֶיךָ מְחֹק בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים, אֲבָל לֹא עַל יְדֵי יִסּוּרִין וָחֳלָאִים רָעִים. יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִי וְהֶגְיוֹן לִבִּי לְפָנֶיךָ, יְהֹוָה צוּרִי וְגֹאֲלִי:

מקורה של תפילה זו בכתבי האר"י ובשערי ציון, ומתבססת תפילה זו על המסופר בתלמוד בבלי במסכת מגילה[17] שרבי נחוניה בן הקנה ומר זוטרא היו נוהגים קודם השינה, למחול לכל מי שציער אותם, יש שנמנעים לומר תפילה זו בשבת[18].

יושב בסתר - ה' מה רבו צרי

בתלמוד מובא מנהגו של רבי יהושע בן לוי שהוסיף לומר לפני שנתו גם מזמור "יושב בסתר עליון"[19] עד התיבות 'כי אתה ה' מחסי', והמזמור "ה' מה רבו צרי"[20] שהם מועילים כנגד המזיקים[21], בראשונים הובא לומר את המזמור 'יושב בסתר' עד הסוף[22], ויש שהוסיפו לומר בתחילה את הפסוק 'ויהי נועם'[23].

השכיבנו

תפילה זו נתקנה לאומרה בתפילת ערבית עם חתימה, והובאה בראשונים לאומרה בסדר קריאת שמע שעל המיטה ללא החתימה[24], ויש שכתבו לסיים בתיבות 'ופרוש עלינו סוכת שלומך'[25].

שאר התפילות והפסוקים

לעיקר סדר קריאת שמע, נהגו להוסיף מזמורים, פסוקים ותפילות שונים[26], ואף שאינם חובה, (למעט פרשה ראשונה של קריאת שמע וברכת המפיל) נתפשט המנהג לאומרם על פי מנהגו של רבי יהושע בן לוי, שהיה מוסיף מזמורים כדי להגן מפני המזיקים[27].

וידוי

מנהג בני ספרד על פי חכמי הקבלה[28], שיסודם בדברי הזוהר[29], להוסיף את נוסח הוידוי, וזאת מפני שהשינה היא אחת מששים במיתה, ועוד שכמה בני אדם הלכו לישון ולא קמו[30].

לאחר קריאת שמע

יש להיזהר אחר קריאת שמע, שלא להפסיק בדיבור או אכילה ושתיה, ויקרא פרשה ראשונה שוב ושוב, או שאר פסוקים של רחמים, עד שירדם[31].

בתלמוד מובא שתלמיד חכם פטור מקריאת שמע שעל המיטה[32], וזאת מפני שהוא מוגן כשחוזר על לימודו[33]. אך מכל מקום עליו לומר פסוקי רחמים, כ"בידך אפקיד רוחי". אך דין זה לא נפסק בשולחן ערוך.

לקריאה נוספת

  • מקורי התפילה חלק ב', תשע"ה, הרב אפרים זלוטניק.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ ארבעה טורים, אורח חיים, סימן רל"ט בשם אביו הרא"ש.
  2. ^ רבנו ירוחם נתיב ג' חלק ב.
  3. ^ בראשונים יש שכתבו לומר גם את פרשת "והיה אם שמוע"[1], ויש אף שכתבו שטוב לומר את שלוש הפרשיות[2]
  4. ^ מדרש תנחומא פרשת במדבר פיסקא י"ד
  5. ^ ספר במדבר, פרק כ"ג, פסוק כ"ד
  6. ^ במסכת דרך ארץ רבה (יא' יד') הנוסח 'חבלי שינה על אדם', אמנם הגר"א הגיע שם 'על עיני'.
  7. ^ דף ס' עמוד ב', ומקצת מנוסח הברכה נוסף על ידי הראשונים כמו התיבות 'ואלוקי אבותי' ו'תעמידני לחיים טובים ולשלום'.
  8. ^ תלמוד בבלי, מסכת ברכות, דף ל"ג עמוד א', משנה תורה לרמב"ם, הלכות ברכות, פרק א', הלכה ה'
  9. ^ אבודרהם קריאת שמע שעל המטה
  10. ^ רמ"א אורח חיים סימ רלט, א, שו"ת ציץ אליעזר ז כז, יחווה דעת ד. אמנם במשנה ברורה סימן רלט ד, מחמיר אחר "המפיל".
  11. ^ חיי אדם סימן לה, ד
  12. ^ משנה ברורה סימן רלט ח.
  13. ^ אשל אברהם רלט, בית ברוך לה, י.
  14. ^ בית ברוך לה, ט.
  15. ^ שולחן ערוך ד, כג, משנה ברורה סימן סא
  16. ^ כף החיים אורח חיים סימן רלט, ח
  17. ^ דף כ"ח עמוד א'
  18. ^ סידור רבי שבתי שער הכולל לו ו.
  19. ^ ספר תהלים, פרק צ"א
  20. ^ ספר תהלים, פרק ג', ונהגו להשמיט את הפסוק הראשון שלא מדבר על ענייני שמירה, ארבעה טורים, אורח חיים, סימן רל"ט
  21. ^ תלמוד בבלי, מסכת שבועות, דף ט"ו עמוד ב'.
  22. ^ ספר הפרדס שער שמיני, רבנו יונה בספר היראה.
  23. ^ ספר תהילים, פרק צ', פסוק י"ז
  24. ^ שולחן ערוך, אורח חיים, סימן רל"ט, סעיף א'
  25. ^ תשובת מהר"ם מרוטנבורג א קפט.
  26. ^ הבולטים שבהם הפסוקים 'ברוך ה' ביום', 'המלאך הגואל אותי', ופסוקי ברכת כהנים, מזמורי תהלים ס"ז, קכ"א, וקכ"ח. ותפילת אנא בכח, ואדון עולם
  27. ^ מגן אברהם על שולחן ערוך, אורח חיים, סימן רל"ט, סעיף ב'.
  28. ^ שער הכוונות דרוש ה', מדרושי הלילה דף נה א.
  29. ^ שגיאת לואה: (בקריאה לתבנית:זוהר) אין חלק קורח.ספר הזוהר, פרשת קורח, דף קע"ח, עמוד א'
  30. ^ סדר היום
  31. ^ רמ"א, אורח חיים, סימן רל"ט, סעיף א', ומשנ"ב שם
  32. ^ תלמוד בבלי, מסכת ברכות, דף ד' עמוד ב'.
  33. ^ חידושי מהרש"א על מסכת ברכות, דף ד' עמוד ב'.

הבהרה: המידע במכלול נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0