קרב ויטוריו ונטו

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
קרב ויטוריו ונטו
מערכה: החזית האיטלקית במלחמת העולם הראשונה
מלחמה: מלחמת העולם הראשונה
תאריכים 24 באוקטובר 19183 בנובמבר 1918 (11 ימים)
קרב לפני קרב הנהר פיאווה
מקום ויטוריו ונטו
תוצאה ניצחון מכריע של מדינות ההסכמה
סיום הקרבות בחזית האיטלקית
הצדדים הלוחמים

מעצמות המרכז:

האימפריה האוסטרו-הונגריתהאימפריה האוסטרו-הונגרית האימפריה האוסטרו-הונגרית

מדינות ההסכמה:

ממלכת איטליהממלכת איטליה ממלכת איטליה
צרפתצרפת צרפת
בריטניהבריטניה בריטניה
צ'כוסלובקיהצ'כוסלובקיה צ'כוסלובקיה
ארצות הבריתארצות הבריתארצות הברית

מפקדים

האימפריה האוסטרו-הונגריתהאימפריה האוסטרו-הונגרית סבטוזר בורוייביץ'
האימפריה האוסטרו-הונגריתהאימפריה האוסטרו-הונגרית קרל הראשון, קיסר אוסטריה

ממלכת איטליהממלכת איטליה ארמנדו דיאז
בריטניהבריטניה רודולף למברט

כוחות

52 דיוויזיות
6030 תותחים

57 דיוויזיות (51 איטלקיות, 3 בריטיות, 2 צרפתיות, 1 צ'כוסלובקית), רגימנט אמריקאי, 7700 תותחים.

אבדות

35.000 הרוגים, 10.000 פצועים. 300.000 שבויים

5800 הרוגים
26,000 פצועים

חזית ויטוריו ונטו

קרב ויטוריו ונטו במלחמת העולם הראשונה נערך בחזית האיטלקית בתאריכים 24 באוקטובר 1918 - 3 בנובמבר 1918, בין הצבא האיטלקי המחוזק בכוחות מבריטניה, צרפת, צ'כוסלובקיה וארצות הברית, ובין הצבא האוסטרו הונגרי. הקרב הסתיים בניצחון האיטלקים והתפוררות הצבא והאימפריה האוסטרו הונגרית והיה מרכיב חשוב בהחלטה לשים קץ למלחמת העולם זמן קצר לאחר מכן.

רקע היסטורי

בקרב קפורטו סבל הצבא האיטלקי אבידות כבדות ונאלץ לסגת לגדות הנהר פיאווה. הרמטכ"ל לואיג'י קאדורנה הודח ובמקומו מונה ארמנדו דיאז שהחל לארגן את הצבא ולייצב קו הגנה על הנהר שהצליח לעמוד בהתקפות הצבא האוסטרו-הונגרי. ב-15 ביוני 1918 פתח הצבא האוסטרו הונגרי בהתקפה גדולה על קו החזית לאורך הנהר פיאבה על מנת לפרוץ את החזית בכיוון ונציה. הצבא האיטלקי מחוזק בכוחות בריטים צרפתים, אמריקאים וצ'כוסלובקים, הצליחו להדוף את ההתקפה בגורמם לאוסטרים אבידות כבדות. הכישלון בקרב הנהר פיאווה גרם לדמורליזציה בצבא האוסטרי שגם ניצחונם חסר החשיבות בקרב סן מתאו לא הצליח לתקן, וסימן את תחילת תבוסתם שהסתיימה בקרב ויטוריו וינטו.

ארמנדו דיאז לא יזם התקפות נוספות והחל לבנות את הכוח הצבאי להתקפה הסופית בחזית האיטלקית.

הקרב

דיאז בחר את מועד ההתקפה ל-24 באוקטובר 1918, תאריך סמלי - בדיוק שנה לתבוסה הקשה בקרב קפורטו.

האיטלקים הצליחו לחצות את הנהר פיאווה ולהתקדם צפונה. ב-28 באוקטובר 1918 הכריזה צ'כוסלובקיה על עצמאות וב-29 באוקטובר 1918 הכריזו הסלבים על עצמאות. ב-31 באוקטובר 1918 הכריזה הונגריה על ניתוקה מאוסטרו-הונגריה. הצבא האוסטרו-הונגרי התפורר.

ב-29 באוקטובר 1918 כבש הצבא האיטלקי, שחוזק במספר דיוויזיות צרפתיות, אמריקאיות, צ'כוסלובקיות ובריטיות תחת פיקודו של רודולף למברט, את העיר ונטו והתקדם לעבר טרנטו. טריאסט נכבשה ב-3 בנובמבר 1918.

ב-29 באוקטובר 1918 ביקשו האוסטרים שביתת נשק. ההסכם נחתם ב-3 בנובמבר 1918 ונכנס לתוקף כעבור 24 שעות, ב-4 בנובמבר 1918 בשעה 15.00.

האוסטרים נדרשו לפנות את צבאם משטחים רבים בדלמטיה, ודרום טירול.

תוצאות הקרב

קרב ויטוריו ונטו סימן את סוף המלחמה בחזית האיטלקית וסופה של אימפרית אוסטרו -הונגריה. הוצאתה של אוסטריה-הונגריה מהמלחמה הייתה אחת מהסיבות העיקריות שהניעה את גרמניה לסיים את המלחמה.

הניצחון בקרב זה העלה את המורל של האיטלקים שסבלו אבידות כבדות במלחמה זאת. בשנת 1923 הוסף לעיר ונטו השם ויטוריו והיא נקראה ויטוריו ונטו. בערים רבות באיטליה יש רחובות בשם זה (Via Vittorio Veneto).

לרגל הניצחון הוציא דיאז ב-4 בנובמבר 1918 מנשר לצבא ולעם המתאר את הניצחון הגדול בקרב זה. נוסח המנשר נמצא במקומות ציבוריים צבאיים וממלכתיים באיטליה ומהווה סמל לניצחון איטליה במלחמת העולם הראשונה.

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא קרב ויטוריו ונטו בוויקישיתוף


הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0