קניאז
קניאז או קנז (בסלבונית: кънѢзь, ברוסית: Князь, בסרבית-קרואטית ובבולגרית кнез, בסלובנית knez, בפולנית księć, בצ'כית kněz, בסלובקית kňaz, בשפות לא סלאביות: - למשל בליטאית kunigaikštis, ברומנית -cneaz, בהונגרית - kenéz) הוא מילה המציינת בכמה שפות סלביות תפקיד של שליט או דרגת אצולה גבוהה, קשורה למשפחת מלוכה. בדרך כלל מתרגמים מילה זאת על ידי התארים "דוכס" או "נסיך", אם כי משמעותה לא תמיד הייתה זהה לכך. במין נקבה בשפות רוסית ובולגרית משתמשים במילה "קניאגיניה", באוקראינית - "קניאהיניה" ובשפה הסרבית-קרואטית ובסלובנית - "קנגיניה" (kneginja). ברוסית - בתו של קניאז נקראה "קניאז'נה" (княжна), באוקראינית "קניאזיבנה" (князівна). ובנו בעבר נקרא ברוסית "קניאז'יץ'" (княжич).
משמעות
בכמה שפות סלביות המילה "קניאז" או "קנז" משמשת לתרגום התואר "נסיך" או "דוכס" שהיו והעודם בשימוש במערב אירופה.
בשפות הסלביות המערביות, כמו פולנית וסורבית, משמעות המילה התגלגלה לזו של "אדון", בעוד בצ'כית, סלובקית וגם בפולנית הופיעה לפעמים גם במשמעות של כומר - (kněz, ksiądz, kňaz) וגם זו של דוכס (knez, kníže, książę, knieža).
בימי הביניים בהיסטוריה של העמים הסלאבים של מזרח אירופה "קנזים" היו "שליטים", ראשי מדינות מלוכניות עצמאיות, למשל בשטחי "שלוש הרוסיות" של היום: רוסיה, אוקראינה ובלארוס.
גם בהיסטוריה המוקדמת של רומניה, שבה שפת העם אינה סלבית אבל שאלה מילים ומושגים רבים משפות סלביות שכנות, התקיימו ישויות מדיניות בראשות קנזים וווייבודים - הנקראות "קנזאטים" ו"ויוודאטים".
מדינה בראשות קניאז ברוסית נקראה "קניאז'סטבו" (מתורמת באנגלית שפות אירופיות אחרות על ידי knezate קנזאט", לפעמים "נסיכות", "דוכסות").
בבולגריה התחלף התואר הבולגרי -טורקי של השליט - חאן, בזה הבולגרי-סלאבי של קניאז, החל משנת 864.
שליטי מוסקבה ושליטי ליטא קראו לעצמם בשלב מסוים "קנזים גדולים", בתרגום - דוכסים גדולים.
בתקופת האימפריה הרוסית קנזים היו נסיכים בני משפחת המלוכה וגם בעלי תוארי אצולה הגבוהים ביותר -"נסיך" - שהוענקו להם על ידי הצאר. נסיכים בני משפחת המלוכה בסרביה ובמונטנגרו נקראו גם כן קנזים.
אחרי קרל הגדול נפוצו גם בקרב הסלאבים המילים "קראל", "קורול", "קראי", במובן של "מלך", גם בהונגרית "קיראי".
אטימולוגיה
אטימולוגיה של המילה נקשרת ישירות למילים הגרמאניות king (באנגלית), König (בגרמנית) ו konung (בשפות סקנדינביות) הצורה הפרוטו-סלבית הייתה "קונינגו", kъnędzь ומשם הפכה בשפות הסלביות המזרחיות ל"קניאז", בפולנית ל ksiądz (קשונדז), בסרבית-קרואטית - ל"קנז", בצ'כית -ל"קנייז" (kněz). כנראה הייתה השאלה מאוחרת מהשפה הפרוטו-גרמאנית בצורה הנמצאת גם בשפות הבלטיות - kunigaikštis, וגם בפינית ואסטית (הלא סלביות):קונינגס (kuningas).
התפתחות היסטורית
ראשי כפרים ועדות
בימי הביניים המוקדמים קניאז או קנז נקרא ראש שבט או ראש איחוד של שבטים או של עדה צבאית.
שליטים
עם המעבר לפאודליזם תואר הקניאז הפך לתואר של שליט העובר בירושה. בבולגריה החאן או "קאנאסוביגי" בוריס הראשון אימץ את התואר קניאז ואת השם הנוצרי הנוסף מיכאיל בשנת 864 (МИХАИЛЪ ВЕЛИКІИ КНЗЗЪ БОЛГАРСКІИ). מאוחר יותר, בשנת 913 ויתר סימאון הראשון עליו לטובת התואר נעלה יותר של צאר
ברוס של קייב, עם התרכזות מוקד הכוח בידיים של שליט אחד, במהלך המאה ה-9, המנהיג של המדינה קרא לעצמו קניאז גדול. בלטינית היו מתרגמים את התאר על ידי "rex" (מלך) או "dux" (דוכס). הקניאז הגדול, כדוגמת איגור או יארוסלב החכם, עמד בראשות הדוכסות הגדולה - וֶלִיקוֹיֶיה קניאז'סטבו (Великое Княжество), בעוד השליטים הואסאלים, עמדו בראשות נסיכות בת חסות שנקראה "אוּדֶל" או "אוּדֵלנוֹיֶיה קניאז'סטבו" ותוארם נקרא "אוּדֵלְני קניאז" או פשוט "קניאז". כשרוס של קייב התפרקה במאה ה-13, כל אחת מהישויות המדיניות שנוצרו נקראו קניאז'סטבו והונהגו על ידי קנזים: קייב, צ'רניהיב, נובגורוד, פריאסלאב, ולדימיר-סוזדל, מוסקבה, טוור, הליץ'-ווהלין. פרט לכך קמה הדוכסות הגדולה של ליטא ובראשה קניאז גדול.
נסיכים או דוכסים - בראש סולם האצילות
בקרב אריסטוקרטיה הפולנית הפך התואר "קנז" לדרגת האצולה הגבוהה בשלאכטה.
באימפריה הרוסית
אחרי שמוסקבה ("קניאז'סטבו מוסקוסקוייה") השתלטה על חלק גדול מרוס של קייב של פעם, הקניאז הגדול איוואן הרביעי וסילייביץ', הידוע כאיוואן האיום הכריז עצמו כצאר והוכתר בתואר זה בשנת 1547. החל מאמצע המאה ה-18 חודש התואר "קניאז גדול" - (וָליקי קניאז) בשביל הבנים והנכדים של הצאר.
בנוסף, התואר קניאז, במובן של "נסיך" עבר מדור לדור בירושה אצל בני משפחות אצולה צאצאי שושלת הרוריקית - כמו בלוזרסקי, סלוסלסקי-סלוזרסקי, גורצ'אקוב, או שושלת הגדימינידים - גאליצין, טרובצקוי וכו'.
החל מהמאה ה-18, התואר של קניאז, במובן "נסיך", שציין את המעמד הגבוה ביותר בקרב האצולה, התחיל להיות מוענק על ידי הצאר לאצילים שהצטיינו במעשיהם. כך התמנה לקניאז אלכסנדר מנשיקוב, חברו של הצאר פטר הגדול וגם יד ימינה של קתרינה הגדולה, גריגורי פוטיומקין. אחרי שנת 1801 אחרי סיפוח גאורגיה לאימפריה הרוסית, חלק מבני האצולה המקומית, חלקה בקשרי יחוס עם בית המלוכה הגאורגי, כונו ברוסית "קנזים" או "נסיכים". גם כמה אצילים ממוצא טטרי אימצו את התואר הזה, על בסיס יחוס משפחתי.
במאה ה-19 ועד 1917 גם פינלנד, שסופחה לרוסיה, נקראה "הדוכסות הגדולה של פינלנד", ברוסית "וליקוייה קניאז'סטבו פינלנדסקויה".
בבלקן
נוסף לשימוש על ידי שליטים בימי הביניים (באימפריה הבולגרית הראשונה הקנזים בוריס הראשון וסימאון הראשון), גם בתקופת התחייה הלאומית של העמים הסלביים בבלקן, תואר זה שימש את השליטים של הישויות המדיניות האוטונומיות ואחר כך עצמאיות, שקמו מחדש. "קניאז" נקרא למשל הנסיך השליט של בולגריה, אלכסנדר בטנברג, וגם שליטי סרביה, הנסיכים מילוש אוברנוביץ' ואלכסנדר קאראג'ורג'ביץ'. בשנת 1908 הקניאז פרדיננד לבית סאקסה קובורג הכריז על עצמו "צאר". ילדי הצאר או המלך של בולגריה נקראו מכאן הלאה "קניאז" או קניאגינה". יורש הכתר קיבל את התואר "קניאז גדול של טרנובו" (קניאז טרנובסקי). עד המאה ה-19 נהגו בחלקים של סרביה ובמערב בולגריה לקרוא למוכתר הכפר או לראש של ה"זאדרוגה" בתואר הלא פורמלי "קנז". שמם הרשמי היה גראדו נצ'לניק בסרביה, ו"גראדונצ'אלניק" (градоначалник) או קְמט (кмет) בבולגריה.
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: קניאז |
- המילון האטימולוגי של השפה הרוסית של מאקס פאסמר ברשת (באנגלית)
- המילון האטימולוגי של השפה הרוסית מאת מאקס פאסמר (1964-1973) 4 כרכים (ברוסית)
